אסטרולוגיה / סיפור

אסטרולוגיה / סיפור

מסופר על משה מנדלסון, פילוסוף יהודי גרמני, מהמאה השמונה עשרה. שהיה תכלית הכיעור. גוץ , נמוך קומה, מרכיב מונוקל על עיניו. ככל הנראה היה קצר רואי. אותו מנדלסון היה נשוי לאשה יפהפיה, גבוהה ממנו בהרבה. מרשימה בהופעתה והחשוב מכל, מבית יהודי עשיר. הוא עצמו, נולד בבית של עניים מרודים. השילוב הזה, לא נעלם, מעיני האנשים, שהכירו אותם, תמיד ניסו למשוך את לשונו, לספר את הסיפור. מנדלסון התעלם מכל ההפצרות. כל הבקשות עלו בתוהו. במסיבה, שהתארח בה. אצל אחד מעשירי העיר, בה התגורר . פנה אליו המארח וביקש את הסיפור. הפעם, מפאת כבודו, של המארח. הסכים מנדלסון, לספר כיצד שיכנע את אשתו להנשא לו. וכך סיפר: בתחילת היכרותינו, סרבה אשתי להפגש אתי, התעלמה מהפצרותי ואטמה את אזניה. אבל, לא ויתרתי. לבסוף, הסכימה לשמוע את סיפורי. וזה מה, שסיפרתי לה: לכל אדם נקבע בן זוג בשמים. בטרם לידתנו, קובע המלאך המזווג זיווגים, מי תהיה בת לוויתנו עלי אדמות. טרם לידתי, פניתי למלאך וביקשתי ממנו להראות לי, מי תהיה אשתי . המלאך סרב. התחננתי לפניו ,בכיתי. לבסוף, מאחר ורגע לידתי התקרב, נעתר המלאך לבקשתי. לקח אותי, אליך, זוגתי לעתיד. ומה עיני רואות? אשה גוצה, נמוכת קומה, קצרת רואי... ביקשתי, מן המלאך. אם נגזר עלי וזאת תהיה אשתי, עלי אדמות. אנא ממך, עשה אותי כמוה. תן לה את מראי. המלאך נענה לבקשתי. שינה את מראי, נתן לך את המראה שלי... היא נענתה להצעת הנישואין שלי. סיים, מנדלסון את הסיפור. לתדהמת הנוכחים. ............. וכמנהג המקום בטברנה. נצא להפסקת פרסומות קצרה. איך מתקשר הסיפור על מנדלסון, לאסטרולוגיה? איך התחלתי להאמין, שיש שמץ של ממש. בתורה הזו. שאלה של חיים ומוות. אל תלכו לשום מקום אחר. המשך בפרקים הבאים.
 
אסטרולוגיה 2 / סיפור

אסטרולגיה ´מדע´, שאנחנו הפנויים מרבים לעסוק בו. יש לי בעיה, עם ה´מדע´ הזה. מדפי הספרים שלי, עמוסים בספרים על הנושא. זכר למתנות ימי הולדת , שקיבלתי מבנות זוג. מדי פעם אני מעיין בהם. לומר, שאני חי על פי האסטרולוגיה, יהיה מוגזם. כמו כל אדם סקרן, אני משתעשע בתחום. אבל די סקפטי, לגבי הנכונות שלו. עד למקרה, שיסופר להלן. לפני שנים רבות (למעלה מעשר שנים) עוד במעמדי כפרוד. נסעתי, באוטובוס, לתל אביב. בחורה, מבנות עירי, שהתיישבה לידי, פתחה איתי בשיחה. לא הכרתי אותה, קודם לכן. היא ידעה מי אני. פיטפטנו וליהגנו. עד, שסיפרתי לה, כי אני עומד בפני גירושים. מאותו הרגע, הטלפון לא חדל לצלצל. להזכירכם, התקופה טרום עידן הפלאפונים. היתה מצלצלת, כמה פעמים ביום, למקום עבודתי, שהיה ידוע לה. - אתה בא לאכול איתנו צהריים? (היתה לה בת יחידה) - יש לי בעיה עם תריס תקוע, תקפוץ בערב לתקן? ועוד כהנה וכהנה פיתויים, שאף גבר כידוע,לא מסרב להם. לאט לאט חשתי, שהמעגל נסגר עלי. הפכתי לפרוייקט. - - איזה זית לשים לך, על הסנדוויץ, בארוחת הערב? - - עזוב אותך, מאמא שלך, בוא נלך לסרט. פעם סיפרה לי את הקלישאה, ש´הגברים הטובים ביותר הם הנשואים´. היא לא מתעסקת עם גברים נשואים, מחכה להם, בפתח היציאה. לתפוס לה אחד כזה. מה אגיד לכם, ממש לא אהבת חיים. הכל חד צדדי, כל המחץ מהכיוון שלה. ´תפסתי´ אותה במרפסת, מריחה גופיית טי-שרט שלי, שנעלמה, באופן תמוה. החלטתי לחתוך. לפני שאני מתחיל להתעסק בטיטולים של תינוק, שלא היה בדעתי להוליד. התחלתי, בתהליך נסיגה. בצר לה, פנתה לעזרת ידידה שלה, אסטרולוגית, לבדוק, במפה, את עתידנו המשותף. .............................. וכמנהג המקום בטברנה, המשך הסיפור יבוא.... מה ראתה האסטרולוגית? אפילו לא תנחשו... ‏
 

