אפשר להצטרף?

[מחפשת דרך החוצה]

../images/Emo13.gif כדור שלג

לא סיפרתי מיד- כי ככה אני. חייבת להיות קצת עם עצמי, להבין, להשלים, להרגע. חייבת שקט. נראינו זוג מושלם. עברנו המון ביחד. כשסיפרנו למשפחה לא האמינו לנו (המשפחה שלי עד עכשיו לא יודעת את הכל). אנחנו כשרוניים מאד בלעשות הצגות. ועכשיו עבר כבר יותר מדי זמן, יש יותר מדי דברים לספר ולהסביר, ולא בא לי להכנס לזה. היה קשה מאד והתרגלתי. אני לא זקוקה לתמיכה (וזה חלק מהבעיה ביחסים שלנו) ואהבה ממילא אני מקבלת. וכן, אני זאת שצריכה לקבל החלטות (הנה עוד חלק מהבעיה) כי הוא לא יעשה שום צעד. הלואי ומישהו בעולם הזה היה מקבל מדי פעם החלטה עבורי, מגיל 7 זה לא קרה לי. תודה!

 

[שרשירית]

ניסחת את זה יפה ואפילו פעמיים ../images/Emo8.gif

"אני זאת שצריכה לקבל החלטות... הלואי ומישהו בעולם הזה היה מקבל מדי פעם החלטה עבורי" אהבתי! לי יש קושי מטורף להחליט החלטות, לבחור... כשיש יותר מידי אני הולכת לאיבוד (היקפראקטיבית, נו מה). מרגישה שעל כל דבר קטן צריכה להתייעץ ו'לחפור' וכשנפרדנו נכנסתי ללחץ "מה יהיה איתי?" מי ייעץ לי, מי יחליט כשצריך. והיום הוא לא מוכן לעשות את זה, גם כשמנסה. הוא טוען שאני צריכה לגדול, להתבגר, לדעת מה אני רוצה וללכת על זה, להחליט לעצמי ובעצמי.

אז פשוט עכשיו אני 'חופרת' לכם

 

[מחפשת דרך החוצה]

רוצה להתחתן איתי ../images/Emo3.gif?

את יודעת, זה טוב שאת צריכה מישהו להחליט בשבילך. כי ... את צריכה מישהו. נקודה. <פעמיים זה לא אני, זה תפוז

>

 

[aviavram]

נשברנו ? עברנו למן הנכון אבל לא לצרכי מין?

או ש..... אולי הכי נכון?

 

[aviavram]

כי יש תחושה פנימית

שנכשלנו והאמת יש פה כישלון צורב רק שלפעמים יש נסיבות מקלות מה שנקרה סיבות אוביקטיביות אבל אותן איש לא ידע את Xך והכל בליבך פנימה

 

[נעה שבדרך]

כמה קל היה..

אני מבינה אותך כלכך שזה קשה לקבל כאלה החלטות גם אני הייתי צריכה לקחתאת ככככככלללל האחריות על ההחלטה הזאת - כי כמו שהוא לא לקח אחריות בקשר עצמו - הוא גן לא לקח אחריות על זה שהקשר נגמר ועל מה שצריך לעשות לקח לו המון זמן להתאפס (רק אחרי דיון אחד בבית משפט - הפלא ופלא!!) עד שהתחיל לשתף פעולה ולקחת אחריות.... אבל כל כובד האחריות היה עלי - וזה באמת מאוד קשה מה שעזר לי וחיזק אותי ועשה את ההחלטה שלי "ברזל" זו העובדה שהייתי שלמה עם זה 100 אחוז לא שמחה - בכלל בכלל - אבל שלמה לגמרי ובציפייה כבר לשנות סוף סוף את חיי ועכישו אני באמת משנה - אני בלבד אחראית למה שקורה איתי ועם ביתי - לאן אני מתקדמת - איך אני מסתדרת נכון שגם היום כל האחריות עלי - אבל אני מכוונת לאן אגיע ולא מישהו אחר שלידי ומרסק אותנו כל הזמן לתוך קיר ללא מוצא

 

[מחפשת דרך החוצה]

מקנאה בך ../images/Emo4.gif

לי עדיין אין אומץ אפילו להוריד את הטבעת

.

 

[שרשירית]

לא הבנתי! סליחה, אבל אני קצת מפגרררת ../images/Emo163.gif

את גרושה או לא? אתם בתהליכים או לא? החלטתם להתגרש או לא? כשמסבירים לי ברור ולאט מבינה מהר

אם אתם בתהליכים או כבר גרושים

הגיע הזמן שהטבעת תרד - לי זה עזר פסיכולוגית.

 

[aviavram]

היא מחפשת מה השאלה

 

[מיצה נבים]

במקום הנכון בזמן הנכון../images/Emo8.gif

ברוכה הבאה! תגידי, איך אפשר להעלים כאלה דברים כ"כ הרבה זמן מאנשים? אתם עוד גרים ביחד?

 

[מחפשת דרך החוצה]

במקרה שלי ממש לא מסובך

לא, לא גרים ביחד. גם כשגרנו ביחד לא היה סיכוי לראות אותו בבית. גם כשגרנו יחד לא הלכנו יותר מדי ביחד לארועים. באיזשהו רגע קלטתי שאני כלל לא מכירה את החברים שלו, גם ההפך נכון. אנחנו גרים קרוב מאד (בכוונה - בגלל הילד), עדיין רואים את שנינו בשכונה. אז מה חדש? מה יש להסתיר?

 

[רק שיר]

ברוכה המצטרפת

לדעתי את עדיין לא יודעת להיכן פנייך מועדות ואת מגששת לראות איך זה בחוץ. לדעתי כל עוד יש סיכוי ביניכם כדאי לעשות את האממץ ולהישאר יחד. כמובן שאם עוד נותרה אהבה. בהצלחה.

 

[מחפשת דרך החוצה]

האם ממה שכתבתי באמת משתמע שיש סיכוי?...

לדעתי - אין לי מה להציל. פשוט אין.

 

[aviavram]

אם אין סגרי עניין רק היי שלמה עם ההחלטה

כי גם אז שלא יהיה לך ספק יהיו ערעורי חרטה מרחוק הדשא של השכן.....