ארוחת יום שבת

אני מסכימה עם דברי גמל הקרח

ועדיין לא מוצאת שום קשר בין מה שהיא כתבה לבין מה שאת כתבת. אגב, כפי שכתבתי זו לא פעם ראשונה שאת באה בהאשמות (וגם אם את לא מתכוונת זו בדיוק התחושה שאת יוצרת) על דברים כאלו. ושוב, עם כל הכבוד לך אני לא חושבת שאת יכולה לבקר את ההחלטות של המשפחה שלי (בלי קשר לזה שאף אחד לא "נתן לה לארגן", היא השתלטה וקבעה ואני לא היחידה שהעירה לה, ומה לעשות שיש אנשים שכן מתחשבים ולא רצו לפגוע בטיפוס המשתלט הזה שנעלב מכל דבר - היא נעלבה מאוד מזה שאני לא הערכתי את "ההתחשבות שלה" ועדיין לא רואה צורך להתנצל). לגבי דניאלה, היא סיפרה גם על סבתא וגם הזכירה את הדודה מהפעם הקודמת ולזה אני כיוונתי את הדברים שלי, גם את אלון לא הזכרת ואני הבאתי גם אותו בתור דוגמה למקרה שאי אפשר להאשים את הקורבן ב"שידור" דברים מסויימים. בניגוד לאנשים אחרים, אני לא נוטה להחליט בשביל אחרים. ולמה אני נעלבת מהצרחות של בת דודה שלי? את הזכרת לי עכשיו את האחות מביה"ח ששאלה למה אני רגישה לגלוטן. יש אנשים שמתי שצורחים עליהם זה מפריע להם, לא נעלבתי מהצרחות אלא ממה שבא מסביב, שהיא באה אלי בטענות על זה שאני לא מוכנה ללכת למסעדה שאין לי מה לאכול בה, וכשצורחים עלי אני מעדיפה להפסיק את המצב הזה, אולי זה חריג מאוד אבל ככה אני. תודה רבה על הטיפים שנתת לי, אבל אני כבר הגעתי למסקנות האלו בעצמי ממזמן וכתבתי את זה כמה פעמים גם במהלך השרשור הזה, אבל בכל זאת חשה בצורך לציין בפעם העשירית בערך - בת דודה שלי השתמשה בשקרים ובמניפולציות וטענה שסבתא שלי לא מוכנה ללכת למסעדה שהיא לא ספגטים, אני לא חשבתי שבת דודה שלי תשקר ככה בצורה שתפגע בי אז האמנתי לזה והעדפתי שלא להטריד את סבתא, אחרי כן למדתי משהו חדש על בת דודה שלי וזה שהיא גם שקרנית, אבל זה לא קשור לנושא הפורום.
 

vrlaw

New member
פני בובה די כבר לבכות

כל פעם את חוזרת לסיפור של ספגטים והבת דודה. בלי לפגוע תפתרי את הבעיות שלך עם הבת דודה תגידה לה בפנים מה את חושבת ודי נגמור את העניין. החיים ממשיכים אנחנו אנשים בוגרים, צרכים לקחת אחריות על חיינו. מספיק לצפות שכולם יבינו וכולם יתחשבו וכולם יעשו אנחנו השונים מהכלל ועלינו הנטל או לחנך את הכלל או לזרום איתו. הפיתרון ידוע מוכר לכולם ושמו אוכל נ"ג בתיק. הגענו לארוחה ויש מה לאוכול מפרגנים אומרים אחלה תודה וכו ואוכלים אם כולם אין מה לאכול, תוציאו מהתיק הניחו על השולחן חממו במיקרו ואיכלו להנאתכם יש לזה השפעה על הסביבה. רוצים להקצין לעשות דרמה סבבה להעניש את הסביבה הלא מתחשבת גם טוב קומו מהשולחן לכו הביתה שבו בשולחן אחר. שיברו צלחת,תיצעקו למה לעזזל אין מה לאכול בבית הזה תגישו בונזו כאשר תארחו את הנפשות הטהורות שדפקו אותכם . רק תפסיקו לילל למה מישהו לא חשב עליכם או עבד עליכם או עשה לכם תרגיל מניפולציה וכו'.
 
לא רוצה, מה תעשה לי?

