אפשר התייעצות?

נינושה2

New member
טוב מאוד שמילקי לא נכנס אצלכם

הילדים שלי אוכלים כל כך שונה מסביבתם, שקשה לי להוריד ממש כל סממן של "נורמליות". משהו אני חייבת להשאיר להם לפינוק - זה מילקי מיני וארטיק מדי פעם.
 
זה בסדר


אצלינו הפינוק הוא בד"כ שוקולד או גלידה (אבל גלידה אמיתית, לא הגלידות מגעילות עם כל התחליפים התעשייתיים
)
 
למה במסר?

אני גם אשמח לשמוע למה את חושבת שמוצרי חלב חשובים.
ואשמח לשמוע על מה ביססת את דעתך.
אני לא מחפשת להתווכח אגב. באמת מעוניינת לשמוע.
 
שיתפתי רק את נינושה. אישי לי מידי מכדי לשתף

בתפוצה רחבה, או לשתף מי שאפילו הניק שלו לא מוכר לי (מתנצלת מראש
)
 

אביה ב

New member
צודקת נינושה

אין סיבה לדחות תיאוריה רק בגלל מי שמשווק אותה
השאלה היא האם באמת צריך 3 מוצרי חלב ביום??
כמובן שכפי שכתבתי בהתחלה - כל אחד ואמונתו. יש אנשים שמרגישים שזה טוב להם ויש שמרגישים לא טוב עם זה.
את אותו הוויכוח ניתן לנהל גם לגבי בשר/עוף ולגבי "כותנה 100%" ולגבי עוד מאות דברים
לכן נסכים רק שאיש באמונתו יחייה...
 
לגמרי
המכנה המשותף הוא שאנחנו רוצות

שילדינו יאכלו בריא, רק שההגדרה של מה זה בריא משתנה מאחת לאחת


בכל מקרה, יש הרבה מוצרי מזון שאני חושבת שיש בין כל המשתתפות כאן וגם בין מומחי תזונה הסכמה גורפת שאינם בריאים (וזה גם כולל "מילקי", "דני" וכוס שהוכנה מ"שוקולית" כל יום, אם כבר מדברים על שלושה מוצרי חלב
)
 
אחת הבעיות שלי היא בדרך הגידול של הפרות בארץ

היתה כתבה לא מזמן ב"הארץ" שעברה בין כמה מחלבות והראתה איך הפרות חיות בצפיפות, דוחסים להם תרופות כדי שיניבו יותר חלב,
אם זה החלב שיש בארץ, אני מעדיפה שהבת שלי תשתה חלב אורז....

אני אישית אוכלת רק גבינות עיזים (למרות שגם על כך הכתבה הזאת ניפצה לי כמה מיתוסים).
בבית יש גם קוטג' וגבינה צהובה בשביל בעלי שגם הקטנה אוהבת ואוכלת פה ושם.
 
עם זה אני בהחלט מסכימה

מעבר לפן הבריאותי שלא מוכרע בעיני (בהנחה שאין לקטוז אינטולורנס) יש את הפן המוסרי ולי מאוד קשה עם הרעיון שעגל מופרד מאימו מיד לאחר לידתו כדי שלי יהיה קוטג׳ (ואני מאוד אוהבת קוטג׳).
לכן אני לא אוכל מוצרי חלב.
 
זה לא כזה פשוט

מי שבוחר להתעלם מאינטרסים טועה.
אם את קוראת אנגלית אני ממליצה על הטור של פרופסור מריון נסל מNYU שנקרא food politics. יש לה ספר מצויין בשם זהה שאולי תורגם לעברית. היא מתווה מדיניות בתחום המזון וישבה בלא מעט וועדות קונגרס בתחום. היא לא טבעונית, צמחונית או בררנית מאיזה שהוא סוג בכלל.
 
אני יכולה לומר לך לגבי מוצרי חלב, מהזיכרון

יתכן ואני לא לגמרי מדייקת, אבל קראתי את ספרה ואני די זוכרת את עיקרי הדברים.

היא טוענת שאין חשיבות מרובה בצריכת מוצרי חלב כל עוד התזונה מגוונת, ומפנה אצבע מאשימה ל"מועצות חלב" למיניהן בעידוד הצריכה.
אבל ,מצד שני, היא טוענת שאין כל רע ואין שום דבר מזיק בצריכת מוצרי חלב, במיוחד דלי השומן שבהם, שזה עוד מקור תזונתי לגיטימי, אחד מיני רבים שבני האדם צורכים, ושאותו צורכים כבר אלף שנים לפחות, אבל היא מוסיפה ואומרת שהיא אישית לא יכולה בלי גלידה למרות שזה ממש לא דל שומן


בעצם, עיקר דבריה זה שההסתכלות על מוצר X בתור האם טוב או רע לצרוך אותה היא שגוייה, ומה שחשוב זה הסה"כ שאנו אוכלים שיהיה מגוון ככל האפשר וממקורות טבעיים ברובו.
 
את מתייחסת לספר אחר שנקרא ״מה לאכול״

הספרה food politics הם מספרת על הקשרים שבין הממשל לחברות המזון ולובי פוליטי. היא מספרת על תהליך ההתוויה של מה שאנחנו מכירים כ״פירמידת המזון״.
היום היא תומכת גדולה בחקיקה מגבילה על חברות מזון בהקשר של צורך סימון על תוויות (גילוי נאות של מה המוצר מכיל בצורה ברורה לכל הדיוט) ותמכה בניסיון של בלומברג להגביל מכירת כוסות משקה אסטרונומיות.
לאחרונה היא דיווחה על מחקר מרתק שמראה שאותה מוצר עם תווית בצבע ירוק ייתפס ע״י הצרכן כמוצר בריא מאשר אם התווית תהייה בצבע אדום ואז המוצר ייחשב ללא בריא כשמדובר באותו המוצר.
עוד נושאים מהבלוג שלה גוללים תזונה ראויה למחוסרי יכולת בהקשר של תוכניות הזנה בתי סיפריות והקשר בין מחלות לתזונה לקויה (אבל ממש לקויה, לא ברמת כן פרוסת גבינה צהובה ביום או לא).
http://www.foodpolitics.com/
 
טענת שלא לפסול טענה רק כי היא באה מחברה גדולה

ולכן העליתי לדיון את פרופסור נסל, שרוב עיסוקה הוא בפוליטיקה שעומדת מאחוריה קבלת ההחלטות למה בריא ומה לא.
מציעה לך לקרוא את הספר. הוא בהחלט פוקח עיניים.
 
למעלה