אנשימים שלום לכם...

elflife

New member
גם אני שמחה להיות כן וקיבלתי עוד

מידע : the japanese dont believe in anything but japan, nationalism is their religion. For example the word "karate" originally in japanese it meant " From China", but japanese nationalism was so strong they actually changed the alphabet so to speak and changed the meaning of the word to mean "empty hand" so they wouldnt have to admit karate came from china. Their martial arts come from India originally, even ninjutsu. So they are not based on or in shinto. Shinto, Zen and Daoism both affected it, but not techniques, only the mindset or attitude of the person doing the techniques From Shinto we get ancestor worship (the kamidana) From Zen we get meditation and the idea of "nothingess" From Daoism we get natural flow, like in shinden fudo ryu. There are also some esoteric practices from india that are not any of the above, ידידי ןאני נמשיך לחקור נושא מעוד מענין זה אני רוצה להודות לאדם שהאלה את השאלה הפנטסטית הזו - אני לומדת המממון ויש עוד כולכך הרבה. שי חמודי , אנחנו מתראים היום ..נכון ? חיבוק נילי
 

Hwoarang

New member
וואוו איזה תשובה

אני עדיין בהלם
 

שי רגב

New member
../images/Emo24.gif בוודאי../images/Emo70.gif

נשמה, 1. מ-ר-ת-ק (המידע שקיבלת מיפן)!. מצטרף אלייך בהבעת תודה לשואל השאלה. 2. בוודאי שנתראה היום
(ואל תשכחי: רנדורי אחרי האימון!...
).
 

elflife

New member
../images/Emo77.gifיופי :)- המידע קיבלתי עוד

זה יותר מידע נינג'וצו אבל מאוד מרתק - יש לי אכשיו הרבה עבודה בתחום ההיסטורי , אזוטרי , דתי איך שתיקרא לזה אני יודעת שסנסאי כתב ספר על מחקר שהוא ארך בנוגע לאומנויות לחימה מכול העולם מתי התכילו ,מקורות ועוד ..אני חושבת שזה יצא רק ביפנית אבל אם לא אני קונה את זה. אאאההה רנדורי ( חיוך מפסוט של חתול שנתנו לו שמנת)
 

Tal The White

New member
בתור טאואיסט אדוק

הייתי חייב להתייחס לשאלה. דבר ראשון, קצת היסטוריה: הטאואיזם הוא דת עממית ורחבה מאד שיש לה נגיעה בכל אספקטי החיים הסיניים המסורתיים כמו המודרניים. הטאואיזם התפתח מטקסים שמאניים\פגאניים ששורשייהם אינם ידועים ולאט לאט השתנה עד שקיבל צורה של אמונה ביישות קוסמית ששמה הטאו (מטעמי מקום לא אנסה להסביר מהו הטאו). ע"פ האגדה הטאואיזם הומצא על ידי לאו-טזה, מתישהו בין 3000 לפנה"ס ו500 לפנה"ס. (הסינים מאמינים שדברים עתיקים הם דברים טובים יותר ולכן במהלך ההיסטוריה אנשים שינו את התאריך כדי שיתאים למטרותיהם). את ההיסטוריה של הזן-בודיהיזם אני לא ממש מכיר, אבל אני בטוח שיש אנשים טובים בפורום שישמחו למלא את החסר. התייחסות קצרה לסיפור: נכון שהחכם הטאואיסטי היה זז מהדרך, אבל זה לא אומר שהוא מודה שהאציל טוב יותר או נעלה ממנו. פשוט בניגוד לזן-בודיהיסטים שלא יוותרו על הזדמנות להפגין את הפודו-שין שלהם, לטאואיסט אין מה להוכיח. כל עוד זה לא מפריע לזרימה הטבעית של התודעה שלו, אין לו בעיה לרדת מהכביש. ועכשיו לשאלה: אפילו שיש אומנויות לחימה רבות שמקושרות בדרך כזו או אחרת לדת כלשהי, ישנן מעט מאד אומנויות לחימה אשר מושפעות באופן ממשי מאמונה כלשהי. הדוגמאות שנתת כאן אינן קשורות לאף אמונה או דת. אומנות הלחימה הטאואיסטית היחידה שאני יכול לחשוב עליה היא הטאי צ'י צ'ואן, ובעיקר השיטות הישנות יותר כמו צ'ן ויאנג, בהן ישנו דגש רב על איזון בין תנועות, על זרימה חופשית ועל שיחרור התודעה. הבאגוואזאנג וההשינג אי צ'ואן, על אף שהן מכילות קונספטים טאואיסטיים לא שמות דגש על הצד הדתי כמו על מושגים שונים הקשורים לטאואיזם (באגווא, אי צ'ינג). אומנויות לחימה "זניות" יש דווקא בנמצא. קודם כל הבודו הקלאסי (קליגרפיה, איקבנה, שירה), וכמובן האיאיידו והקיודו ששתיהן מלמדות לטהר את המחשבה מהבלי העולם ולצקת את כל הוויתו של האומן לתוך החרב או החץ. הערה אחרונה לסיום: למי שמתעניין בטאואיזם, אני ממליץ בחום על הספר "שתיקת הטאו" של ריימונד סמוליאן. אפילו שחלק מהספר הוא בעיקר ריימונד סמוליאן שמנסה להראות כמה הוא חכם, רוב הספר מדבר על טאואיזם, וגם על זן, בצורה יפה ומעניינת.
 

