אפשר לפרוק?

[EL LIE]

אני לא מבינה למה אתם לא נותנים לגיטימציה לכאב שלה? כן היא נפגעה וזכותה המלאה! אל תעשו ממנה סתומה שלא הבינה.הבינה מצוין!

תודה!!! אני לא מבינה למה צריך לחפש סיבות למה כן הבנתי או לא הבנתי ומה הבנתי.... באמת, כל מה שרציתי זה לפרוק ואולי לקבל קצת תמיכה בחזרה שכן, הם היו לא בסדר ולמה זה מגיע לי (כן, אולי קצת ילדותי, אבל לפעמים מותר, לא?).

ועוד התעלתה על עצמה והמשיכה לעזור.וזה היחס שהיא מקבלת?!
מתוקה מאחלת לך בהצלחה בכל מקום אשר תבחרי להיות.

המון המון תודה לך!

 

[in bal1]

תודה!!! אני לא מבינה למה צריך לחפש סיבות למה כן הבנתי או לא הבנתי ומה הבנתי.... באמת, כל מה שרציתי זה לפרוק ואולי לקבל קצת תמיכה בחזרה שכן, הם היו לא בסדר ולמה זה מגיע לי (כן, אולי קצת ילדותי, אבל לפעמים מותר, לא?).

המון המון תודה לך!

בשמחה מתי שתצטרכי.

 

[מ ש ה 53]

התופעה שאת מתארת היא לא כזו חריגה במקומות עבודה בהם מתחלפים מנהלים. אין סיבה לקחת את זה אישי מדי ולא הייתי ממליץ לפתח כלפי מקום עבודה (כל מקום עבודה) אינטימיות יתר.
נכון, לעתים נוצרות חברויות במקומות עבודה וזה בסדר. אבל בשורה התחתונה אנשים מגיעים לשם כדי להתפרנס. ולמנהלים אין סנטימנטים לאף אחד, בטח לא לאנשים שהם בקושי מכירים.
ייתכן מאוד שההשערה של משה נכונה, וזה לא המנהל שיזם את ה"פרידה" ממך. וכנראה שהוא היה יכול לעשות את זה בדרך יותר חכמה ויותר רגישה.

אבל בהנחה שעברת קידומת 20, פשוט תעברי הלאה. היה - נגמר, זהו. אם את רוצה לסייע או לא , עניינך בלבד. אבל כדאי שתפחיתי (לטובתך האישית בלבד ) מהרגשי...

אז זהו.. שכל הקטע הוא שכלל לא מדובר במקום עבודה רגיל. זהו מערך התנדבותי, ובתוך שכזה, אנשים מצפים, שכשהם נותנים ותורמים מזמנם, הם יקבלו הערכה בהתאם. אז שויין. כאן זה לא בדיוק מה שקרה.

 

[nothing but the truth]

אז זהו.. שכל הקטע הוא שכלל לא מדובר במקום עבודה רגיל. זהו מערך התנדבותי, ובתוך שכזה, אנשים מצפים, שכשהם נותנים ותורמים מזמנם, הם יקבלו הערכה בהתאם. אז שויין. כאן זה לא בדיוק מה שקרה.

כשזה לא מקום עבודה השחרור אמור להיות אפילו קל יותר. לא חייבים להיות שם. עושים רק כי זה גורם להרגשה טובה, אז אם זה כבר לא גורם להרגשה טובה - משחררים.

 

[EL LIE]

כשזה לא מקום עבודה השחרור אמור להיות אפילו קל יותר. לא חייבים להיות שם. עושים רק כי זה גורם להרגשה טובה, אז אם זה כבר לא גורם להרגשה טובה - משחררים.

נכון אני לא חייבת להיות שם ואני לא אהיה שם יותר, אבל אני נפגעתי. אני מאוד מאוד נפגעתי.
10 שנים מהחיים שלי השקעתי את הלב ואת הנשמה וזה מה שקיבלתי בסוף... בעיטה בתחת. במייל.
אז לא, לא קל לשחרר. בכלל לא.