magy

New member
יצא לי לפגוש אותה פעם

היא הלכה ברחוב לבושה במעיל בפרווה ניגש אליה פעיל גרין פיס ושאל אותה אם היא יודעת כמה חיות היו צריכים להרוג כדי שהיא תוכל ללבוש את הפרווה הזו.. ענתה לו האשה: "אתה יודע עם כמה חיות נאלצתי לשכב כדי לקנות את מעיל הפרווה הזה?" זו היא?
 

magy

New member
לא זותי?

אולי השניה שראיתי אחר כך...... שבגללה - אדם ניגש אל אלוהים ושואל אותו:"למה לחווה יש שיער ארוך , רך וגולש, חזה שופע ורגליים ארוכות?" "כדי שתוכל לאהוב אותה" - עונה אלוהים. שואל אדם: " אם רצית שאוהב אותה , למה עשית אותה מטומטת????" עונה אלוהים: " זה בשביל......שגם היא.......תוכל לאהוב אותך"!!!!!!!! =================== זותי???.
 

טרה10

New member
בקשר לחיות..ולשכב..תהיתי על..

הפדופיל..שנתפס..האם יש לו איזה קטע נוסטלגי..? ועתה להרהורי היום..חוץ מזה הקטע בראשון..שעליו אין לי ממש מלים..רק שיתאבדו כולם..וזה מה שהם עושים פחות או יותר..כי החברה האלה עד שהם לא רואים ´נכבה´ מקרוב הם לא מבינים..וגם אחרי זה לא.! עובדה גם חברי הכנסת שלהם..ושלנו..מסיתים אותם..אולי זה מין נוסטלגיה כמו למעלה. טוב עוברים לקטע חדש. 1. ועדיין לא עניתם על השאלה מה היה עם מיקי אלבין..? 2. מחר יום ירושלים..ואם ראיתם אותנו דנים ב´יומן´ על קק"ל..ל´פרס ישראל´ שעליו המלצנו..להם..אז הכנתי לדיון הערב- קטעים מימי כיבושי ירושלי ע"י הממלוכים, העות´מאנים, ובכלל מיהם הממלוכים..ולמה ירושלים..נבחרה מכל הבירות.. להיות בירתו של´ העם הנבחר´. ולמי שתהה עד עתה האם באמת העם הנבחר..הם אנו..קיבל את בתשובה בימים האחרונים..נכון.? [נבדק] נ.ב. אוהב את צ´ארלי בוזגלו ברשת ג´..חמוד כזה.
 

magy

New member
טרושקה

חונה מודאגת כשהיא לא רואה אותך על המסך...... אנא ממך, על תעדר לנו..........
 

טרה10

New member
האמת הייתי עסוק ברדיפת הפדו..

וברח לי גם האבו הזה מהאוטובוס..תגידו..מדינת השוטים או הסוטים...תחליטו. ומיקי אלבין ממש מדאיג אותי שגליה אשתו..אומרת שאנחנו אשמים..והוא צח ולבן כסדין..של בתולה לפני..שהיא נפקדה..! ולשקדי שחושב שפעם אחת במצדה זה קונה את השטח..הנה מצדה..ויש עוד בדרך.
 
