../images/Emo45.gif,אני חושבת שכולנו שם,
זה נקרא להרגיש,להתהוות, להיות מודע- לחיות. פשוט להיות חוסר הצורך בהגדרות.. היציאה מהעולם הזה של הדת, הצורך של בן אדם בהגדרה, בלהשיל את הדת ממנו, בלחתוך את זה ממנו (זה לא רק בדת, זה גם בעוד המוני דברים, כמו מיניות, סטרייטיות, לימודים, ציונים, תחביבים)- זהה בדיוק להגדרה ומסגרת ה"דת". צא לאט לאט, תרגיש, תתהווה. אל תפחד מלאבד את עצמך. אדם ממהר לשים מסגרת חדשה- "חילוני", "שונא דת", "שוכב עם נשים" "ציני בקשר לדתיים"- תגיות.. בהגדרות הוא שם לעצמו בול את אותם הגבולות שהיו קודם, רק מכיוונים אחרים, במקום עול- פריקת עול. זה כל היופי, של ללכת, לגלות, להרגיש. להיות אתה עצמך, עם עצמך. להמריא למעלה ולהרגיש. זה גם כל הזמן מתהווה, כי האדם מתהווה, אגב.