אקסית
זהו בטח הנושא הכי פופולרי ומדובר שקיים כאן ובכללי.
השאלות שלי מאוד ברורות ואני מקווה לקבל חוות דעת אמיתית וכנה.
אני וחברה שלי נפרדנו לאחר זוגיות של שנתיים וחצי זוגיות שחוותה שלל פרידות, ההרגשה שהייתה לי בזמן הקשר בזמן האחרון (חצי שנה אחרונה) הייתה כבר סוג של ויתור על המערכת יחסים לאור העובדה שההרגשה לא הייתה כמו בעבר וסוג של הרגשה שזה לא זה, התנהגתי גם בהתאם: חוסר מאמץ לתרום לקשר מה שגרם לצד השני גם לקבל את הדעיכה שבאה לידי ביטוי בדעיכתה של האהבה, למרות עוד 2-3 חזרות למערכת יחסים זה כבר הרגיש שזה לא זה, שהצד השני כבר לא כל כך אוהב ובעצם החזרה למערכת יחסים מבחינתה הייתה ההתמודדות שלה עם הפרידה בצורה הקלה ביותר.
אז הנה המצב בו אני שרוי היום:
אני מאוהב בה מעל כל הראש, היא כבר לא אוהבת (זה מה שטענה) היא כבר התגברה עליי והגיעה להבנה שלמה עם עצמה שזה לא זה שאני לא האחד בשבילה ושהיא לא מספיק מאוהבת בי
נו מור צ'אנס ביטצ'!.
כמובן שעשיתי את הטעות הנפוצה ביותר והורדתי לעצמי כל ערך בבקשה לחזור והיא בשלה סירבה.
אנחנו בניתוק מוחלט של חודשיים אחד מהשני, הצד השני המשיך הלאה והצד שלי מלא שנאה ותקווה, שנאה איך בנאדם שחיי איתי שנתיים וחצי בעצם לא מרגיש כלום אליי אפילו לא אכפתיות מהמצב בו אני שרוי, אך לא זאת השאלה.. השאלה כמובן מה עושים על מנת לחזור.
מחכים עוד, יוזמים, מה עושים, והשאלה אם יש מה לעשות..
האם כשבנאדם משלים עם עצמו ומקבל החלטה שזה הדבר הטוב ביותר בשבילו לעשות והוא המשיך הלאה, היכן נוצר המקום לשינוי? היכן נכנס הקצמוץ הקטן והקלוש הזה להחזיר את הנשמה שלי... שאני יודע במדויק מה כן לעשות בשביל שזה יצליח.
זהו בטח הנושא הכי פופולרי ומדובר שקיים כאן ובכללי.
השאלות שלי מאוד ברורות ואני מקווה לקבל חוות דעת אמיתית וכנה.
אני וחברה שלי נפרדנו לאחר זוגיות של שנתיים וחצי זוגיות שחוותה שלל פרידות, ההרגשה שהייתה לי בזמן הקשר בזמן האחרון (חצי שנה אחרונה) הייתה כבר סוג של ויתור על המערכת יחסים לאור העובדה שההרגשה לא הייתה כמו בעבר וסוג של הרגשה שזה לא זה, התנהגתי גם בהתאם: חוסר מאמץ לתרום לקשר מה שגרם לצד השני גם לקבל את הדעיכה שבאה לידי ביטוי בדעיכתה של האהבה, למרות עוד 2-3 חזרות למערכת יחסים זה כבר הרגיש שזה לא זה, שהצד השני כבר לא כל כך אוהב ובעצם החזרה למערכת יחסים מבחינתה הייתה ההתמודדות שלה עם הפרידה בצורה הקלה ביותר.
אז הנה המצב בו אני שרוי היום:
אני מאוהב בה מעל כל הראש, היא כבר לא אוהבת (זה מה שטענה) היא כבר התגברה עליי והגיעה להבנה שלמה עם עצמה שזה לא זה שאני לא האחד בשבילה ושהיא לא מספיק מאוהבת בי
נו מור צ'אנס ביטצ'!.
כמובן שעשיתי את הטעות הנפוצה ביותר והורדתי לעצמי כל ערך בבקשה לחזור והיא בשלה סירבה.
אנחנו בניתוק מוחלט של חודשיים אחד מהשני, הצד השני המשיך הלאה והצד שלי מלא שנאה ותקווה, שנאה איך בנאדם שחיי איתי שנתיים וחצי בעצם לא מרגיש כלום אליי אפילו לא אכפתיות מהמצב בו אני שרוי, אך לא זאת השאלה.. השאלה כמובן מה עושים על מנת לחזור.
מחכים עוד, יוזמים, מה עושים, והשאלה אם יש מה לעשות..
האם כשבנאדם משלים עם עצמו ומקבל החלטה שזה הדבר הטוב ביותר בשבילו לעשות והוא המשיך הלאה, היכן נוצר המקום לשינוי? היכן נכנס הקצמוץ הקטן והקלוש הזה להחזיר את הנשמה שלי... שאני יודע במדויק מה כן לעשות בשביל שזה יצליח.