אסטרולוגיה 3 / סיפור

הפרשה, מימית, מאזני השמאלית, הביאה אותי לביקור חולים, אצל רופא המשפחה. זה הפנה אותי, לחדר המיון, בבית החולים, בעירי. משם נשלחתי לבדיקה, מיידית, במחלקת אף אוזן גרון. מנהל המחלקה קבע לי תור דחוף לניתוח. שלושה ימים לאחר מכן , גילחתי את ראשי כמצוות הרופא . בשעה שבע בערב הייתי במחלקה, בצום, שהיה אמור להמשך, עד הבוקר, יום הניתוח. נרשמתי במחלקה , פתחו כרטיס, מדדו חום, לחץ דם. הלכתי לישון. בבוקר התעוררתי. רעידות, גלגלי המיטה העירוני. היינו במעלית .הגענו למבואה בחדר הניתוח. למרות, שהקיץ כבר החל, הקור היה מקפיא. רופא ניגש אלי, הזריק לי, לווריד, חומר הרדמה. שאל,אותי, איזו שאלה, לא הספקתי לענות לו. הוא חייך אלי. דעתי כבר נתערפלה. מבט אחרון על השעון מעל ראשי. השעה שבע ושתי דקות. התאריך ה- 28/6. יום הולדתי... התעוררתי עם כאב ראש איום. ראייתי היתה מטושטשת. האור מבעד לחלון, סינוור את עיני. הבחנתי בצלליתה של אמי, יושבת ליד מיטתי. קמתי מהמיטה, כשאני חש דחף עצום, להטיל את מימיי. גררתי את עצמי, לכוון, השירותים, בפרוזדור. נשען על העמוד, עליו היתה תלויה, עדיין, ערכת העירוי, המחט דקורה באמת היד. הגעתי, בשניה האחרונה. יצאתי מהתא. בעת שנטלתי את ידי, ניבטו אלי פני, מן המראה. ראשי היה עטור בתחבושת לבנה, ענקית. נראיתי כמו פאקיר הודי. חזרתי לחדר, שאלתי את אמי, כמה זמן היא נמצאת שם. היא ענתה, שבאה בבוקר. זו הפעם השלישית. משמע, יומיים וחצי, הייתי תחת השפעת ההרדמה. שלוש שנים אחר כך, הייתי תחת השגחה. כל חצי שנה, נקראתי לביקורת. השלפוחית, שהוצאה מאוזני התיכונה, הייתה שפירית. מזל, עודני חי. באחד, מן הביקורים במרפאות החוץ, שנה אחרי הניתוח . בעת, שעברתי בפרוזדור, עצרה אותי יד, לבושה בחלוק של רופא. - מה נשמע, בן, איך האוזן? ד"ר שוקי רופא במחלקת ריאות. הוריו, בני עיירת הורי, מפולין. גדלנו יחד, בשכונה . הוא צעיר ממני בכמה שנים. - טוב, תודה, עניתי. - מנין לך שעברתי ניתוח באוזן? ידעתי, שהוא עובד בבית החולים. לא נפגשנו לפני הניתוח ולא אחריו. - התפגרת? אתה יודע? - על מה אתה מדבר?. מה זה התפגרתי, מה אני תיש? - הייתי באגף הניתוחים. סיפר, בחדר ההתאוששות שכב מישהו, עם תרבוש לבן על הראש. מת לגמרי. - הצטרפתי לצוות ההחייאה. זיהיתי אותך, לפי זקנקן התיש, שהיה לך. אמרתי, נשמור לך חסד, היית שומר הראש שלי בשכונה. - עשיתי, קצת יותר מאמץ. אני יודע, אתה אוהב פרחים. לא רציתי, שתריח אותם, מהשורש. אמר והתנצל. ממהר לחדר האוכל. ארוחת צהריים. ד"ר שוקי יש לי עוד דיבור עם הוריך, מה זו השפה הזו..התפגרת?. טוב, נסלח לך... בניסיון, לפתור את כתב החידה, נפל לידיי מקומון. בעמוד הפנימי הופיעה ידיעה. על רופא מרדים, מתחזה, מבוקש ע"י משטרת ישראל והאינטרפול. ברח מן הארץ , הואשם במקרה מוות אחד, וצמח בלווינשטיין. התמונה לא השאירה בי ספק. זה אותו רופא, שהזריק לי את זריקת ההרדמה. המבט האחרון, שנתן בי, לפני שנרדמתי, חרט בזכרוני, את קלסתרו לנצח. בגוף הידיעה נאמר עוד. כי הוא עולה מברית המועצות. התעודות, שהציג, היו מזוייפות. לאישור החשד נוספו ידיעותי ברפואה. לא היה ביקור רופא מרדים, לא נשקלתי, בערב, שהתאשפזתי, לניתוח. לא היה מרחק רב .והייתי מצטרף לקורבנותיו, אלמלא, אותו ד"ר שוקי וצוות ההחייאה. האיש נתן לי, מנת יתר, מחומר ההרדמה. יחד עם החומרים הסותרים. השלפוחית שלי, כמעט ואיימה להציף את בית החולים. אינני זוכר דבר מהמקרה עצמו. נישמתי, לא ריחפה מעל גוייתי. כמו בסיפורים, של "מתים" אחרים. אשר חזרו מעולם האמת. לא ידעתי על "מותי" עד, שנודע לי, באקראי. נצרתי את הסיפור שנים רבות, אפילו לא זוכר שסיפרתי אותו למישהו. גם לא לבני המשפחה. נשאר כמוס כשהיה. עד לאותו מקרה עם האסטרולוגית. וכמנהג המקום בטברנה......סוף הסיפור רק... למי שיישאר איתנו. איך נסגר המעגל? ומה אחרית יחסי עם אותה "מעריצה" שהביאה את האסטרולוגית. ואותי, לספר את הסיפור הזה . כאן בפורום. אגב אותו זקן תיש, שד"ר שוקי דיבר עליו. גולח בנסיבות רומנטיות. ´בתשלומים´. תחילה הזקן, אחר כך השפם.
 
