תגובה לאיילת
בקשר לרגשות כאשר תגיעו לשם ותעמדי מול הזוועות ייתכן וכן תרגישי משהו, וסביר להניח שזה מה שיהיה. זוכרים את כל מה שאמרת. אבל גם זה הזיכרון הוא סוג של רגש. ואין דבר כזה שאת טסה לא ממניעים רגשיים אם לא היית מחוברת לנושא אני מניחה שלא היית חושבת על המשלחת, תקני אותי אם אני טועה. חשוב לזכור הכל, אבל למשל אני אישית בכלל התחלתי להבין איפה היינו רק אחרי שכבר חזרנו. זה מסע שלוקח שנים לעכל אותו, למרות שכל פעם עולה משהו מתוכו. פתאום יש לך מין פרספקטיבה על החיים. פתאום עולות לך מחשבות סתם ככה מתוך המסע. קורה משהו באחד השיעורים אתה לומד על מקומות שהיית במסע, פתאום הכל חוזר. אני מקווה שיהיה לכם מסע מוצלח, למרות שעם המזג אוויר שיהיה לכם [קרוב לשלושים מעלות מתחת לאפס לפעמים] אני מקווה שכל המסלולים יהיו לכם פתוחים, משהו שלא בטוח שיהיה. כשאת בפולין נסי גם להרגיש ולא רק לזכור, נסי להרגיש לחוש את הכל להריח לשמוע לראות אל תקחי את הזיכרון כמכלול שלם נסי פרק את הזיכרון לרגשות. אני מניחה שהמסע הזה ישנה אותך, כמו את כל מי שפה. המסע הזה מאוד משפיע על האמוציות, זה מסע לא קל מסע מבלבל,כואב,מעניין,מלמד. הוא מסע שהוא מאוד אמוציונלי, הוא מפעיל הרבה את הרגשות שבתוכינו. יש מקומות שתצטרכי להרגיש כי לא נשארו מהם כלום. קחי לדוגמא את מחנה פלאשוב שלא נותר ממנו זכר. או טרבלינקה שהכל בה ים של אבנים ואת הולכת שם בטברלינקה כשמסביבך 17,000 אבנים. זה משהו שהוא מאוד רגשי. המסע הזה בכללי משתמש ומפעיל הרבה את הרגש ולא רק את הזיכרון כמכלול, ולא רק את ההיגיון. נסי גם להתחבר לרגש שבתוכך ואני בטוחה שיש אחד כזה לפחות. חישבי על דבריי