 

[nothing but the truth]

אני מסכימה שלא צריך להיקשר מדי למקום עבודה, ובמקום העבודה שלי (וגם במקומות עבודה שקדמו לו) אני שומרת על דיסטנס תמיד, אבל בעשר השנים האחרונות זה לא היה מקום עבודה וזה לא היה מקור פרנסה.
אני התנדבתי שם. זה שונה. אתה לא יכול להתנדב במקום כלשהו ולא להיקשר למקום. הרי משהו צריך "לגרום לך" להמשיך ולרצות להתנדב, שהרי אתה עושה זאת ללא תמורה כספית, ומה ש"גרם לי" להמשיך ולרצות להתנדב זה היחסים הנהדרים עם העובדים, עם המנכ"ל, וההבנה שאני עושה משהו טוב.

אז כפי שאמרתי קודם. המנכ"ל התחלף (קורה) וכבר אין לך יחסים טובים , אז דפדפי.

נכון אני לא חייבת להיות שם ואני לא אהיה שם יותר, אבל אני נפגעתי. אני מאוד מאוד נפגעתי.
10 שנים מהחיים שלי השקעתי את הלב ואת הנשמה וזה מה שקיבלתי בסוף... בעיטה בתחת. במייל.
אז לא, לא קל לשחרר. בכלל לא.

כל הרעיון של התנדבות זה שאתה לא משקיע כדי לקבל משהו בסוף. עצם הנתינה היא גם הקבלה. וכן, כן קל לשחרר. צריך רק לשים את הדברים בפרופורציה הנכונה. זה עניין של החלטה.

ואם את בעניין של לפרוק ולקבל אמפתיה - יש פורום שנקרא תמיכה נפשית למבוגרים. שם מנהלי הפורום ישמחו להבין לליבך. אמנם בתגובות משוכפלות, אבל גם זה משהו..

 

[in bal1]

אז כפי שאמרתי קודם. המנכ"ל התחלף (קורה) וכבר אין לך יחסים טובים , אז דפדפי.


כל הרעיון של התנדבות זה שאתה לא משקיע כדי לקבל משהו בסוף. עצם הנתינה היא גם הקבלה. וכן, כן קל לשחרר. צריך רק לשים את הדברים בפרופורציה הנכונה. זה עניין של החלטה.

ואם את בעניין של לפרוק ולקבל אמפתיה - יש פורום שנקרא תמיכה נפשית למבוגרים. שם מנהלי הפורום ישמחו להבין לליבך. אמנם בתגובות משוכפלות, אבל גם זה משהו..

תמיכה נפשית למבוגרים! היא לא מתמודדת נפש.סך הכל רצתה לפרוק.וזה בדיוק המקום.

 

[EL LIE]

אני מסכימה שלא צריך להיקשר מדי למקום עבודה, ובמקום העבודה שלי (וגם במקומות עבודה שקדמו לו) אני שומרת על דיסטנס תמיד, אבל בעשר השנים האחרונות זה לא היה מקום עבודה וזה לא היה מקור פרנסה.
אני התנדבתי שם. זה שונה. אתה לא יכול להתנדב במקום כלשהו ולא להיקשר למקום. הרי משהו צריך "לגרום לך" להמשיך ולרצות להתנדב, שהרי אתה עושה זאת ללא תמורה כספית, ומה ש"גרם לי" להמשיך ולרצות להתנדב זה היחסים הנהדרים עם העובדים, עם המנכ"ל, וההבנה שאני עושה משהו טוב.

 

[מ ש ה 53]

אני מסכימה שלא צריך להיקשר מדי למקום עבודה, ובמקום העבודה שלי (וגם במקומות עבודה שקדמו לו) אני שומרת על דיסטנס תמיד, אבל בעשר השנים האחרונות זה לא היה מקום עבודה וזה לא היה מקור פרנסה.
אני התנדבתי שם. זה שונה. אתה לא יכול להתנדב במקום כלשהו ולא להיקשר למקום. הרי משהו צריך "לגרום לך" להמשיך ולרצות להתנדב, שהרי אתה עושה זאת ללא תמורה כספית, ומה ש"גרם לי" להמשיך ולרצות להתנדב זה היחסים הנהדרים עם העובדים, עם המנכ"ל, וההבנה שאני עושה משהו טוב.