בן אהרון! אני קוראת אותך פעם שלישית

-לסדר!! זה אי-אפשר כך!! "בטברנה"? אולי נוותר על המלצר על השירים והעיכוסים ועל הפרסומות ו..נמשיך?..!
 
אסטרולוגיה 4 / סיפור

כחודש, לפני פגישתנו עם האסטרולוגית, התרחש אירוע אשר בסופו של דבר, גמרתי אומר, לסיים את יחסי, עם בת זוגי. ביקורי, הלכו והתמעטו. גם הטלפון במקום עבודתי, פסק מלצלצל באותו הקצב של פעם. לא משום, שלא ניסתה, פשוט, הצבתי בינה לביני את המרכזנית . אז, עדיין, לא היה, ניתוב שיחות אוטומטי. זו עשתה מלאכתה נאמנה . פינתה מיד את הקו לשיחות נכנסות. הלקוח, תמיד צודק וגם קודם, לשיחות פרטיות. שיחת הטלפון שקיבלתי, לוותה, בתנועת שאלה של המרכזנית, עשתה לי סימן, זו כבר השיחה השלישית, מהבוקר. נגמרו לה התירוצים. סימנתי, בידי, שתעביר, אלי, את השיחה. - בן, אני צריכה לדבר אתך. נימת הקול היתה משכנעת. - בסדר, עניתי, היכן? - לא משנה. היכן, שאתה רוצה. - זה יכול להיאמר בטלפון? שאלתי, - רצוי שלא. קבענו בבית קפה, סמוך לביתה. לאחר שעות העבודה. התיישבנו. - "אני מאחרת" אמרה. האמירה היתה ברורה. היא עבדה כמזכירה, בשעות הבוקר. זה לא היה, לעבודה. - כמה זמן ? שאלתי. - זה למעלה מחודש. אצלי זה בדיוק כל 28 יום. האיחור כבר למעלה משבוע. הכנתי עצמי לבדיקת DNA . הרבה לא נותר לעשות. גם סצינת ההפלה מ "אסקימו לימון" חלפה בראשי. - נחכה אמרתי. תלכי לבדיקה. נחיה ונראה. למחרת הגיעה שיחת הטלפון: - "קיבלתי" ´ מזל טוב ´, פלטתי. משהו יותר מטופש, לא עלה בדעתי. עליתי לביתה של חברתי. האסטרולוגית כבר היתה שם. סידרת חיבוקים,ונשיקות לפרוטוקול, עם בתה בת ה-11. לחיצת יד, לאסטרולוגית. התיישבתי על הכורסא. האסטרולוגית, ובנות הבית, לימיני, על הספה. השאלות התמקדו בפרטים טכניים בלבד. שעת הלידה, שנת הלידה. מקום הלידה המדוייק. התלבטות קלה, לגבי שעת הלידה. אמי, שהיתה עדיין בחיים , לא יכלה לספק לי את הפרט הזה. - מתאים לך מזל אופק בתאומים. חרצה את גורלי. השעה השנויה במחלוקת, קרובה לכך. התקשורתיות שלי, ההתנסחות, המהירה, גם בעל פה, סגרה עניין. קבעה מראש, שלא תאמר לי דבר, ממה, שיהיה לה לומר לחברתי. אבל תשמח למסור לי, את ממצאיה, בכל הנוגע אלי, על המפה האסטרולוגית. אם ארצה כמובן. ממילא, אני סקפטי, בכל הנוגע לאסטרולוגיה. תכתוב הגברת ככל העולה על רוחה. התיק, על פרידתינו, סגור הרמטית. פסק הדין. ניתן. לא נשאר מקום, לשינוי גזר הדין... מטעמי נימוס, דחיתי אותו, עד לשמיעת המסקנות, של העד המומחה. הבטחתי לבוא.
 