בין היתר זה פורום תמיכה וזכותו של כל אחד לקטר פה גם אם זה לא נראה לך, ובלי קשר אני אישית לא חושבת שזה במקום לנזוף באנשים על כך שלא מתחשבים בהם. אולי אתה לא מצפה להתחשבות מהקרובים שלך אבל אנשים בני תרבות חשים בדרך כלל אחרת. ובאמת סתם - אם היית טורח לקרוא רבע ממה שכתבתי היית יודע שאין על מה לדבר עם הבת דודה, היא לא מבינה כמו שחמותה של לימימ לא מבינה ש"רק קצת גלוטן" זה יותר מדי וכמו שאחרים לא מבינים שזה שמישהו מוגבל תזונתית לא אומר שהפיתרון הוא לשים עליו פס ולהשאיר אותו רעב. הפיתרון שאני מצאתי הוא לא לדבר איתה ויותר היא לא תראה אותי באירועים שהיא מארגנת (אגב, כולם במשפחה כועסים עליה עכשיו בגלל מה שעשתה). לא טוב לך לשמוע קיטורים? אל תקרא, אף אחד לא עומד לידך עם בגט ומכריח אותך לקרוא.
 
אמא שלך מחפשת חברה? מצאה חן

בעיניי הגישה שלה והאסרטיביות. כל הכבוד. תמסרי לה.
 
../images/Emo201.gif

אני לא יודעת כבר מה להגיד לך, זה כל כך מתסכל שדווקא האנשים שאנחנו מצפים מהם להתחשבות מאכזבים אותנו ככה. אני כבר מחזיקה בגישה של אלון להביא איתי תמיד אוכל, אבל יודעת שיש את האנשים שיעלבו (וזה די אבסורדי שלא דואגים לנו לאוכל אבל נעלבים שאנחנו מביאים מהבית). אגב - מה הבעיות של דודה שלך? זה כבר לא חוסר התחשבות זה משהו אחר שאני לא אגיד.
 
סליחה, זו ממש לא גישתי!

איזה לבהיא אוכל ואיזה בטיח.... אני משתדל להגיע שבע לארוחות כאלה. בכל מקרה - אני לא מתבייש או לשבור צלחת על הרצפה או לקום וללכת בהפגנתיות. זו גישתי.
 
אני זוכרת שכתבת פעם

ואני דווקא די אהבתי את מה שכתבת, שאתה נוהג לקחת איתך תמיד בתיק משהו טעים ומזין, לא בהכרח לקרובי משפחה אלא באופן כללי. אם טעיתי באדם אני מתנצלת, פשוט את הדברים שאתה כותב אני נוטה לזכור בדרך כלל...
 
לא טעית. אלא ש...

כשמזמינים אותי לארוחת מלכים אצל המשפחה, אז אני מסיק מראש שאני צריך לבוא רעב לארוחות כאלה. אני בכל מקרה אוכל כל שעתיים בגלל תזונת הספורט שלי, ככה שאני לא יכול לטעון שאני אוכל במיוחד לפני הארועים האלה כדי להגיע שבע, משום שאיך שאני כבר מגיע - אני מתחיל שוב להיות רעב, בגלל התזמון של אותן ארוחות ספורט. ככה שתמיד יש איתי פירות מיובשים ומזונות נישאים בעלי ערך גליקמי גבוה כדי למנוע התעלפויות או נפילות סוכר בגלל אי אכילה. לארוחות מלכים כאלה אני לא טורח להביאם עימי, משום שארוחות משפחתיות לא נועדות להשתמש בהם. הרי אני מגיע לארוחה. למה להתנהג כאילו אני לא? והמציאות פשוטה - אין לי אוכל? שלום! אני הולך. עדיף לי לשלם מונית מיוחדת. הלב שלי חשוב לי מידי מכפי שאני אוכל לעצמי אותו בקטעים האלה. קאפיש?
 
קאפיש, קאפיש...

 

daniela21

New member
דודה שלי מעצבנת

יש לה בת בגילי שלא אוהבת מוצרי חלב מילדות. האמת היא שגם אני לא אוהבת את מרבית דברי חלב וכשהייתי ילדה זה פשוט הגעיל אותי. מה היא אמרה לשתינו בשבועות שעבר, כשהחליטה לארח? שהיא לא תכין לשתינו כלום שהוא לא חלבי, כי זו הבעיה שלנו. אני כמובן לא באתי, כי ארוחה שהיא גם קמחית וגם חלבית ממש לא בשבילי. זאת בעיה שלפעמים שכבר עושים בשבילך משהו קטן, נותנים לך את ההרגשה שהקריבו בשבילך המון ומזכירים את זה כל הזמן ואם לא אכלת כי זה לא לטעמך - אכלת אותה, יותר לא ישקיעו באוכל שלך ואם תתפלאי יזכירו לך שבשנה שעברה לא אכלת את מה שהם טרחו להכין בשבילך. אי אפשר לסלוח לי כי בשנה שעברה הכינו במיוחד בשבילי (אני חוזרת: במיוחד) מנה אחת של מרק עם האבקת מרק שלי ולא אכלתי כי היה לי חריף. זה כבר גובל בחוצפה.
 
