יש אחד זכור במיוחד
שידוך אומלל של מי שחשבה שהיא חברה שלי, איפשהו בגיל צבא. הבחור קבע איתי ליד יוטבתה בטיילת. היה יום חורף גשום, עם רוחות כמו שיש ליד הים בחורף. הגעתי בזמן, אפילו כמה דקות קודם ועמדתי בחוץ לחכות לו אחרי רבע שעה, כשהאזניים שלי כמעט נשרו מהמקום החצוף יוצא מתוך המסעדה. הוא לא טרח לרדת למטה בזמן שקבענו, הוא נתן לי "פקטור איחור" (כן, כן) אח"כ במסעדה בעודי מפשירה לאיטי אני שמה לב שהבחור לא מוריד ממני את העיניים. ואני מתכוונת ברמה שהתחלתי לבדוק אם אין לי נזלת על הלחי או משהו כזה. כנראה הוא קרא איפשהו שזה נורא רומנטי להסתכל מקרוב על הבחורה. אני לעומת זאת למדתי שתקיעת מבטים כאלה עם מישהו לא מוכר זה דבר מאיים. וחוץ מזה הוא היה נורא מכוער ודי משעמם. תאמינו או לא - הוא שאל אותי שאלות בסגנון "מה הצבע האהוב עלי"
רק חיכיתי שהסיוט יגמר. הוא עוד ניסה להתקשר פעם אחת אבל ניפנפתי אותו מהר.
שידוך אומלל של מי שחשבה שהיא חברה שלי, איפשהו בגיל צבא. הבחור קבע איתי ליד יוטבתה בטיילת. היה יום חורף גשום, עם רוחות כמו שיש ליד הים בחורף. הגעתי בזמן, אפילו כמה דקות קודם ועמדתי בחוץ לחכות לו אחרי רבע שעה, כשהאזניים שלי כמעט נשרו מהמקום החצוף יוצא מתוך המסעדה. הוא לא טרח לרדת למטה בזמן שקבענו, הוא נתן לי "פקטור איחור" (כן, כן) אח"כ במסעדה בעודי מפשירה לאיטי אני שמה לב שהבחור לא מוריד ממני את העיניים. ואני מתכוונת ברמה שהתחלתי לבדוק אם אין לי נזלת על הלחי או משהו כזה. כנראה הוא קרא איפשהו שזה נורא רומנטי להסתכל מקרוב על הבחורה. אני לעומת זאת למדתי שתקיעת מבטים כאלה עם מישהו לא מוכר זה דבר מאיים. וחוץ מזה הוא היה נורא מכוער ודי משעמם. תאמינו או לא - הוא שאל אותי שאלות בסגנון "מה הצבע האהוב עלי"
