אפשר להשתפך לכם?

rigoletto111

New member
מקווה שהקשר ישתפר עם הזמן...

אני , בכל מקרה, לא הייתי עונה לשאלות המקבילות ל"את לובשת גופיות?" הרגלתי אותם לא לשאול. או שאני מתחמק.
 
אמת

יש עליות ומורדות. אבל המורדות האלה מוציאות אותי מהכלים. השאלות התחילו ב"את שומרת שבת"? והייתי מתחמקת. היום כבר נמאס לי להסתתר, אני לא אצא בריש גליי- אמא, אני לובשת גופיות!! אבל אם היא תשאל- לא אשקר.
 

rigoletto111

New member
במקום לשקר נסי לומר לה

"למה את שואלת שאלות שאת לא רוצה לדעת את התשובה עליהן?"
 
אני מזדהה כל כך

ריבים שלי עם ההורים שלי מוציאים אותי מדעתי. ואני אף פעם לא מבינה למה. למה אני לוקחת את זה כל כך ברצינות אם זה רדוד ומטופש כל כך. עצות אין לי, אבל אם זה עוזר - (וודאי שזה עוזר. לא מספיק שאני סובלת, כמה נפלא לשמוע שיש עוד אנשים שסובלים. ואולי אפילו יותר ממני. וונדרפל!) אז זה מוכר.. הקשר עם ההורים? מוזר, אולי, אבל הקשר ביננו רק התעצם מאז ששוחחנו על דת ואלוהים. עד כדי כך שאני חוזרת לגור בבית עוד כמה שבועות. אז, אני מניחה, הוויכוחים יתחילו. ואגב, 14 שעות ביום, לא הרבה מידי?
 
הקשר עם ההורים דווקא התחזק

אני כבר לא גרה בבית אז אני בשלי והם בשלהם אף אחד לא מפריע לאף אחד, אני חוזרת מתי שמתחשק לי כמובן תוך כדי שמירה על כבודם משתדלת לחזור לפחות פעם בחודש, טלפון כל יום(!) לראות מה קורה, יכול להיות שהקשר לנו טוב כי הם יודעים שגם כשאני לא דתיה ולא הולכת בדרכם אני עדיין אותה ילדה טובה שחינכו. את צריכה להראות להורים שלך שאת עדיין לקחת את החינוך שלהם, ואני בטוחה שהוא לא גרוע, ושאת לא עושה שטויות וכך הם יעזבו אותך במנוחה, אני לא זוכרת מתי רבתי עם ההורים שלי. המון הצלחה, אשמח לעזור לך בטיפים נוספים. שבת שלום, מירב3x
 
הם יודעים את זה

למרות הכל- היציאה, המגורים לבד וכו'- אני אותו בנאדם. יש לי כבוד לבני אדם, בע"ח ואלוהים, אני שומרת על עצמי ועל הסביבה. זה לא מזיז להם. מבחינתם אם אני לא דתיה = אני בעייתית.
 
שיהיה בהצלחה בבית ../images/Emo57.gif

14 שעות ביום זה חובה. אחרת אני לא מחזיקה את עצמי כלכלית. אם יהיה לי שכל, אני אוכל לחסוך גם 1000 ש"ח בחודש, שזה המון לבנאדם ששוכר לבד. אני יוצאת באמצע לשעה לטיול עם הכלבים, כדי שלא ירקבו בדירה, ואני אוהבת את העבודה שלי, כך שאני לא נרקבת בעצמי :)
 
אולי הפתרון זה לקפוץ ביום חול?

אני מבין שזה קשה בגלל העבודה, אבל אם גם ככה את עובדת בשבתות (ככה הבנתי, או שזה רק בחג? או לפני ואחרי החג) וגם אם את לא עובדת בשבתות אולי שווה להעביר את הביקור לפעם ב, באמצע השבוע ככה ביקור קצר הוא בדרך כלל ענייני יותר ואין כ"כ זמן לחיכוכים מוזר, אבל אני לא מצליח לזכור איזשהוא חיכוך עם ההורים שלי בנושא דת אמנם עוד לא דיברנו על זה שאני יוצא (אני יותר ממשוכנע שהם יודעים) ועדיין, מאז שעזבתי את ישיבת ההסדר חודשיים אחרי שהתחלתי שם, ואולי גם קצת אחרי הצבא שהם ממש ניסו ללחוץ עלי שאלך לישיבה, לא היו לנו שיחות בנושאי דת ז"א שיחות בנושאי דת יש כל הזמן בבית, במיוחד שכל האחים הנשואים מגיעים לשבת/חג אבל לא משהו קונקרטי איתי בגלל שיצאתי אני עובד בשבתות, ולכן אני כמעט לא מגיע הביתה לשבת האמת שגם כשאני לא עובד אני משתדל לא להגיע, כי זה קצת כבד לי שבת שלמה (חג ד"א יותר קל) והאמת שאין לי ממש פנאי גם לקפוץ באמצע השבוע, אז לצערי אני ממש לא מגיע אל ההורים שלי גם אצלי האחים לוחצים, וגם ההורים שאם לא הבנת אז אני ביחסים מצוינים איתם (כשיש מריבות לעיתים רחוקות אז זה על נושאים אחרים, אבל למי אין מריבות?) וטלפון כמה פעמים בשבוע לאבא שלי לפעמים כל יום אבל זה נראה לי אחלה סידור לקפוץ באמצע השבוע, ואני מקווה שאני אתחיל ליישם את זה ואם לא אז בחופש, כמה ימים באמצע השבוע יהיה מצויין לכולנו
 
