באופן כללי מדובר על שלבי פיתוח
וכיצד הוא משפיע על ילודה ותמותה, ומכאן על הריבוי הטבעי. 1) כאשר המדינות שאותן בדקו היו בשלב מוקדם של פיתוח, היו שיעורי תמותה גבוהים, משום שהטכנולוגיה לא הייתה מפותחת מספיק למנוע או לרפא מחלות שונות. היו גם שיעורי ילודה גבוהים, משום שלא פותחו עוד אמצעי מניעה וגם משום שבגלל שיעורי התמותה הגבוהים ההורים רצו להבטיח מספר צאצאים מינימלי להמשך הדור. לכן שיעור הריבוי הטבעי היה יציב, והאוכלוסייה גדלה בקצב קבוע. 2) בשלב הפיתוח השני המתואר כאן, הטכנולוגיה החלה למצוא לאדם תרופות ובמשך הזמן שיעורי התמותה פחתו, אך שיעורי הילודה נותרו גבוהים כי הם לא מושפעים רק מהטכנולוגיה (אמצעי מניעה) אלא הם תלויי-תרבות במידה רבה, לכן לקח יותר זמן לאנשים במדינות השונות להתרגל להשתמש באמצעי מניעה ולשנות את התפיסה לגבי הילודה. לכן בשלב זה הריבוי הטבעי גדל בקצב גובר, כי קצב הילודה עלה על קצב התמותה כל שנה יותר יותר. 3) בשלב השלישי גם קצב הילודה פחת וזה גרם להתייצבות קצב הריבוי הטבעי. 4) בשלב רביעי נבלמה הירידה גם בקצב התמותה וגם בילודה וגידול האוכלוסייה חזר לקצב קבוע, שיעורי הילודה והתמותה נמוכים הרבה יותר מאשר בתחילת התהליך. יש עדיין חידושים טכנולוגיים אבל הם כבר לא משפיעים כל כך על שיעורי הילודה והתמותה בשלבים הקודמים. נקודה מעניינת היא התנודות בשיעורי התמותה בשלב הראשון, והתנודות בשיעורי הילודה בשלב האחרון.