אנשימים שלום לכם...

WhiteSnake 85

New member
אנשימים שלום לכם...

לאחר המון זמן שלא הגבתי לכלום בפורום. אני נאלץ לשאול משהו ומקווה שאני לא פותח תיבת פנדורה. אז ככה: יצא לי לקרוא את ספר הטאו(מתורגם ע"י ניסים אמון) ובו נאמר הדבר הבא: "ביפן של אותה תקופה אסור היה להסתכל לקיסר בעיניים וכשמופיע בדרך בן אצולה, היה צריך לרדת לשוליים או להסתכן במוות. יש סיפור על נזיר זן שגם לא ירד מהשביל וגם הסתכל לאציל בעיניים. האציל ציווה: "רד מהדרך!" "רד אתה מהדרך",ענה הנזיר. "אני אערוף לך את הראש בלי למצמץ",אמר האציל ושלף את חרבו. "גם אני מבטיח לא למצמץ",ענה הנזיר בשלווה. בסיום הזני של הסיפור, האציל הוריד את חרבו ופינה את הדרך. לחכם הטאואיסטי כל זה מלכתחילה לא היה קורה. אין לו בעיה להתכופף כשצריך.הוא תמיד נשאר ישר." עכשיו לשאלה: הבנתי את ההבדל פחות או יותר בין האידיאות של הזן ושל הטאו. האם אומנויות לחימה התפתחו כל אחת לפי ראות ראית עולם שונה (זן\טאו)? סתם באופן שרירותי-קראטה:זני,ג'יוג'יטסו-טאואיסטי,ג'ודו-זני וכך הלאה... או שמה,אין קשר בין האומנויות עצמן ורק המורים בכל אומנות בחרו ללמד בצורת ראית עולמם(בהקשר כמובן לטאו\זן)? או שאפילו המורים לא נתנו לדרים כאלו להשפיע על הלימוד שלהם? מקווה מאוד שהסברתי את עצמי כראוי. מאוד קשה לי לנסח בכתב את מה שאני חושב עליו. מקווה שתהיו סבלניים איתי חברה. תודה
 

elflife

New member
וואוו שאלה יפה :)

אני באמת שלא יודעת אבל דעתי האישית היא: בעבר סביר להניח כי זה היה תלוי בתקופה ," הטרנד", זן , טאו וכד, היפנים די מאמינים בהכול , סלט יפה שכזה . לדעתי בעבר זה תלוי בשיטה וכיום זה תלוי במורה . ומה אם המצב של שיטות שמאמינות ומקימות גם זן וגם טאו :)?
 
כן ולא, אבל בעיקר לא טאו.

"היפנים מאמינים בהכל, סלט יפה שכזה". מאיפה זה הגיע? היפנים מאמינים בהרבה דברים, ומי שמבין קצת את משמעות הבודהיזם יכול להבין מדוע אין התנגשות בין האמונה הבודהיסטית לבין אמונה מקבילה בנצרות, שינטו או אחרת. עם זאת, מכאן ועד "הכל" המרחק רב, וההכללה אינה מציאותית. ספציפית לשאלה הראשונית בשרשור, כן, שיטות שונות הושפעו מזרמים דתיים/רעיוניים שונים, לא כל כך בגלל אמונתו האישית של כל מורה, אלא יותר כעניין תקופתי. כך, אומנות ששורשיה נטועים בתקופה בה השפעות מאד מסוימות (ובזה יוכלו אחרים להוסיף, צר עולמי שלי כעולם נמלה בודהיסטית), או ששורשיה באיזור מסויים (הונשו, אוקינווה), התפתחה עם פילוסופיות בסיס מוטות בהתאם. ספציפית לטאו - ככל הידוע לי, ואשמח לדעת יותר, אין כמעט כל השפעה טאואיסטית על אומנויות יפניות. הטאו, לא במשמעותו המילולית (טאו = דאו = דו), אלא הרעיונית, לא השתרש ביפן (חוץ מפו הדב, לפני 10 שנים).
 
נילי - כשאני עייף אני נהיה ...