הכל נכון והכל טוב ויפה, כל עוד מי שהיה הוא זה שנותר.
אבל חלו שינויים? מישהו מה"חדשים" מצא לנכון לוותר על תרומתך?
זה כבר לא בשליטתך.
את כן יכולה לנסות ולתקן את המצב הרע הזה, אם תצליחי להבין מה רצה ממך המנהל החדש וזאת בתנאי כמובן שהוא ירצה בכך.
אבל ברור שזכותך המלאה היא שלא להיענות לו. את ממילא לא חייבת לו מאום וכל שתעשי, יבוא אך ורק מתוך הרצון הטוב שלך.
לא מתאים? לא צריך.

 

[זמני וחולף]

עוד פעם צומי?
מה יהיה איתך אישה

 

[EL LIE]

עוד פעם צומי?
מה יהיה איתך אישה

צומי??
אני בחיים שלי לא חיפשתי צומי! כל "הצומי" שאני צריכה יש לי די והותר מהאנשים בחיי שאוהבים אותי ושאכפת להם ממני.
בסה"כ רציתי לספר, לשתף ולפרוק. לא זו מהות הפורומים? לא זה כל מה שכולם עושים כאן בנושאים שונים??

אתה יודע, מסכנים האנשים בחייך, אם ככה אתה מתייחס אליהם כשעובר עליהם משהו רע.
אבל לא מתאים לך? אני לא באתי לך בטוב?
הנה רעיון - תפסיק להגיב להודעות שלי! כי זה כבר נראה שמי שמחפש צומי זה אתה. או שאתם סתם אובססיבי כלפיי.

 

[dory30]

צר לי מאוד שפיטרו אותך. כאדם מאותרג (שעובד כמעט כל חייו בעסק משפחתי של הוצאת ספרים) אין לי ממש נסיון באירועים טראומטיים שכאלה. אם יש לך הוכחה מוצקה שפוטרת מסיבה שאינה הוגנת או מקצועית, תתבעי אותם. במידת הצורך, יש לי חבר וקרובת משפחה שהם עורכי דין. אולי מישהו מהם יוכל לעזור.

 

[EL LIE]

צר לי מאוד שפיטרו אותך. כאדם מאותרג (שעובד כמעט כל חייו בעסק משפחתי של הוצאת ספרים) אין לי ממש נסיון באירועים טראומטיים שכאלה. אם יש לך הוכחה מוצקה שפוטרת מסיבה שאינה הוגנת או מקצועית, תתבעי אותם. במידת הצורך, יש לי חבר וקרובת משפחה שהם עורכי דין. אולי מישהו מהם יוכל לעזור.

אני לא פוטרתי כי לא עבדתי שם.
התנדבתי שם.

 

[dory30]

אני לא פוטרתי כי לא עבדתי שם.
התנדבתי שם.

זה כבר עניין אחר.

 

[מת לחיות..]

נכחתי כמה פעמים בסיוטאציות כאלו משני עברי המתרס, כשהייתי מהצד ה'מפטר' זה היה כשהגעתי חדור רוח שליחות לרענן לייעל ולהריץ קדימה, ובכלל זה כל מי שהחזיק במידע או במפתחות כאלו ואחרים, התבקש להעביר אותם למי שבעיניי מהווה חלק פעיל במערכת כיום, כיון שהעבודה של מנהל היא לא לחלק תעודות הוקרה ליקירי העמותה אלא לנהל אותה ביעילות.
לאחר שהרגשתי גם את צידה השני של הסיטואציה, והבנתי גם כמה זה פוגע, וגם כמה תועלת יכולה לצמוח למנהל החדש מקצת זמן שישקיע בוותיקים גם אם הם לא הכרחיים לתפקוד הסדיר, והם לא מהווים חלק פעיל בהתנהלות, הבנתי שזו פזיזות מזיקה. לכולם.
לאחרונה שוב הייתה לי ההזדמנות לקחת ניהול מסויים והקדשתי זמן לשבת בכבוד, פיזית, עם כל אחד ש'נישלתי' מאחריות לטובת האנשים שרלוונטים כיום, ואני עדיין שומר על קשר, מתייעץ איך התנהלו בעבר עם סיטואציות שאני נקלע אליהם.
אני מוצא את זה מועיל בצורה בלתי נתפסת. ומקווה שאף אחד מהם לא מרגיש נבגד או פגוע.
אולי אי פעם אתפנה לחזור לאלו שלא התנגדתי כך כלפיהם, נדמה שזו חובתי. תודה לכותבת שהדגישה את תחושתם.

