מה?!
גבירותיי ורבותיי, נפלתם על השכל או משהו? אתם באמת חושבים שיש צידוק כלשהו לכתוב/לומר "בתוך קליפת אגוז" בעברית? אם כן, אני רוצה מישהו מכם שיסביר לי איך ילד שרואה את זה בתוכנית יבין על מה לעזאזל מדברים. ברצינות, נראה מי מכם באמת מאמין שילד שרואה את זה, או כל אחד שלא יודע אנגלית, לצורך העניין, יבין למה מתכוונים. אם צריך להאריך את המשפט, אדרבא, שיוארך, לא על חשבון העברית, ובטח שלא על חשבון ההבנה של הצופה - אני בטוח שתסכימו איתי לפחות בנוגע לאחרון. ובאופן כללי, לכתוביות ולדיבוב השפעה עצומה על השפה של הילדים שקוראים/שומעים אותם. סביר להניח שאחת הסיבות שתמיד הייתי בראש הכיתה שלי ביסודי, כשעשו לנו מבחני דקדוק והבנת הנקרא במחשבים בכיתה ג' ואני הייתי ברמה של כיתה י"א, היא שראיתי הרבה טלוויזיה מתורגמת, והתרגלתי לקרוא. ככל שהולכים אחורה יותר, חברות התרגום משלמות יותר על תרגום, כך שמשתלם יותר לתרגם, כך שאין צורך לחפף כשעושים את זה, כך שהאיכות טובה יותר בסופו של דבר - כך שאין לי ספק שהכתוביות שאני ראיתי כילד היו מוצלחות ומלמדות, בעוד שהתחרות של היום הורסת את זה. היא גורמת לחברות תרגום לשלם פחות, וכך להשיג רק מתרגמים זבל ו/או מתרגמים טובים שמחפפים, התרגום נראה בהתאם וגם, צר לי לאכזב אתכם, השפה מסביבנו נראית בהתאם, קרי - חתיכה של חרא כמעט. אבל, יטענו המתדיינים לשם דיון שלא כותבים כדי להגיע למסקנה אלא כדי להתנגד חינם, השפה התדרדרה גם לפני שהייתה טלוויזיה ו/או סרטים עם כתוביות ו/או דיבוב, כל שכן כתוביות/דיבוב רקובים. נכון, אבל זה תורם לזה רבות, טמבלים. בעידן שבו הטלוויזיה היא אחד מערוצי המדיה החזקים, עדיין (לכל מי שמתלהב/ם "אבל האינטרטנט! האינטרטנט!), וככזו היא משפעים לאין ערוך על התודעה של צופיה, מבוגרים וצעירים כאחד, כשלמבוגרים שמדברים כמו בהמות אני לא נותן הרבה סיכוי כבר, אבל למה לחרב את הנוער/טף?