ערפל גולש לופת קרסוליה זוחל מעלה לוחך ירכיה קרירותו האפורה עוטפת נשמתה באנקה עוצמת עיניה. עננים אפורים של ימים אפורים בולעים צחוקם של צבעים ואפור של לבד יתמזג לאחד עם דמותו הנמוגה בצללים.
זו בהחלט מחמאה כשזה בא ממשהי כמותך )) אני סתם אישה באמצע החיים, עם הרבה מאחורי, הרבה מסביבי, הרבה לפניי. התחלתי לכתוב לפני שנתיים..מאז הכל יוצא..ממממ..כמו שאמרת - נובע כלבה. תודה שוב.