השאלה היא
האם ידע הוא בהכרח סימן לבגרות?
אנחנו חיים בעולם שמוצף בידע. למרות שתמיד מדברים על זה כדבר שלילי, זה לא בהכרח דבר רע. יש לכולנו היום נגישות הרבה יותר גבוהה לידע, מידע כללי ועד ידע נקודתי על אנשים. אני אוהבת ידע, אני אוהבת לרכוש אותו ולהקנות אותו. בגלל שיוצא לי לעבוד במוזיאון עם קבוצות שונות של ילדים, אני יכולה להעיד שהילדים היום, על שלל חסרונותיהם, בעלי ידע רב יותר מאיתנו (ובטח מדורות יותר מוקדמים). הם יודעים יותר, ומה שהם לא יודעים- הם יודעים איך להשיג.יש לזה חסרונות אבל גם הרבה יתרונות.
ידע הוא הרבה פעמים סימן לבגרות, הרי אדם צובר את הידע במהלך חייו. אבל העולם השתנה ורמת הנגישות של המין האנושי לידע עלתה. אני עושה הכללה אדירה, אבל: הידע שנצבר בידי ההורים שלנו שונה מהידע הנצבר בידי האחים הקטנים שלנו. מלבד ההיקף שלו, התכונות שלו שונות. ההורים שלנו למדו להיות מומחים בנושאים מסוימים והידע שלהם על אותם נושאים הוא רב. הוא ידע עיוני אך גם ידע מעשי. לצעירים יש יותר ידע אבל הוא לרוב עיוני. למשל: אישה שחיה היום בעולם המערבי תחזיק במהלך ההריון הראשון שלה מידע רב יותר מאישה מבוגרת שכבר יש לה כמה ילדים. היא קראה את כל הספרים באסכולות שונות (ומנוגדות), תדע בעל-פה את כל הסיבוכים האפשריים בלידה, איך לידות נראות בשבטים לא מערביים ואיזה מוזיקה כדאי להשמיע לעובר המתפתח. האם המבוגרת אולי לא תדע את כל זה, אבל היא כן תדע איך לנענע את הילד שירדם וכו'. לא אומרת שהידע של הצעירה פחות מעשי מהידע של המבוגרת - זה טוב לשבור פרדיגמות ישנות. אבל בכל אופן הידע שונה, ולא בהכרח מעיד על בגרות אלא על שינוי בתקופה.
לגבי מין - האינטרנט הרי מוצף בידע בנושא. מפורנו ועד מחלות מין. ילדה בת 14 יכולה למנות את כל התנוחות של הקאמה סוטרה, לדעת את היתרונותוהחסרונות שיש לכל אמצעי המניעה, לקרוא על כל מחלות המין האפשריות. יש לה יותר ידע על מין מאשר לאמא שלי אי פעם היה. אבל עדיין, האם היא מספיק בוגרת כדי לעשות סקס? האם היא יודעת להבדיל בין אהבה למשיכה? האם היא מספיק שלמה עם הגוף שלה שעדיין גדל ויכולה להתפשט מול מישהו?איך היא תתמודד עם המבוכה של החשיפה? איך היא תתמודד עם פגיעה עתידית אם תהיה כזאת?
הרי ברור שהיא תצליח והיא תתמודד, השאלה היא איך. איך זה ישפיע עליה. היא אולי יודעת לכתוב ולדבר כמו בחורה מבוגרת, אבל היא עדיין לא. אני זוכרת איך אני התמודדתי עם עצמי בסוף החטיבה/ תחילת התיכון. כמה שנאה עצמית, כמה מבוכה, כעס, אלוהים יודע מה. בתוך כל זה המין אפף אותנו כל הזמן, היינו בטוחים שכולם עושים את זה חוץ מאיתנו. שנים אחרכך גילינו שרק מעטים מאיתנו שכבו בתקופת התיכון, בדרך כלל זוגות ותיקים. אז היה לי נורא ברור שסקס עושים בגיל 16-17, אני מסתכלת על עצמי ועל חברים שלי וחושבת איך היינו פעם, איך חיינו בעולם - וזו נראית לי הנחה נורא מוזרה.