אפשר גם בלי?

יכול להיות שברחת מפורום נ.ל.פי.?

לעניינינו...צריך להיות בעל אופי מאוד מסוים בשביל ללכת בצורה קיצונית עם העניין הזה של צמצום וויתור על החיים ולצערי נראה שאימי בעלת אופי שכזה. אני יותר מהממשיכים, אם כי בטוחה שגם ויתרתי על לא מעט דברים. דברים האלה הרי קורים בתת מודע.
 
איך להתמודד עם אובדן

הי מיקי ותודה על הקישור.
החיים אכן מזמנים לנו אינסוף אובדנים ופרידות. כל יום שעובר הוא אובדן, גם סיום קריאה של ספר או מעבר ממסגרת למסגרת הם פרידה. כך גם שינויים אחרים למשל - מצב בריאותי שהשתנה, מעבר דירה, מצב משפחתי, גדילה מילדות לבגרות, מעבר מרווקות לזוגיות והורות, וכ"ו. בכל אלה יש סגירה של מעגל אחד על כל הטוב והרע שבו ולצידו פתיחה או הרחבה של מעגל אחר.
יש משפט חכם שאומר שאין מוות בלי חיים ואין חיים בלי מוות. הם שלובים זה בזה כל העת - בין אם נרצה ונכיר בכך ובין שלא.
בנימה אישית: אובדנים שונים גרמו לי בעיקר להעריך ולהוקיר את מה שיש לי, להבין שמרבית הדברים הטובים עלולים להיות בני חלוף ושהם אינם מובנים מאליהם.
יום טוב ותודה
כרמית אלון
 
למעלה