אפשר להתלונן קצת?

Caesarus

New member
אפשר להתלונן קצת?

אז זהוא שכבר אין לי כח נפשי להתמודד אם כל הבחירות שקשורות ללימודים, קצת היסטוריה,התחלתי לימודי הנדסה אבל מהר מאוד עברתי למדעי המדינה, כשהתחלתי לימודי הנדסה הרגשתי שאני ממלא את ציפיות החברה ממני , אבל מצד שני הרגשתי ממש מגעיל (אנחנו חיים במדינה דפוקה ככה שאין מה לעשות והדרך היחידה היא ללמוד הנדסה), אם גישה כזאת כמובן לא שרדתי שם יותר מידי זמן והעדפתי לפרוש עכשיו מאשר עוד שנתיים כ במילא מתישהוא זה יקרה. אז פשוט הלכתי למדור רישום ונרשמתי למשהוא "בשביל הנפש" הבעייה שזה הכניס אותי למן אדישות טוטאלית כזאת כי פתאום אני לא לומד משהוא קשה ומאתגר אלא משהוא אחר לגמרי,עכשיו במקום לפתור תרגילים לוגיים צריך לקרוא המון ספרים.הבעייה היא כאמור האדישות יכול להיות שזה פשוט השוק של שנה א והמעבר למקום חדש ,או שפשוט השינוי הקיצוני הזה באורך החיים שלי.חשבתי מצד אחד להירשם לחשבונאות,אבל עושה רושם שהשנה זה כבר לא יצא, אז מה עושים?לפרוש מהאוניברסיטה ולהעביר את השנה בעבודה?להישאר באוניברסיטה ללמוד משהוא מעניין ואז שנה הבאה לעבור?ללמוד כלכלה ואז זה יהיה יותר פשוט בחשבונאות שנה הבאה?
 

Caesarus

New member
אני פשוט כבר שחוק לגמרי מלבחור מקצוע

הגשתי כבר את אפשרויות הקבלה לשתי אוניברסיטאות שיניתי עדיפות כבר לפחות 4 פעמים, הייתי באימון אישי שקשור לבחירת מקצוע, ביררתי כבר לגבי כל מקצוע שקיים בשוק ואני עדיין לא מוצא את עצמי. אולי פשוט זה לא נכון בשבילי לבחור מקצוע ופשוט עדיף ללמוד תואר כללי וזהוא? מצד שני יש לי בעייה מסוימת שהציפיות שלי גבוהות מידי, למשל לא קיבלו אותי לטכניון וזה די שבר את ליבי,אחרי זה התחלתי לחפש מקצוע אחר אבל ראיתי שאף אוניברסיטה לא מקבלת אותי לחשבונואות רק מכללות,אז בסוף הלכתי להנדסה באוניברסיטה אחרת, יכול להיות שפשוט טעיתי לאורך הדרך ולכן נכון ללמוד חשבונאות במכללה ,זה מה שגורם לי לספקות הנוחכיות, אוף למה הכל כל כך מסובך???
 

שירשולי

New member
מקווה שיסתדר לך בסוף.

ושתימצא את הדבר שאתה הכי , אוהב ותילמד אותו,אני יודעת, שזה קשה רק מאחלת לך בהצלחה.
 

Columbina

New member
התלבטות

הרושם שאני קיבלתי מקריאת ההודעה (ויכול להיות שאני ממש לא בכיוון) הוא שמצד אחד אתה מרגיש צורך למלא את הציפיות של הסובבים אותך וללמוד מקצוע ש"יביא כסף" ומצד שני, אתה רוצה ללמוד משהו ש*אתה* רוצה אבל כשאתה עושה את זה אתה מרגיש אשמה על זה שאתה לא לומד משהו "רציני". דעתי היא שחיים שלא נהנים מהם, הם לא באמת חיים. עדיף להרוויח קצת פחות כסף אבל להנות מכל רגע ולהרגיש אושר מאשר לסבול בלימודים שאתה לא אוהב ואחר כך לעבוד בעבודה שאתה לא אוהב כדי לקנות פלזמה גדולה יותר ומכונית ספורט. כל אחד מאיתנו רוצה להתפרנס בכבוד ולחיות חיי נוחות אבל עושר היא לא הדרך היחידה לחיות את החיים האלה. אפשר לחיות בנוחות ולנהל חיים מכובדים גם אם אתה לא מהנדס או ר. חשבון. תחשוב על מה אתה רוצה לעשות עם עצמך. מה גורם לך לקום בבוקר עם חיוך, מה גורם לך להתלהב ולהרגיש חיוני והדרך תיהיה ברורה יותר, אני מקווה
 

Caesarus

New member
דבר ראשון תודה על התגובה

מאוד חשוב לי שאני אהיה בסוף בעבודה שתאפשר לי השפעה כלשהיא על העולם ועל החברה, אני חושב שהייתי שמח להיות עיתונאי שמרוויח 4k בחודש, הבעיה שגם את זה לא תמיד קל להשיג , תפוז מלאה בתגובות של אנשים בני 30 אם תואר שני במדעי המדינה/תקשורת/ספרות שמתלונים שאין עבודה והם עושים עכשיו הסבת מקצוע,מצד שני יש גם מהנדסים שהעבודה שלהם משעממת והם מנסים למצוא מקצוע יותר מרגש.החיים פשוט קשים,אין שום דבר בטוח.הלוואי שהייה ספר עזרה עצמית כמו הספר של אלן קאר , מישהוא שכבר יש לו תובנות בנושא שהייה יכול לעזור לי להעלות על הדרך הנכונה.
 