אסטרולוגיה 5 / סיפור

פסק הזמן, שנתנה לנו האסטרולוגית. שלח, אותי לאילת. חופשת פסח. מתנה לבני, שהוציא רשיוןנהיגה, טסט ראשון. ´חולה הגה´ הילד, נהג הלוך וחזור. אויר מדבר פתוח , הנופים מרהיבים השמיים כחולים. העיר שוקקת חיים . עיר תיירות. סקנדינביות משתזפות בעירום. מי צריך יותר? שקלתי, לעקור לשם, עד, שיסתיימו הליכי גרושיי. סיפרתי על כך לחברתי. - אני יודעת, אמרה, אתה רוצה לברוח ממני ! - אם אני רוצה לברוח , שאלתי, למה עד אילת? שאלתי, נותרה ללא מענה. המפגש עם האסטרולוגית נקבע. עליתי לדירה. מספר מילות נימוסין. ולענייננו. גליון נייר, צילום עם מפה, משובשת. עברה שיכפולים אין סוף. קוים נמשכו מהמפה, בעיפרון. לידם הערות, בכתב יד צפוף.אך ברור. פתחה את דבריה, בקול מונוטוני, משהו. מרצה את ממצאיה, מבלי להביע את רגשותיה. הדברים קלחו. דיברה משהו על "בתים". שמעתי מבלי להקשיב. - היית מת! פלטה באותה יבושת, שאיפיינו את דבריה עד כה. - סליחה, התעוררתי פתאום , משהו שאמרתי? - לא, הנה כאן בבית 8 (דומני) הקו החיצוני הזה, מורה, שהיית מת ! יצר הסקרנות, שלי, התעורר באחת. חזרתי על השאלה מספר פעמים. בסבלנות אין קץ ענתה לי, הצביעה, על רישומיה, על פני המפה. הייתי המום. סוד, שהיה שמור עמי, שנים. היה מונח לפניה. גלוי. היא "קראה" אותו, ללא כל מאמץ. קלטתי, לפתע, רישום: "ניצוץ של גאונות". מיהרתי לבקש הבהרה. - מה זה? שאלתי, קצת נבוך, מההוכחה הניצחת. את מה, שידעתי מזמן... - זה עבר אליך, מהגלגול הקודם, ענתה. ממשיכה את הרצאתה באותו קול. מונוטוני משהו. - לא השתמשת בו, בגלגול הנוכחי. הוסיפה מיד. פיזרת את השכלתך, בתחומים רבים מדי. לו היית מתרכז, במקצוע אחד, היית , בוודאי, פרופסור. אולי לרפואה, אולי באוניברסיטה . קורות חיי, חלפו תוך שניות מול עיני, איפה טעיתי? והיכן היית את, ליעץ לי בזמן? כמעט ועמדתי לשאול. - ומי הייתי, בגלגול הקודם? שאלתי . היסוס קל. משכה את שולי חצאיתה, באי נוחות מסויימת. - אני יודעת, ענתה, לא חשבתי, שתשאל. - שאלתי. עניתי . - משה מנדלסון... הגילוי הזה לא שלח אותי מיד למדף הספרים. זכרתי את השם, משיעורי תולדות הציונות, בתיכון. העליתי בזכרוני, איזה רחוב, בשם כזה, בתל אביב. המיפגש הסתיים. נפרדנו. איחלה לנו הצלחה ופנתה לדרכה.
 
