אצבעותיך פורטות על נימי נשמתי בתווים קסומים שגורמים לי לשיר שירתי מתנגנת וליבי מייחל שבאצבעותיך לא תפסיק לנגן להרגיש את הרטט את הגוף שחושק לגעת בלב....
תווים שוטפים את החדר. מבין אצבעותייו מטפטפים. גורפים אנחותייה ללא סדר. בשתיקת ליבו נעטפים. מעולם לא דברת. לא היה צורך במקומות. מעולם לא ניגנת. לא היו שם סולמות. הביתה... למנגינתה מעולמות. ראשו שומט על כתפה. פורטת באצבעותייה לאות. חיוכו מרחף על גופה. מיתרייה נוגנים בו רכות. מעולם לא כתבת. לא היה צורך בצלילים. מעולם לא הלכת. לא היו שם מילים. הביתה... במנגינתו לעולמים.