כשאני מעמיד את עצמי במקומו
אני רואה אדם שאיחר למליאה של נוער שינוי, שהוא אמור להיות אחראי עליה. אני רואה אדם שדחה את ההצבעות על התיקונים מכיוון והוא לא נוכח, עקב כך השהות של חבריי שהגיעו התארכה, ועצבנותם התפקעה. אני רואה אדם שיודע טוב מאוד לחזור על מילות העבר של "אנשי שינוי", מילים שלא עודדו ולא המריצו את חברי הנוער בתקופה דאז לפעול. רק תראה - ממתי שנאור בא, ולא היו איומים כאלו, והבירוקרטיה הייתה פחותה, והגישה לכספים נפתחה - הפעילויות הוכפלו אם לא שולשו. ואני רואה אדם שמנסה לתלות את אשמת מספר האנשים שהגיעו למליאה בראשי הנוער, כאשר זו חלקית אשמת מנהיגי העבר, חלקית (ומרבית) אשמת המפלגה עצמה(פירוט בפרטי), ובכלל אשמת האדישות השוררת בנוער של היום. אין תנועת נוער פוליטית קיום שיש לה יותר פעילים מנוער שינוי, נוער מר"צ-יחד פעם יכלו להתגאות, עכשיו הרבה פחות. נוער ליכוד ועבודה בקושי קיימים...והיחידים שהיו פעילים באמת פוליטים השנה היו הקיצוניים הימנים,ילדי אנשי יש"ע וכדו'.