Columbina

New member
תמיד יש אנשים שלא מצליחים

חלק כי הם לא מנסים מספיק חזק או אין להם חשק/כח/מוטיבציה לעשות את מה שנחוץ כדי להצליח וחלק מעדיפים חיים נורמטיביים יותר וביטחון. אני רואה את זה אחרת. יש לך אפשרות לחיות את חייך רק פעם אחת! זהו, רק פעם אחת. אני אישית מעדיפה להפוך את העולם מהפנים החוצה כדי לחיות את החיים האלה כמו שאני רוצה! לא מטריד אותי שנורא קשה להתפרנס ממחקר ושזה מסלול סופר קשה עם הרבה אנשים שמתמודדים על המשרות אבל זה מה שאני רוצה לעשות ואף אחד לא יכול לעצור אותי. אם אתה מוותר לעצמך מראש, אתה תסיים כמו האנשים האלה שכותבים בפורום בגיל 40 ולא יודעים מה לעשות עם עצמם. לצד אותם בעלי תואר שני שלא עושים כלום יש הרבה בעלי תואר שני שעושים את מה שהם אוהבים. מכיר את זה כשאתה חייל אתה רואה רק חיילים מסביב? זאת בדיוק אותה תופעה. כולם מתלוננים שאין עבודה! אנשים אוהבים להתלונן. ויש מעט מאוד כאלה שהולך להם חלק והכל מוגש להם על מגש של כסף. אתה מעדיף להילחם על משרה ותפקיד שאתה באמת רוצה או על אחד שיאמלל אותך עד סוף חייך? כך או כך קל זה לא יהיה, עדיף להעביר את הקושי בדברים שעושים אותך מאושר. אני לא אומרת שצריך להפסיק לדאוג לעתיד ולחיות רק בהווה אבל לדעתי חשוב גם לזכור שהחיים האלה בלתי צפויים, ואנחנו לא יודעים כמה זמן עומד לרשותנו. ואם תמיד חיים ב"עוד מעט" בסוף מגלים שנשארנו עם "כבר לא". החיים קשים? מישהו חכם אמר "קשים בהשוואה למה?" החיים הם מה שאתה עושה מהם. הם יכולים להיות הדבר הכי מהנה בעולם או הכי מעפן. אתה בוחר מה לעשות איתם, אל תפחד לקחת שליטה על החיים שלך.
 

Caesarus

New member
אכן שיר יפה

מוסר ההשכל שלו הוא לדעתי שאף פעם אי אפשר לראות את הקצה של הדרך שאתה הולך בה.
 

Columbina

New member
אפשרות נוספת

היא שלפעמים הדרכים שנראות בהתחלה כמפחידות ומאיימות בסופו של דבר מתאימות לך יותר מאשר אלו שכולם הולכים בהן. אם אין מסתורין, אין הפתעות... לילה טוב ובהצלחה בכל מה שתבחר
 
אכן העלית דילמה בעייתית...

אני חושבת שעשית שינוי מאוד דרסטי, נשמע שעברת מהתחום המדעי לתחום יותר הומני וזה מפתיע אותך, זיעזע את עולמך. אני הייתי נותנת צ'אנס, בכל זאת רק עבר שבוע אחד מתחילת הלימודים, תמיד אפשר לעזוב באמצע השנה ווואלה אולי הלימודים האלה יפתיעו אותך בכלל... שיהיה בהצלחה
 

The Living Life

New member
תלמד מה שמעניין אותך. זה ישתלם לך אחר כך.

אם תלמד משהו שלא מעניין אותך, אתה ממילא לא תצליח בו. גם אם תלמד הנדסה ותמצא עבודה- אתה לא תהנה בה אם אתה לא באמת אוהב הנדסה. לעומת זאת, אם אתה באמת אוהב את תחום מדעי המדינה, סביר שגם תצליח בתחום ותמצא בו עבודה. הרבה אנשים עושים טעות ונרשמים למקצוע "בטוח", אפילו אם הם שונאים אותו, רק בגלל לחץ של ההורים\חברה\סביבה. רק שהם שוכחים ששוק העבודה זה דבר מאוד לא יציב ומאוד דינמי. אי אפשר לדעת מה יהיה המצב בשוק עוד 4 שנים, אבל אפשר בוודאות לדעת מה יהיה המצב אם תלמד מקצוע שאתה לא אוהב: אתה תסבול, וגם אם תרוויח כסף, אתה עדיין תרגיש רע. לדעתי, בהנחה ובאמת אתה לא סובל הנדסה, אל תלמד את זה בכוח. מצד שני, אם מדעי המדינה זה הימור גדול מדי בשבילך, אולי תלך ללמוד מקצוע יותר "שגרתי" כמו משפטים?
 

The Living Life

New member
ובקשר לדילמה שלך בסוף

בשביל לקבל החלטה נכונה אתה צריך להתאפס על עצמך. לשבת בשקט ולחשוב מה באמת מעניין אותך. אם מדעי המדינה מעניינים אותך ובזה אתה רוצה לעסוק בעתיד, אז לך על זה. עכשיו אתה בשוק כי התחלת התחלה חדשה ואתה קצת בהלם, אבל אל תתן לך להפיל אותך. אתה באמת אוהב חשבונאות שאתה רוצה לעבור לזה? כי אם כן, אולי כדאי לך לעבור, אני לא יודע מה מעניין אותך. אבל אם כל העניין של החשבונאות זה סתם בשביל לרצות את רגשות האשם, אז אל תלך בכיוון הזה.
 
למעלה