 

[EL LIE]

נכחתי כמה פעמים בסיוטאציות כאלו משני עברי המתרס, כשהייתי מהצד ה'מפטר' זה היה כשהגעתי חדור רוח שליחות לרענן לייעל ולהריץ קדימה, ובכלל זה כל מי שהחזיק במידע או במפתחות כאלו ואחרים, התבקש להעביר אותם למי שבעיניי מהווה חלק פעיל במערכת כיום, כיון שהעבודה של מנהל היא לא לחלק תעודות הוקרה ליקירי העמותה אלא לנהל אותה ביעילות.
לאחר שהרגשתי גם את צידה השני של הסיטואציה, והבנתי גם כמה זה פוגע, וגם כמה תועלת יכולה לצמוח למנהל החדש מקצת זמן שישקיע בוותיקים גם אם הם לא הכרחיים לתפקוד הסדיר, והם לא מהווים חלק פעיל בהתנהלות, הבנתי שזו פזיזות מזיקה. לכולם.
לאחרונה שוב הייתה לי ההזדמנות לקחת ניהול מסויים והקדשתי זמן לשבת בכבוד, פיזית, עם כל אחד ש'נישלתי' מאחריות לטובת האנשים שרלוונטים כיום, ואני עדיין שומר על קשר, מתייעץ איך התנהלו בעבר עם סיטואציות שאני נקלע אליהם.
אני מוצא את זה מועיל בצורה בלתי נתפסת. ומקווה שאף אחד מהם לא מרגיש נבגד או פגוע.
אולי אי פעם אתפנה לחזור לאלו שלא התנגדתי כך כלפיהם, נדמה שזו חובתי. תודה לכותבת שהדגישה את תחושתם.

אז בהמשך ישיר למה שכתבת (אם הבנתי נכון, מקווה שכן)...
כשהמנכ"ל היוצא אמר לי שהוא התפטר והבנתי שיהיה מנכ"ל חדש, התגנבה לי לראש המחשבה שאולי הוא לא ירצה את העזרה שלי יותר או שאני לא ארגיש בנוח לעבוד מולו (לך תדע איזה מן בנאדם הוא ואולי פשוט לא יהיה בינינו "קליק" - הכל יכול לקרות), וממש ממש קיוויתי שהכל ימשיך כרגיל ואמרתי לעצמי שאני אעשה הכל כדי שיהיו לי איתו יחסים טובים.
גם אם הוא לא היה רוצה שאתנדב שם יותר - יש דרך לעשות דברים. הוא יכול היה לדבר איתי כמו בנאדם, אולי אפילו לבקש שאבוא לשם, להסביר לי שהוא כרגע מעוניין שמנהלת החשבונות תתעסק בדברים האלו ושהוא ישמח אם הוא יכול "לשמור לעצמו את האופציה" כן לפנות אליי מדי פעם. כן, זה היה מעציב אותי, אבל הייתי מבינה ולא הייתי נפגעת ומרגישה כאילו אמרו לי "המנכ"ל ההוא משום מה סמך עליך אבל אנחנו ממש לא, לא צריכים את העזרה שלך, נסתדר לבד".

 

[EL LIE]

אז כפי שאמרתי קודם. המנכ"ל התחלף (קורה) וכבר אין לך יחסים טובים , אז דפדפי.


כל הרעיון של התנדבות זה שאתה לא משקיע כדי לקבל משהו בסוף. עצם הנתינה היא גם הקבלה. וכן, כן קל לשחרר. צריך רק לשים את הדברים בפרופורציה הנכונה. זה עניין של החלטה.

ואם את בעניין של לפרוק ולקבל אמפתיה - יש פורום שנקרא תמיכה נפשית למבוגרים. שם מנהלי הפורום ישמחו להבין לליבך. אמנם בתגובות משוכפלות, אבל גם זה משהו..

הבנתי. אמפתיה זה לא כאן.

 

[R 1 3]

הבנתי. אמפתיה זה לא כאן.

