אספי בן 10 בדיכאון

allafish

New member
אספי בן 10 בדיכאון

שלום לכולם,
הילד שלי , אספי בתפקוד גבוהה מאוד, נמצא בדיכאון כבר קרוב לשנה. הסיבה לא ברורה (לא היה שום שינוי בחיים, תלמיד טוב בכיתה רגילה, מצב החברתי מעולה יחסית לאספי, הילד הולך פעם בשבוע לפסיכוטראפיסטית). תחילת הדיכאון לוותה בהתקפי חרדה קשים. טיפול בפריזמה הוריד לגמרה את התקפי החרדה אבל השפיע רק חלקית על הדיכאון. הוספת רספירדל לא עזרה. אח"כ הטיפול הופסק ואז דיכאון מאוד התגבר ( החרדות לא חזרו) אז הטיפול הוחלף לפרימוניל אך זה היה עוד פחות מוצלח כך שרגע הילד הוחזר שוב לפרוזק ורספירדל.
הילד כבוי, שפוף, לא מסוגל לעמוד בשום תסכול (זה תמיד היה הפן החלש שלו, אבל עכשיו התגבר למימדים מפלצתייחם) . לכן הוא גם לא מסוגל ללמוד ( חוץ ממקצועות שבהם הוא מרגיש מאוד בטוח בעצמו). בבית ספר מבינים את מצבו והורידו ממנו את כל העומס, כולל שעורי בית, הוא רק צריך להיות נוכח, אבל זה שהוא לא כמו כולם עושה לו עוד יותר דיכאון.
יתכן שהגורם הראשוני לדיכאון היה כימי (שינויים במוח תרום גיל ההתבגרות, לפי הרופאה זה קורה בגיל 10-11), אבל חוסר יכולת להתמודד עם לימודים גורמת לו לתסכול יום-יומי רב שמגביר את הדיכאון עוד יותר.
בהתחלה היינו אצל ד"ר שפירא בזכרון, אח"כ עברנו לד"ר סונקין בקופ"ח מאוחדת.
הילד מיואש כוון שהוא יודע שפרוזק יעזור רק חלקית, ואין לו כבר כוח. אני גם.
כל הצעה מנסיון תתקבל בברכה
במיוחד הייתי רוצה המלצות על:
רופאים פסיכיאטרים טובים באזור חיפה והסביבה ( מחדרה עד לנהריה) (לא להציע ד"ר חזנוב, הוא לא יכול לקבל אותנו כי אסור לו לקבל פרטי חולים ממאוחדת)
פסיכולוגי ילדים טובים שעובדים עם אספים
משהו שמע על ד"ר תמר משעול שמעוני שמטפלת בהיפנוזה ומלמדת היפנוזה עצמית ככלי להפגת מתחים?
תודה רבה
 

allafish

New member
מסגרות אחרות

זאת אחת האופציות שלאחרונה התחילה להסתובב אצלי בראש, אבל לא הייתי רוצה לבחור בה. ראשית כל אני לא חושבת שסיבה לדיכאון קשורה בבית הספר (וגם טראפיסטית ופסיכיאטרית לא חושבות שזו הסיבה). הוא היה תלמיד טוב, רמת הדרישות לא הכבידה עליו (חוץ מאנגלית). שנית הילדים בכיתה מקסימים ויש לו חברים ולא הייתי רוצה לנתק אותו מהם. שלישית, אני חוששת ( בגלל שהוא ילד מאוד אינטליגנטי) שהעברה לכיתה תקשורתית רק תוריד את הבטחון העצמי שלו, ולא הייתי רוצה שירגיש שנכשל בית ספר רגיל.
 
לא חשבתי דווקא על כיתת תקשורת

אלא חשבתי ביה"ס אחר אבל את אומרת שלא היה שינוי בביה"ס כלומר התופעות מגיעות ממקום אחר.
ואני מבינה שהוא כבר לוקח פרוזק אז אין לי עוד עצות.
 

allafish

New member
הוא רק בן 10

איזה גיוס? הוא עוד לא בן 11. חוץ מזה הוא רוצה להיות בצבא מפענח תצלומי אויר או מפעיל מזל"ט
( הילד מודע מאוד לנקודות החוזק שלו). ואני מקווה שהוא אכן יהיה
הטראפיסטית וגם אני כבר עברו איתו על כל סיבה אפשרית, אפילו קלושה ביותר, ושום דבר מזה לא דיבר עליו (בד"כ עם הוא מצוברח או עצבני ביחד אנחנו די מהר עולים על הסיבה)
 
הוא רואה חדשות?

אולי משהו באירועים שם הפחיד אותו שם. תודי שהחדשות בארץ שלנו לפעמים מאוד מפחידות.
 

allafish

New member
הוא באמת סופר רגיש

הוא באמת סופר רגיש לכל מיני סיפורי ותמונות זוועה. לכן אני כמעט ולא רואה חדשות בבית וגם לא סרטים כשהוא לא יושן. קרה בעבר שכל מיני דברים שהוא ראה הלחיצו אותו, אבל הוא מיד אמר לי.
 