Tal The White

New member
אם כבר אז כבר...

החלטתי שאם כבר מדברים על זן וטאואיזם אני יכול לשתף אתכם בתאוריה קטנה שמתבשלת אצלי. אם נסתכל על כיצד חושבים הטאואיסטים והזן-בודיהיסטים נראה דבר מעניין: הטאואיסט מנסה לפתוח את התודעה שלו ולקבל את כל המחשבות שלו באופן הכי טבעי ופשוט שאפשר, כשאף אחת לא נמצאת מעל לאחרת, ולפעול על פי האינסטינקטים או "תחושת הבטן" שלו. הזן-בודיהיסט מנסה לצמצם את המחשבות שלו עד שיגיע לאמת המוחלטת או להארה, אולם כאשר הוא מואר הוא מבין שהכל הוא אותו דבר ולכן אין מטרה בלנסות ולהעדיף מחשבות מסוימות על גבי אחרות. אז גם הוא מקבל את מחשבותיו באופן טבעי ופועל על פי "תחושת הבטן" שלו. אם כך, דרך שונה אך אותה תוצאה סופית.....
 

Zeev Foux

New member
שאלה קטנה - והסכמה בצידה

ציינת (בהקשר של הטאי צ'י כאמנות דאואיסטית) את התכונות "דגש רב על איזון בין תנועות, על זרימה חופשית ועל שיחרור התודעה" ומכך אני מסיק כי אתה רואה תכונות אילו כדאואיסטיות. האם תכונות אילו מובנות באומנות כלשהי, או שמה מדובר יותר על דרך הוראה שהיא מותנית במורה. כלומר, אם ג'וג'וטסו ברזילאי (לטענת חברים שלומדים את זה) "דגש רב על איזון בין תנועות, על זרימה חופשית ועל שיחרור התודעה" אז הוא טאואיסטי? ואגב, אני מסכים אתך כאמרך "אפילו שיש אומנויות לחימה רבות שמקושרות בדרך כזו או אחרת לדת כלשהי, ישנן מעט מאד אומנויות לחימה אשר מושפעות באופן ממשי מאמונה כלשהי", אך אני סבור שזה מותנה במורה, ולא בשיטה. זאב
 

שי רגב

New member
../images/Emo45.gif ספר ע-נ-ק!!

אף שאיני מגדיר עצמי כ-"טואיסט" (פעם חשבתי כך, אחרי שסיימתי לקרא את ""הטאו של פו"...
), ולאחר שקראתי כמה ספרים "אופנתיים" בנושא זה (למשל: "הנזיר שמכר את הפררי שלו", עלוב הנפש הרדוד והפלאקטי
), אני מסכים כי "שתיקת הטאו" הנו ספר ענק! (עד כדי כך, שהצליח למחות מחכי את טעמו המר והדוחה של "הנזיר והפררי"). רוצו לקרא!
 

WhiteSnake 85

New member
קודם כל

תודה רבה למי שהגיב... אני חושב שמטרת הסיפור הייתה להשוות לשלילה את הזן לטאו: שלמרות ושניהם אמורים להביא אדם להארתו בסופו של דבר, אך הזן מתמקד בפתרון בעיות בצורה חלקה ביותר,והטאו פשוט מלמד להמנע מהן מלכתחילה. בקשר לטאי צ'י, אני ממש "חוטב עצים ושואב מים" בנושא האומנות הזאת,לכן אני מבקש בבקשה שמישהו יוכל להסביר לי בבקשה מדוע רואים אותה כאומנות לחימה אשר ניתן לשייך אותה ל"זרם הטאואיסטי"? תודה...
 
למעלה