את יודעת שבשעות הפנאי שלי אני מנתח בכיר ?
נו די כבר,תמשיך ! זה בדיוק המשפט שהולם אותך. יאללה קחי נשימה עמוקה. בנאדם שרע לו,לא בוחר בניק שהחיים דנדשים.אלא אם החיים שלו אכן כאלו... והחיים שלך דבש וקינמון,סדר יום מרשמלו,וחלוקת תפקידים ונטל בונבוניירה של עלית. טוב לך ונעים במצב הזה,ואת נהנית מכל היתרונות שלו (של המצב) ומהיתרונות של בעלך.(כן,כן,בעלך !). כיש חסרון קטנטן למצב הזה את מפטירה בחוסר רצון ניכר עד כמה הדבר הזה מציק לך.ולא כך הדבר. אני יכול להסיק שהבחור שלך צריך כמה שיעורים במצ'ואיזם ובהתנהגות גברית טיפוסית ואופיינית. אם היו לו חברים נורמלים הם היו מסבירים לו שזו בדיוק ההתנהגות שגרמה לך שלא לרצות אותו כבן זוג רשמי,וזו בדיוק ההתנהגות שמציבה אותו במקום שאשתו מרחמת עליו כל כך עד שאינה מוכנה להתעמת איתו כמו שצריך ולהציב לו גבולות ברורים,וצורת התנהגות שתהלום את הסטטוס שלכם. על פניו,סתם שיגעתם את הילדים שלכם,ואני מניח שגם הורייך מגחכים בינם לבין עצמם בכל פעם שהוא עובר דרכם (!!) למגורים שלך... אולי אתם גרושים בעיני הרבנות.בעינכם ובעיני הסביבה אתם מקיימים מערכת יחסים זוגית לכל דבר ועינין. אולי "פתוחה" מבחינתך,אבל עדיין מערכת זוגית. כאפילוג אומר לך את מה שאת יודעת ומפחדת ליישם ולשלם את המחיר. לוקחת את מר בחור לשיחה ישירה,אגרסיבית והחלטית. ממחר אדוני לא מתקרב ל"קומפלקס" המדובר ללא אישור ובקשה מוקדמת. מפתח לדירה שלך אם יש לו,מוחזר לאלתר (ועדיף להחליף גם מנעול). האדון מנוע מלהסתובב בבית שלך בשום צורה ואופן,לא זורק ת'זבל,ולא שוטף כלים,ולא מעיר הערות. את הילדים הוא לוקח ומחזיר עד למפתן הדלת. כשהגבולות יהיו ברורים תוכלי להזמין אותו להיכנס לקפה אם תרצי.אם את תרצי.לא הוא. רק אז באמת תביני ותפנימי מה זה אומר להיות גרושה. ותפסיקי לנצל אותו ולקטר על זה תוך כדי בכדי להציג את עצמך כחסרת אונים למצב. כשבאמת תרצי לעשות שינוי,אני בטוח שתדעי איך.את עוד לא רוצה.לא באמת. או שתחזרו להיות ביחד לגמרי.מה שנותר לזה,זה שהוא רק יישאר ללון... יאללה אני זז,יש לי ניתוח השתלת מח באיכילוב.....