אצילות נפש בג'נין

[סלוניק]

אפשר קישור או מקור מידע

בנוגע למענק שקיבלה אותה משפחה?

 

[ערב רב]

הנה הקישור

כאן. וכן, באד"י אומרים שהמשפחה לא ידעה מראש על המענק אבל לא, באד"י לא צותתו לכל ההתייעצויות של המשפחה לפני התרומה אז הם לא יכולים לדעת מה היו בדיוק השיקולים, וכאמור, ה-"מענקים" הללו כבר ניתנו בעבר.

 

[סלוניק]

אינני זוכר שום מקרה קודם

של מענק כספי לתורמי איברים שאינם מחזיקים בכרטיס תורם (גם לא בוועדת החריגים). על כל פנים אני נוטה להאמין כי המשפחה לא ידעה על אותו מענק, וגם למען האמת אני לא מוטרד כל כך. הייתי מוציא הרבה יותר מ-10,000 שקלים להצלת חיי ילדים.

 

[ערב רב]

תרומה שתמורה בצידה איננה תרומה

אין לי שום בעיה לשלם רבבה על מנת להציל חיים אבל הבעיה היא שהתשלום הזה והעיסקות האלה נותנות הכשר גם לא לבצע את העיסקה, לא להציל חיים, וזה בלתי נסבל. הנימוק היחידי לטובת סחר חוקי באיברים הוא שהוא פחות גרוע מהשוק השחור באיברים, וזה נכון, אבל זו נבלה וזו טרפה. והסיפור הזה הוא כמובן עוד סיבה להתנגד לסחר החוקי, משום שהוא מכניס לשיקולי ה-"תרומה" גם שיקולי בצע-כסף זרים.

 

[סלוניק]

אם הסיבה היחידה להשתלה היא בצע כסף

הרי שאתה צודק, וזו אכן איננה תרומה. אך במרבית המקרים אם לא בכולם הכסף הוא משני ביחס לרעיון העומד מאחורי תרומת האיברים והמענק הינו מעין הוקרה על ההכרה בצורך זה (ולכן הוא גם ניתן רשמית רק למשפחות חתומים על כרטיס אד"י, כהוקרה על כך שהתורם הכיר בצורך זה ובקידומו גם בזמן חייו) . על כל פנים, היות ומול עינינו עומדת טובת החולה מעל לכל, אני בהחלט תומך בקידום מענקים כלכליים למשפחות תורמים בכדי להוות תמריץ נוסף להגדלת מס' התורמים. בהתייחסותך לתרומת האיברים החוקיים אל מול הלא חוקיים, אתה שוכח שישנם איברים רבים שלא ניתם לתרום בתרומת איברים מגוף חי (תרומת לב או כבד, למשל), או לחילופין איברים שסביר להניח שהתורם יסרב לתרום גם בעבור סכומים גבוהים (כגון קרנית). כלומר ישנה הכרחיות בתרמות איברים מן המת שאין לה תחליף.

 

[ערב רב]

זה בסה"כ משחק מלים

אני יכול לתאר מכירת כליה ב-300,000$ כתרומה בה המושתל מביע את הוקרתו באמצעים כספיים. והרי אין ספק שהמושתל אכן שמח על שניצלו חייו, אבל מדובר בסחר איברים שאינו מוסרי ואינ חוקי, לשמחתנו. כל הפתרונות האלה של סחר איברים כזה או אחר מעודדים ע"י הדתיים כי אם כל האיברים מהמתים היו נתרמים לא היה צורך בשום איבר מהחי. שר הבריאות אמר כרגע בטלוויזיה שזה אכן הפתרון המוסרי יותר בעיניו ואני חא מבין למה למעלה מ-80 ח"כי הליכוד, העבודה, שינוי ומרצ לא יכולים להעביר אותו. לא איכפת לי שתורם יקבל החזר על ימי עבודה שהפסיד עקב התרומה והחזרת הוצאות עקב סיבוכים, אבל לא אגורה אחת יותר.

 

[סלוניק]

לא הבנתי את דבריך.

האם אתה תומך בהפיכת סחר איברים לחוקי?

 

[ערב רב]

הפתרון הוא החוק הספרדי

שקובע שאיברי המת עוברים להשתלה אוטומטית, אלא אם קרוביו מביעים התנגדות מנומקת (ואני מתנגד גם לזכות ההסתייגות הזו).

 

[mishauli]

אכן, מי שמדינתו חייבת, לפי הוק, לה-

עניק לו טיפול רפואי מציל חיים, חייב גם הוא להתיר למדינה להשתמש בגופתו, כדי להציל חיי אחרים - מה גם שלו זה כבר לא יזיק. מי שאינו מוכן לתרום את גופו להשתלות - שייוותר על ביטוח בריאות ממלכתי.

 

[ערב רב]

אין לנו שום בעיה עם הנפטר

שאינו יכול להשפיע על הנעשה בגופתו בשום דרך, אלא עם קרוביו מדרגה ראשונה, שלעתים רחוקות מסרבים אפילו לתרום אע"פ שלנפטר היה כרטיס אד"י. אבל שים לב שהשיח הזה שלנו הוא במסגרת החוק הדתי הקיים, לדעתי צריך לבטל אותו.

 

[סלוניק]

חוק דתי קיים?

 

[סלוניק]

שים לב

על אותו עקרון גם עלייך לתמוך בביטול צוואות, למשל, והעברת הכספים למדינה.

 

[איתי פורמן]

ממש לא

ראשית, תמיד אפשר להעביר את הכסף לפני המוות. שנית, מדובר במקרה אחד באיברים שירקבו ולא יעשה בהם כל שימוש ובמקרה השני בדבר ממשי מאוד שיעשה בו שימוש. שלישית, אתה מעוות את רצון התורמים בצורה דרסטית. הורים יכולים לחסוך כסף ע"מ שילדים שלהם יהיה בית, אתה מונע זאת מהם. רביעית, אני לא הייתי מרחיק לכת עד כדאי כך לכפות בחוק דבר שכזה, אבל בפירוש צריך לקבוע כי אדם, בהגיעו לגיל 18, צריך להחליט אם הוא מוכן לתרום את אבריו ואם לא. במידה ויסרב, לא יקבל איברים להשתלה בשום מקרה. אני משוכנע למדי שגישה שכזאת תבטיח אחוזים גבוהים מאוד של תרומות להשתלה. כמובן שלמשפחה אין שום מילה בנושא אם האדם החליט מרצונו לתרום את אבריו.