dina199

New member
אולי כדאי לא לחשוש כך כך


הרבה פעמים מרוב פחד לא עושים מה שצריך.
הרי אי אפשר לדעת מראש. ייתכן כתת תקשורת רק תעזור לביטחון עצמי.
כל זמן שחוששים מכיתת תקשורת המסר הוא שכיתת תקשורת זה למי שנכשל (ולא למי שיש קשיים מסויימים)
 

allafish

New member
צודקת

את צודקת, בזמנו השארתי אותו שנה נוספת בגן משולב (יש בחיפה דבר כזה- 8 אספים בגן רגיל עם צוות כפול, היה נהדר) למרות שהצוות אמר שהוא מתאים לשילוב יחידני, כוון שהרגשתי שזו מסגרת שיותר עונה על צרכים שלו ויותר מקדמת אותו. היה חשוב לי שיהיה לו הכי טוב שאפשר ולא חששתי משום " תיוג". אבל אחרי שהוא השתלב כ"כ יפה בכיתה רגילה, גם לימודית וגם חברתית, מעבר לכיתה תקשורתית פתאום הפך אצלי לכישלון. דווקא לא כשלון שלו אלא כשלון שלי, שלא הצלחתי לעזור לו מספיק. כלומר אני צריכה קודם כל לעבוד על עצמי, על חיזוק בטחון עצמי שלי שניזוק קשות בשנתיים האחרונות עקב כמה סיבות שלא אפרט אותם.
 

allafish

New member
יש עוד אופציה של בית ספר פתוח

יש עוד אופציה של בית ספר פתוח. הם לומדים לפי אותה תוכנית הלימודים אבל בלי לחץ ותחרותיות- ללא שיעורי בית (שזה המקום הבעיתי לבני) וללא מבחנים. הכיתות שם קטנות יותר ושמעתי שמנהלת היא אישה אינטליגנטית.
בכל מקרה מובן לי עכשיו שההחלטה צריכה להיות של בני, רק הוא יכול לדעת מה הכי טוב בשבילו, תפקידי זה רק לפרוס לפניו את האופציות
 

שלומות0

New member
במחוז המדובר הוא לא פרטי

והוא עמוס מאוד, ואני לא חושבת שבית ספר כזה מתאים לאס"י גם בתפקוד גבוה
 

שלומות0

New member
גם בבית ספר רגיל

ישנה התחשבות בילדים שעומס שיעורי הבית והמבחנים קשים עליהם, במיוחד שהילד בשילוב התכונית שלו אמורה להיות אישית וחלק מהתוכנית יכול להיות הורדת עומסים של מבחנים ושעורים, לעומת זאת בית ספר פתוח
שאין בו תכונית מסודרת קשה על האסי"ם, ילד על הספקטרום זקוק לסדר קבוע בעולמו
 

allafish

New member
בית ספר פתוח

עד כמה שידוע לי (ביררתי) בבית ספר הזה יש סדר יום קבוע, מקום ישיבה קבוע, ספרים ומחברות בדיוק כמו בבית ספר רגיל, רק שאין מבחנים ושיעורי בית. חוץ מזה אם הוא ישולב בבית ספר פתוח למה אי אפשר לבנות לו תוכנית שם?
 

שלומות0

New member
לא כתבתי שלא ניתן לבנות לו תוכנית

כתבתי שזה בית ספר שאיננו פרטי במחוז שלך, ובררת כמה ילדים יש בבית הספר? או שזה לא משנה לך כי לילדי הספקטרום מומלץ בית ספר קטן, ועוד כתבתי שלדעתי ילד על הספקטרום לא מתאים מסגרת של בית ספר פתוח, זו דעתי
בקשת עצות כתבתי את דעתי שזה לא נראה לי מתאים..
אבל את האמא ומהחליטה,
ורק בגלל הדיכאון שיש לבנך הייתי חושבת אם בית ספר פתוח שאיננו פרטי באמת המקום המתאים או שבכל זאת צריך לחשוב על כיתה מכילה יותר כמו כתקשורתית שמתאימה בול לילד בתפקודים גבוהים במיוחד במחוז שלך יש כיתות כאלו
 

schlomitsmile

Member
מנהל
מכירה א"סית ששולבה בהצלחה בבי"ס פתוח הכל, כמו תמיד, תלוי בנפשות הפועלות
 
היה איזה אירוע לפני שנה שאולי השפיע עליו

אפילו בלי שהרגשתם? אולי אפילו האפשרות של גיוס/אי גיוס לצבא?
 

מיק67

New member
זה סיפור שחוזר על עצמו

אני שומעת את זה לאחרונה מיותר ויותר תראפיסטיות. בסביבות הגיל הזה מתחילות תופעות של דיכאון, חרדות והתקפי זעם ואז מתחילים עם התרופות הפסיכיאטריות.
מישהו חשב למה זה? נכון שאפשר לדבר על גיל ההתבגרות ועל ענינים כימיים אבל זה פשוט לא נשמע לי הגיוני.
אני מעלה השערה ואולי אפשר לחשוב על זה - האם ייתכן שזה פחות או יותר הגיל שבו מתחיל הילד לחפש את זהותו הנפרדת ושעבור האוטיסט זו משימה קשה מכיוון שמגיל צעיר שידרו לו כולם שמה שהוא דורש תיקון?
 

naomami

New member
שיטות טיפול אחרות

כדאי לברר עם הפסיכיאטרית על שיטות טיפול חלופיות. במבוגרים אני יודעת על 2
1. גירוי מגנטי עמוק (בעזרת מגנט ולא זרם חשמלי, אמור להיות עם פחות תופעות לואי), היה נסיוני עד לא מזמן, יתכן וכבר נכנס כטיפול סטנדרטי בדיכאון שלא מגיב לתרופות. דורש מאמץ (להגיע לשעה למרפאה כל יום במשך חודש ואח"כ טיפולים בתדירות נמוכה יותר. לא יודעת אם מותר בילדים.
2. חומר טבעיים שהוכחו בספרות כמשפרים- אומגה שלוש ו-היפריקום (צמחי, משמש בגרמניה כטיפול סטנדרטי).
 
למעלה