חסר סבלנות, אז אני כותב "בקול רם" ואולי צורם. בקריאה שנייה של עצמי, מקווה שהתגובה למשפט שלך לא פוגעת, לא התכוונתי חלילה... איל.
 

elflife

New member
חלילה וחס :)

לא מעליב בכלל , מענין לקרוא . אני אהיה חייבת לשאול ידידים ביפן על הנושא הזה :)
 

Hwoarang

New member
אני מאמין שזה די חופף

לדוגמה רוב היפאנים הם גם בודהיסטים וגם בזרם השינטו.. החוכמה שלהם היא שמתי שאין צורך לעשות הפרדה בין שני דברים, הם פשוט חופפים בינהם ולא נכנסים לבעיות מיותרות. במקרה הנ"ל יכולה להיות חפיפה או שכולם ילכו בדרך שראש השיטה חושב
 

Kenshinkan

New member
היפנים הם "גם וגם" רק מהרסטורציה

לפני כן היו הרבה שהיו "או זה או זה". בעז
 

Hwoarang

New member
נכון...

אבל תסכים איתי שהם היו עם שדי מקבל את כל החרא ושותק(לדוגמה מזג אוויר מסריח, אין אוצרות טבע, עוני) ומזה אנחנו צריכים לקחת וליישם.
 

Kenshinkan

New member
מישהו מבין ביפן במסורתית?

דאואיזם היה קיים ביפן? זה לא נשמע לי הגיוני (מקורות הדאואיזם הם בשמאניזם הסיני), אבל אשמח לשמוע דיעה יותר מבוססת. בעז
 
כן פרופסור בן עמי שילוני ....

מומלץ -יפן המסורתית. וואלה אני מרגיש בימים האחרונים הפכתי לממליץ ספרות.
 

Zeev Foux

New member
לבעז - מדוע

אתה סבור שמקורות הדאואיזם הם בשמאניזם הסיני? זאב
 

Zeev Foux

New member
צ'טקה,

אחד הספרים המעניינים ביותר שקראתי בנושא נקרא (כותרת משנה) "מתי דאואיסטים ידעו שהם דאואיסטים".... ללא ספר אחד ממקורות הפולחן הדאואיסטי עממי, הוא בשמאניזם, אך אפילו אסכולות מחשבה שנבעו מהשמאניזם הקדום - כגון מחשבת היין והיאנג, חמשת המעברים וכדומה "אסכולות טבעיות", אינם מהווים את הבסיסי לחשיבה הטאואיסטית, אלא בסיס לראית העולם הסינית - ובהכרח הטאואיסטית. כלומר, ישנו הבדל גדול (בסינית קוראים לכך דאו ג'יה ודאו ג'יאו 道家,道教) בין תפיסת העולם ומערכת הפולחן המרכיבה את דת הדאואיסטית, ובין המחשבה הדאואיסטית, או האסכולה הפילוסופית שנבעה מהדאואיזם. זאת ועוד, במונחים של חוקרים מודרנים יותר, רוב מה שנהוג היה להיקרא "דת דאואיסטית" נקרא "דת עממית", מאחר ויסודותיה משותפים לרוב הפולחנים הנהוגים בסין. לא נושא קל לביאור.... זאב
 

elflife

New member
תשובה ,חלקית, מיפן:)

ידיד שלי חיי שם , גם עוסק באומנויות לחימה , גם ארכיאולוג וגם מבין בהיסטוריה של העיזור הוא שלח לי תשובה חלקית אבל הינה היא: In dictatorial type systems with kings and emperors, the presence of an All-Powerful God type religion is unwelcome. That covers most of asia, and as a result, most asians don't actually believe in God or any supernatural power. The native religion of japan,is shinto. Buddhism is not a religion, but a philosophy. The crap you see in china and japan in buddhism was made up by the chinese and the japanese and has nothing to do with the teachings of the man called Buddha. Buddha himself never once said anything about spirits or the afterlife. When it came to Japan, the japanese people did not change a bit except for the names of their gods. They changed them from japanese names to indian names with japanese pronunciation. Zen came from china as well as Daoism. Zen is the use of the instinct and letting go of the ego. Don't think about it, just do it. Daoism is seeking out the natural flow in things. If it takes effort, then its wrong, basically. They all changed japanese martial arts when they came, but remember, martial arts came to japan at the same time along with these religious ideas. They were all created in india long ago, and floated east across china into korea and finally japan. טוב זהו לקרגע הוא יחזור אלי אם יעוד דברים:)
 

שי רגב

New member
../images/Emo13.gif שמח שאת כאן!

אגב, "Zen is the use of the instinct and letting go of the ego. Don't think about it, just do it": ממש ציטוט מדברי דני (ווקסמן)...
וזה גם מסביר את פילוסופיית ה- לט-גו ג'ודו, שלפיה הוא מלמד אותנו...
 
למעלה