ממני קיבלת - הכל
אני מתייסר בחיי
תבינו נרגעו לי הכליות - עוד לא ממש אכלתי לא התארגנתי הכל אצלי מבולגן הכל ממש הכל
לא רואה מה קורה מחר
למעשה רואה ואולי יקדימו ויקחו אותי באשון לילה
זה מפחיד רצח - דופקים בדלת וגוררים אותי ככה אזוק כנראה
אין לי טעם לקחת כלום כי הכל ירד ממני לאיזה קופסא לחודשים ארוכים
ואין מי שיחכה לי בזמו שלאסירים אחרים יהיה מישהו בחוץ
העו״ס התקשר אלי לפני שבוע רצה שניפגש - הם כבר יודעים מה מצפה לי
גם רופאת המשפחה - במקום לטפל בי הנודניק יזרקו אותי לשיקום ארוך בכלא
שם באמת המחלה הדלקת תגמור אותי ולא יצטרכו לחפש ניתוח או אנטיביוטיקה מתאימה

אמאמ לה יקחו לי הכל את כל הבית כל החסכונות הכל הכל מה שיש לי
ואני אזרק יותר גרוע מכלב - ולאיש כאן לא ממש אכפת ואיפה כן?
למי ? עו״ד? רק יגזלו אותי משפחה? אחותי עשו ממני חולה נפש זה מפחיד ועוד מצאו ציטוט ש
כבכיול איימתי קיללתי בעוד אני מתייסר לקבל עזרה
לאן אברח? האן להכות עוד בעצמי? האם לא סבלתי בשקד מספיק ימים ולילות
הפכו אותי למטריד - אסרו עלי לבקש עזרה
עכשיו כבר מאוחר לי בקושי מתמודד עם הסביבה
מחר גם את המעט אור שנותר לי רוצים לקחת ולהמעיד אותי ביסורים איומים

של עבריינים שפגעו בחברה - האם יש סיוט גדול מזה
אחיות משפחה לאיש לא אכפת

רופאת משפחה השאירה אותי דקה בחדר להתייחד לזכרי - מנוולים
לא נתנו לי שום עזרה - חלאות אדם מה עשיתי אני סובל ואל זוכה לרפואה

 

[R 1 3]

ממני קיבלת - הכל
אני מתייסר בחיי
תבינו נרגעו לי הכליות - עוד לא ממש אכלתי לא התארגנתי הכל אצלי מבולגן הכל ממש הכל
לא רואה מה קורה מחר
למעשה רואה ואולי יקדימו ויקחו אותי באשון לילה
זה מפחיד רצח - דופקים בדלת וגוררים אותי ככה אזוק כנראה
אין לי טעם לקחת כלום כי הכל ירד ממני לאיזה קופסא לחודשים ארוכים
ואין מי שיחכה לי בזמו שלאסירים אחרים יהיה מישהו בחוץ
העו״ס התקשר אלי לפני שבוע רצה שניפגש - הם כבר יודעים מה מצפה לי
גם רופאת המשפחה - במקום לטפל בי הנודניק יזרקו אותי לשיקום ארוך בכלא
שם באמת המחלה הדלקת תגמור אותי ולא יצטרכו לחפש ניתוח או אנטיביוטיקה מתאימה

אמאמ לה יקחו לי הכל את כל הבית כל החסכונות הכל הכל מה שיש לי
ואני אזרק יותר גרוע מכלב - ולאיש כאן לא ממש אכפת ואיפה כן?
למי ? עו״ד? רק יגזלו אותי משפחה? אחותי עשו ממני חולה נפש זה מפחיד ועוד מצאו ציטוט ש
כבכיול איימתי קיללתי בעוד אני מתייסר לקבל עזרה
לאן אברח? האן להכות עוד בעצמי? האם לא סבלתי בשקד מספיק ימים ולילות
הפכו אותי למטריד - אסרו עלי לבקש עזרה
עכשיו כבר מאוחר לי בקושי מתמודד עם הסביבה
מחר גם את המעט אור שנותר לי רוצים לקחת ולהמעיד אותי ביסורים איומים

של עבריינים שפגעו בחברה - האם יש סיוט גדול מזה
אחיות משפחה לאיש לא אכפת

רופאת משפחה השאירה אותי דקה סחדר להתייחד לזכרי מנוולים
לא נתנו לי שום עזרה - חלאות אדם מה עשיתי אני סובל ואל זוכה לרפואה