איזה מעצבן לשמוע

זה מזכיר לי חברה שהייתה כאן בפורום וממזמן לא כתבה כאן, שגדלה בקיבוץ וסיפרה על הפרצופים שעושים לה אחרי שהכינו לה משהו במיוחד והוא לא טעים לה (ובחדר אוכל של קיבוץ אני מניחה שלא השקיעו כמו שדודה משקיעה). הקטע הפולני הזה של "הכנתי במיוחד בשבילך" בשביל להדגיש כמה היא טרחה ואם את לא אוהבת את זה את כפוית טובה, זה כל כך מגעיל. דווקא הדודה הפולניה שלי מאוד בסדר בקטעים האלו, היא הכינה לי בפעמים האחרונות שהתארחתי אצלה כמות מכובדת של דברים שאני אוכל לאכול ולפני כן התקשרה לאמא שלי כמה פעמים ושאלה שאלות כדי לוודא מה מותר ובמה אסור להשתמש וגם מה אני אוהבת - וזה היה חשוב לה שאני גם אוהב את מה שהיא מכינה.
 

נועית7

New member
ידעתי למה השרשור לא מכוון אלייך...

כי עם משפחה כזו גם אני הייתי מוותרת מראש |çéáå÷|
 
יש לדברים האלה פיתרון פשוט ../images/Emo132.gif

אם הכינו משהו במיוחד בשבילך והוא ממש לא טעים לך - מוצאים תירוץ אוביקטיבי כלשהו למה בארוחה את לא אוכלת מזה (לדוגמה אם המרק חריף אפשר להגיד שיש לך איזה פצע בפה וזה ממש כואב לך כי זה חריף, אבל הטעם נהדר!) ולבקש אם אפשר בבקשה שישימו לך באיזה פלסטיק ותוכלי לקחת הביתה מהמרק הנפלא הזה. ואז להגיד שאולי כדאי בפעם הבאה להכין קצת פחות חריף כדי שזו לא תהיה בעיה. כשנמצאים בסביבה פולנית באופיה, צריך לדעת להתנהג בדיפלומטיות הפולנית הנדרשת.
 

noosh 19

New member
דנה!

אני כ"כ מבינה אותך בקטע הזה. גם אצל המשפחה הכי קרובה שלנו דודה שלי והבני דודים. לא מתחשבים בי אף פעם. אפילו את הדבר הקטן המעוטי הזה הם לא עושים. זה הולך ככה יש לי משפחה ממש קרובה מצד האמא ואנחנו אפילו חברות בינינו, אבל עדיין אף אחת מהן לא גרה בבית חוץ מאחת. הן איזה שלושה בנות וכל פעם שעושים מפגש כל אחד מביא משהו, אז מילא הם עושים משהו אם קמח ואני יודעת שאסור לי. אוקי? אבל זה מגיעה למצבים שהן עושות סלט ושמות לא רוטב . ושאני שואלת איזה רוטב זה? (לא בדקו מה כתוב בבקבוק) אז את המינומם שלפחות סלט אני כן אוכל לאכול, כ"כ קשה לראות מה כתוב? מלבד זה יש לאמא שלי חברה מאוד טובה, שכל פעם שהיא מגיעה לבית שלנו וזה קורה הרבה במהלך השבוע תמיד תמיד היא תבוא אם איזה משהו ללא גלוטן שהיא קנתה בשבילי. איך חברה של אמא שלי כ"כ אכפת לה. אבל מצד אחד אני גם בודקת את הצד השני אולי גם אני הייתי מתנהגת ככה בצד מסוים כי עד שאין לך משהו אולי לא תבין את זה. אבל אני מסכימה שהסיפור שלך זה כבר ממש אחרת. בכל אופן בת דודה שלי מתחתנת באוגוסט רחוק מהבית ואח"כ נישן שם לילה\שתיים. ואני כבר אין לי כוח לבדוק מה אני יכולה מה לא. מקווה שעד אוגוסט יהיה לי. ואגב-מצטרת שנעלמתי קצת (תקופה כזו) יום טוב
 

noosh 19

New member
עוד משהו

מלבד זה יש אנשים ממש ממש נחמדים. ומתעניינים כמו למשל בעבודה שלי. הייתה למישהי יומלדת והיא עשתה ארוחת בוקר ג'חנונים והכל, עיזבו שלא יכולתי לאכול כלום בלי שום קשר, כי עשיתי אתמול אחר"צ גסטרוסקופיה, אבל היא הבאיה גלידה ושהיא ידעה שמותר לי מהגלידה הם לא פתחו אותה הם מחכים להיום לפתוח אותה שאני אוכל לאכול איתם, וכל דבר הם מתענינים ושואלים פשוט מאוד ככה. חבר'ה נחמדים ממש ואכפתים.
 