לא עובדת שבתות

גם לא חגים. ביום חול זה סיפור כי להם אין זמן (טיפול ב5 ילדים) וכשכבר יש להם זמן נהיה מאוחר ואני רוצה לחזור (מעבר לזה שגם לי אין זמן). טלפונים בעייתי- הם לא מתקשרים ולי אין זמן, וכשיש השיחות יבשושיות או שזה מגיע לויכוחים על דרך חיי או שידולים לחזור הביתה, אגב בשימוש תירוצים שחוקים שמאסתי כבר בלענות עליהם ("מה, היה לך כ"כ רע בבית"? "כן")
 
תחשבי על זה שוב

לאמא שלי יש 12 ילדים! אמנם רובם כבר לא בבית, אבל העבודה בבית רבה עד מאוד. אבל מה זה קשור? אם הייתי קופץ בצהריים, רואה אותה שעה, רק שעה, היא הייתה מאושרת מאוד. הייתי קצת עוזה בסידור הבית, מה שתמיד צריך לעשות, שוטף כלים, אולי אפילו את הרצפה במטבח, מסדר איזה ברז שכבר לא עובד כמו שצריך. מכין לאחים שלי משהו לאכול, (יוצא לי לעיתים רחוקות מאוד להיות כזה ילד טוב) ואז היא הייתה מתעוררת ממנוחת הצהריים שלה, ורואה אותי. היה לה כיף! סליחה, בעיקר כי אני לא מכיר אותך, אבל נשמע לי קצת תירוצים למה לא לקפוץ הביתה, את לא חייבת דרך אגב. ועוד דבר, היה לך כ"כ רע בבית? לא צריך תירוצים, אפשר לשקר ולהגיד שלא, אבל, זה פשוט לא כ"כ מתאים לך היום. אריאל של הסוסים
 
היה רע

ונשאר טעם רע. להגיע לשם ככה באמצע היום לא אפשרי בגלל עבודה. כרגע לא בא לי לראות אותם, לדבר איתם ובכלל. צר לי שזה המצב, אבל הגעתי למסקנה הקשה שאם אנתק את הקשר, לפחות זמנית, אפסיק להרגיש כאילו הם רודפים אחריי בכל רגע נתון.
 
גמאני מזדהה

אני כיום לא רב עם ההורים שלי בכלל. אנחנו מסתדרים מצוין. אבל זה רק כי יצאתי מהבית לפני 3-4 שנים. הבעיה היא שהם כל הזמן רוצים שאני אבוא לשבתות וחגים וסתם במהלך השבוע. וזה כנראה משהו שלעולם לא ייגמר. תני להם זמן.זה מה שיש לי להגיד..
 
השרשור ירד קצת למטה

אבל עניתי לכולם
תודה על התמיכה, עזרתם לי מאוד. צרת רבים חצי נחמה= אמנם לא נחמה, אבל טוב שיש מי שמחזיק אותך מעל המים, גם אם לא ממש מכירים... היום אבא שלי התקשר, כמובן שסיננתי, הוא השאיר הודעת נאצה במשיבון, דרש שאגיע לקחת את כל המכתבים שקיבלתי (זה מה שמעניין אותו??) ושלא מזיז לו שאני לא רוצה לדבר איתם (וזה מעניין באמת, איך הוא ניחש? זו לא הפעם הראשונה שלא דיברנו מספר ימים) ושאחרי שאקח אותם אני יכולה מצידו לעוף לבית שלי ולא לחזור. ולא מזיז לי.
 

Le Fay

New member
אב'שלך

נשמע כמו היהלום-שבכתר עוד בהודעה הראשונה שלך פה... אולי הגיע הזמן לכתוב עוד יומן ולהשאיר אותו לקריאתו
 
למעלה