אני קורא כאילו זה מישהו אחר - לא מאמין שזה אני
כמו בכל החודשים האחרונים - אין לי מושג לאן אני צריך ללכת
ואז מגיע הרגע של טעות ועכשיו כבר אין חופש בחירה
לא מאמין עדיין אני אמור לעשות צעד פזיז
אדם שפוי לא יושב רפוא ומחכה להיפרד עם ארוחת בוקר
כשהוא מבין שאין יותר ארוחות בוקר בבית - גרועות ככל שיהיו
ממחר / מחרתיים אלו יהיו ארוחות בפיקוח עם עשרות זוגות עיניים
בלי מקום להתבודד לשניה אחת - זה נורא
אני לא בנוי ולא מוכן זה
התרגלתי לחיים הסולטיריים שלי מי בכלל מסוגל להבין אותי?
רק שיעזבו אותי בשקט
מי מוכן לפטר אותי מהמקום הזה - לא רוצה שיוציאו אותי מהבית בו אני חי
כמעט 40 שנה - אפילו חתול לא מגלים .. מהכבר עשיתי
מוכן לשלם בכסף לפצות בצורה ריאלית אבל שלא יקחו הכל - שלא יהרסו
לי את שארית חיי בגיל 64 - איזה עולם מופרע
לא רק שלא עזרו לי בבדיקות סילפו אותן כדי להרע לי יותר
איך לאיש לא אכפת איך אתמודד מול צבא כזה של בני זונות
בחיים לא הייתי מזייף על מישהו / מישהיא . אולי לא תמיד
מנסה להיזכר אם גרמתי עוול למישהו - כן יצאתי נגד אולי - אבל ואבל גדול
לא באופן אקטיבי לגלגתי על ביבי שתקתי שפגעו בחבר בצבא - סה״כ העלימו לו יומן אישי
הלנתי עם על אחיין שלי שהשתמט התלוננתי הרבה על רופאים - אבל זה היה מוצדק
לא הייתי פוגע באדם כמוני - אוש שאולי מי שפגע לא מודע לכמה אני פגוע ורק עשה צעד קטן?
אני מנסה לסלוח - אבל מתחמק מהשאל מה אני עושה מחר בבוקר
לאיש אין תשובה זובשי. גם לשוטרים שיבואו לא ממש ברור
הם קיבלו הוראה אני כמו משימה אחת מיני רבות שלהם - אני משלוח
אלהים ישמור - אין אלהים לא היהלי מה פתאום הוא יצוץ היום
אם הייתי פונה אליו אולי לא הייתי מטריד ומגיע להתלהמות ונכנע לפרובוקציות של אחותי
אני מתמסר להסחה הזאת בכתיבה - אבל המח שלי מת
אין לי לאן לברוח מעטו מאוד כח
יכול נסוע עם האוטו להגיע לנקודה ואז? אשב שם? אלך למלון - יתפסו אותי שם
ויראה שבאמת יש לי סיבה
אין מי שיעמוד מאחרי כשאתפש - לכולם זה נוח

די אני לא ממש מבין איך זה קורה לי

 

[EL LIE]

אני לא זוכרת למי מהמשתמשים כתבתי את זה (שאמפתיה זה לא כאן) ואני לא מצליחה למצוא את ההודעה שעליה הגבתי את זה (אני עוד לא לגמרי שולטת באיך שמערך התגובות כאן עובד), אבל אני זוכרת שזה לא היה מופנה אליך.

אני מצטערת לשמוע (לקרוא...) את מה שאתה נאלץ לעבור. מכירה, גם באופן אישי וגם בהקשר לקרובים וחברים, את האטימות של קופות החולים והרופאים (למרות שאני חייבת לומר שיש רופאים יוצאי דופן!).

הלוואי ויכולתי לייעץ משהו, אבל לצערי אין לי מה. כמו שאמרתי, גם אני נתקלתי באטימות לא פעם ולא פעמיים, בכל מיני תחומים בחיים, ובאיזשהו שלב פשוט נכנעתי כי לא ידעתי מה עוד אפשר לעשות. זה העולם שאנחנו חיים בו. נלחמים עד שכבר אי אפשר להילחם יותר. זה עצוב אבל זה מה שיש.