shavririt

New member
ממש כואב לי מחדש בכל פעם-

לקרוא על החוויות הקשות שעוברים כאן צליאקים, דווקא בתוך משפחתם המורחבת ודווקא באירועים שאמורים להיות משמחים. לשמחתי אצלנו הדברים שונים לגמרי. אחייניתי צמחונית זה כמה שנים, ולא יקרה שהיא תגיע לאחד המפגשים המשפחתיים ולא יהיה לה מה לאכול, ואותו דבר עם הבת הצליאקית שלי, תמיד ידאגו להודיע לה בהגעתה לאירוע, על המאכלים שהוכנו עבורה או לכולם והם נ"ג. לא יהיה מצב שהיא תגיע לסבתא בת ה-80 והיא לא תדאג מיד להכין למענה מאכלים ביתיים שהיא אוהבת. היא מיד קולפת תפוא"ד ומטגנת לה עם ביצה ומוסיפה לזה סלט ירקות, או מנה בשרית של חזה עוף או פולקע. היא תמיד מקפידה להכין את הקציצות עם תפוא"ד מגוררים במקום לחם, למקרה והנכדה תבוא לביקור פתע., והעוגות החגיגיות שלה לאירועים משפחתיים הן תמיד נ"ג. באמת לא כל כך קשה לדאוג לכך מראש, במקום להתעקש על מסעדה לא מתאימה לצליאקים. ה"דווקא" הזה ממש לא מובן לי. דניאלה ופני בובה, כואב ומרתיח אותי לקרוא על מה שאתן עוברות. באשר למקורות לברזל: קטניות! בכל צורה.. חומוס, מרק עדשים ושעועית, מג'דרה, וכו'.
 

כמי2

New member
גם לי יש כנראה מזל עם המשפחה שלי

כי אני לא עושה ענין משום דבר. אני פשוט מוכנה לכל אופציה ומראש מכינה לי בראש תרחישים של מה עלול להתרחש. אני תמיד סוחבת אוכל לבן שלי. לפעמים אני "מופתעת" לטובה עם נכונות ולפעמים אנשים משתדלים וטועים וגם זה בסדר מבחינתי. לאלה שטועים מבחינתי זה כי נובע מחוסר הבנה מה זה ציליאק וגם לי עצמי לקח לא מעט זמן להבין את הקונספט. אנחנו לא עושים ענין אם יש רצון מצד המארחים מסבירים ואם אין נכונות לא מסבירים וחסל. אין לנו שום ציפיות במפגשים עם בני משפחה רחוקים,אנו בענין של להפגש עם אנשים ולא בענין של אוכל. בד"כ שואלים אותי לפני הארוחה בטלפון וממש אוהבים להכין ולפנק אותנו כי גם אנחנו כאלה מפנקים. ממש לא ברור לי למה אנשים לא מסבירים פנים לבני משפחתם הקרובה כשהם מתארחים אצלם,אם כך אז למה לארח בכלל אם אין רצון להעניק לאחרים. אין ממש חובה לארח אבל אם כן עשה זאת על הצד הטוב ביותר. כל מטרת האירוח היא להפגש ולהתענג על חברים להתעדכן לצחוק להעביר זמן נעים ביחד אוכל עושה דברים נפלאים לבני אדם. רק בפסח התארחו אצלי בני משפחה מחו"ל, ילדם רגיש לאגוזים מכל הסוגים, אני הפכתי את כל ספרי הבישול למצוא מתכונים ללא אגוזים (ועוד בפסח), בכל מוצר דאגנו שיהיה נטול, ואפילו מילוי לעוף הכנתי בנפרד עם השם שלו. אני לא דתיה אבל מצוות הכנסת אורחים היא אחת החשובות ביותר וכך גם חונכנו. טוב, אצלנו היה קצת מטורף בבית כי אם היו לנו אורחים אמא שלי התחילה לבשל שבועות מראש. וגם אני זוכרת שהיו ממתקים מיוחדים לאורחים ואפילו אם היינו כילדים רוצים אמא שלי היתה אומרת "זה של האורחים". בני אדם צריכים להבהיר לעצמם לפני הארוח למה הם רוצים לארח, האם הם מסוגלים לעמוד בכך והאם הם יכולים לעשות זאת טוב. אם הם לא מסוגלים אז שלא יקחו על עצמם "משימה" כזאת.
 
למעלה