אפשר להצטרף?

[מחפשת דרך החוצה]

לאט וברור ../images/Emo13.gif

לא גרושה לא בתהליכים פרודים מזה שנה+ האם החלטנו להתגרש? אם אחליט נתגרש. אופתע מאד אם הוא יחליט משהו (אם כי היה מקל עלי המון). יש מבין

? וכן, ברור שטבעת זה משהו פסיכולוגי. אם אוריד אותה זה כאילו אני פנויה לקשר חדש. וכן, אצטרך לספר לכל העולם. אולי זה מה שצריך לעשות.

 

[מחפשת דרך החוצה]

אפשר להצטרף?

פרודה יותר משנה. לא גרושים ולא בתהליך. יש ילד קטן. היחסים טובים, הרבה יותר טובים ממה שהיו, אנחנו כנראה כן יכולים להיות חברים. אבל משפחה... אנחנו לא. ולא בטוח שאי פעם היינו. כבר שנה אני מנסה להבין- בעיקר את עצמי. לא הורדתי טבעת, לא סיפרתי לחברות, משום מה אין לי אומץ וכוח ו...לא יודעת. לא הרגשתי צורך. אני טובה בלשתוק. בזמן האחרון מרגישה תקועה. לא שרע לי, ממש לא. אבל לא נוח לי כבר עם המצב הקיים. עדיין לא הצלחתי לסדר את המחשבות, אבל "אולי עוד נחזור להיות יחד" כבר לא נשמע הגיוני. זהו בקצרה. האם אני בפורום הנכון

?

 

[טלה צפוני]

אם מתגרשת...

אז לטבעת השנייה יהיה שימוש אל תיפטרי ממנה ואם היה מקל עלייך המון אז אולי את לא כל כך רוצה? אלי בעצם אתם צריכים לנסות קצת אחרת לנסות לפרק לגורמים ואז לבנות שוב?

 

[נעה שבדרך]

הורדתי את הטבעת מזמן אבל...

זה ממש לא היה סימן שאני מוכנה לקשר חדש. הורדתי אותה ביום שעזבתי את הבית! אבל זאת אני ולא כולם עוברים את אותו דבר. אל אל תכניסי לזה פרשנויות לא נכונות זה ממש לא אומר שאת פנויה לקשר , זה אומר שאת משחררת את עצמך ממשהו ...אם זו בחירתך. דבר שמאוד עזר לי שאמרו לי היה: תמיד מפחדים הכי הרבה שנייה ממש לפני שקופצים בשנייה שאחרי - כבר אין שום פחד - רק הקלה.

 

[שרשירית]

אז למה את מחכה../images/Emo35.gif

את רוצה להעביר את שנותייך היפות בציפייה למשהו שיקרה, לאיזה שהוא נס? תחליטי

אם את אומרת שאין שום דבר להציל, אז חבל על הזמן. אם את חושבת שיש סיכוי אז תלכו לייעוץ. אבל ככה סתם לשבת על הבלקוני ולחכות לסופה שתגיע ותחליט בשבילכם??? לא חבל??!!

 

[aviavram]

ולמה את ? אם במטוטא יורשה

 

[שרשירית]

יקירי, לבלקוני שלי צריך להזמין מקומות מראש :-

 

[מיצה נבים]

מתי את לוקחת הזמנות?

יש מינימום?

 

[aviavram]

הלכנו על זה ערב אצל

בבלקונה מי בא שבוע הבא ? מה להביא ?

 

[aviavram]

אין מרימי כפפה ? רק אני הולך

 

[aviavram]

טוב סחוגי מתי ? ואיפה ? אינטימי ../images/Emo39.gif../images/Emo39.gif|פר

 

[aviavram]

בהחלט מינימום..../images/Emo73.gif

גבר גבוהה נאה חזק חי טוב ותרן מבשל לא נודניק מסתפק בסקס קטן פעם ב.... אוהב סחוג לחוח מלוח ועוד כמה שלא נעים לפרט כאן כל המידות נקובות בסנטימטרים

 

[aviavram]

פרודה שנה= גרושה נכון עדיין בלי ../images/Emo197.gif

אבל זה ממש לא מה שישנה

 

[שרשירית]

כן, שלום גם לך../images/Emo140.gif

 

[מחפשת דרך החוצה]

../images/Emo140.gif

 

[aviavram]

בהחלט בפורום הנכון אם כי כולם נכונים אבל עכשי

את צריכה להתחיל לחפש דרך פנימה כי שם את בחוץ גם אם אין עדיין נייר

 

[מחפשת דרך החוצה]

עשיתי את הצעד הראשון, לא?

הנה אמרתי את זה - אני בחוץ. לקח לי שנה וקצת להודות בזה.

 

[aviavram]

אכן כל מסע מתחיל בצעד אחד קטן

אבל הוא לא יהיה מסע ללא הרבה צעדים קטנים אחריו את בטוחה שאת מודה לעצמך? או מתרבעת בקונכיתך

 

[נעה שבדרך]

בטח במקום הנכון! ../images/Emo24.gif

נשמע מאוד הגיוני שאת מתחילה להרגשי תקועה - כי את אכן תקועה אופן מסוים - לא לפה ולא לשם אני יכולה מאוד להזדהות כי אני גם פרודה כבר שנה שלמה - אבל אני מאוד בתהליכים וכל חבריי ומכריי יודעים. קשה לי לתאר לעצמי את המצב שאת נמצאת בו - שחברייך לא יודעים מה קורה בחייך!? זה נשמע לי קשה מאוד מאוד - את לא חושבת שמגיע לך לקבל את תמיכתם ואהבתם? למה הרגשת צורך להסתיר? את לא צריכה להתבייש אם הנישואים שלך לא מצליחים! כמו שכולנו כאן יודעים נכון שיש אנשים שעשויים להגיב "לא לעניין" אבל זו בעיה שלהם ולא שלך! הייתי מציעה לך מתוך הזדהות למצבך - להתבונן טוב טוב פנימה ולהיות קודם כל הכי כנה עם עצמך! - מה את רוצה מכאן הלאה? את הרי לא רוצה להישאר תקועה במצב כזה כל חייך! את לא בזוגיות ולא ממש יכולה להתקדם לזוגיות אחרת, את עסוקה בכל מה שכרוך בלהסתיר תא מצבך - ובטח לא יכולה ממש לנהל חיי חברה טובים, בקיצור - זה הזמן להתעלות על הקושי ולקבל החלטות לכאן או לכאן מה את רוצה - והעיקר - לא לפחד.

 

[מחפשת דרך החוצה]

../images/Emo13.gif כדור שלג

לא סיפרתי מיד- כי ככה אני. חייבת להיות קצת עם עצמי, להבין, להשלים, להרגע. חייבת שקט. נראינו זוג מושלם. עברנו המון ביחד. כשסיפרנו למשפחה לא האמינו לנו (המשפחה שלי עד עכשיו לא יודעת את הכל). אנחנו כשרוניים מאד בלעשות הצגות. ועכשיו עבר כבר יותר מדי זמן, יש יותר מדי דברים לספר ולהסביר, ולא בא לי להכנס לזה. היה קשה מאד והתרגלתי. אני לא זקוקה לתמיכה (וזה חלק מהבעיה ביחסים שלנו) ואהבה ממילא אני מקבלת. וכן, אני זאת שצריכה לקבל החלטות (הנה עוד חלק מהבעיה) כי הוא לא יעשה שום צעד. הלואי ומישהו בעולם הזה היה מקבל מדי פעם החלטה עבורי, מגיל 7 זה לא קרה לי. תודה!