אסטרולוגיה / סוף דבר

לאחר הפגישה, המרתקת הזו, נפרדתי מחברתי סופית. סירוב לשחרר אותי ממקום עבודתי, לא שלחה אותי, לגור באילת. נשארתי לגור, באותה עיר, שאני מתגורר בה, עוד מלפני גירושי. לא ראיתי את ´חברתי´ מאז. למרות, שעברו כבר, למעלה מתריסר שנים. היא ממשיכה להתגורר,באותה עיר , באותה כתובת. לא נצרכתי, לנוד לאילת, כדי להעלם. מה אמרה לה, האסטרולוגית, אינני יודע, עד היום הזה. אולי התגזיר בפאזל, הלא מושלם, יתגלה בעתיד. אשמח לדווח. את הסיפור, על מנדלסון ואשתו, שמעתי לפני שנים. בשעת לילה מאוחרת. בפסטיבל מספרי סיפורים. רשמתי אותו לפני.ידעתי, שאשתמש בו, אי פעם. ופטור בלי התייחסות לעניין גאוניותי, המוצבת, בסימן שאלה. סכסוך מוזר, הנתגלע, בין הורי זכרם לברכה. לבין, אביו, ייבדל לחיים ארוכים. של מיודענו ד"ר שוקי. אביו, היה מנהל, אחד ממוסדות ההשכלה, שלמדתי בהם. הורי פנו אליו, בבקשה, להחזר שכר הלימוד. טענו, שלא למדתי כלום... לימים אמי חלתה . אישפזתי אותה במחלקתו, של אותו ד"ר שוקי . הפעלתי, אצלו, קצת פרוטקציה. טיפל בה, כאילו, היתה אמו הורתו. במסירות אין קץ, שלא היה כמוה. ד"ר מ.א.ש, אני קורא לו. עם הומור שחור וליצן בלתי נלאה. כשנפרדתי ממנו. לאחר, שאמי שוחררה מהמחלקה. אמרתי לו: - ד"ר שוקי, אתה לא בן אדם! האיש נראה נפגע. הצבע חזר לפניו, רק לאחר, שהוספתי, - אתה מלאך ! מאז, האסטרולוגיה, עבורי, תעלומה. קורא את כל המאפיינים של המזלות. הכל מתאים לי. יש לי את כל התכונות, שיש לבעלי המזלות האחרים. גם, תחזיות ההורוסקופ, בעיתוני סוף השבוע, מתאימות לי, כל התחזיות לכל בני המזלות. בלוטו, או בטוטו, אפשר לזכות מדי פעם. באסטרולוגיה ? איך קראתי, פעם, שלט במנזה ? " אם אתה כל כך חכם, למה אתה, לא כל כך עשיר? " אז, היא אמרה.
 
אחלה בוקר טוב לקרוא אותך על הבוקר

והכי הכי הסיפור עם הרופא המתחזה... והאסטרולוגיה - עדיין נשגבת מהבנתי. מה שבטוח שהרבא סיפורים מעניינים באמתחתך.. בוקר טוףףףףףףף
 
תודה, חונתי

הפגישה, עם האסטרולוגית, הזו, היתה בהחלט חוויה. היא, קראה את קורות חיי, גם הכמוסים, ביותר, כבספר פתוח. גם גילגול הנשמות, כפי שסיפרתי. ממני קיבלה שלושה נתונים בלבד. תאריך הלידה, שעת הלידה, ומקום הלידה. לא פרטי השכלה ולא אינפורמציה אחרת. אף אחד לא יכול היה לספק לה, את הפרטים שהיא ידעה. חוץ ממני כמובן. זוגתי, סיפרה לי, שהיתה יועצת לאנשי כלכלה בכירים. לא היו זזים, בלי התחזיות שלה. המידע על מוות קליני, שעברתי, בהחלט הברקה. כי, מעולם, לא סיפרתי על כך לאיש.
 
למעלה