אנשים...

[סיון בטירוף]

פיק שאני עשיתי (ספוילר)

קודם כל, הכירו כמה דמויות חדשות, בתמצות- ג'יזרמו- ג'יזרמו הגיע מארגנטינה. אביו רצח אדם, ולכן נכנס לכלא. לאחר מכן, התחתנה אימו עם איש אחד מצפון אמריקה בשם דייויד, שהייתה לו בת יחידה, ושמה ג'ני. ג'יזרמו שונא את ג'ני מאוד. חצי שנה אחרי החתונה, מתה אימו של ג'יזרמו. שבועיים לפני תחילת שנת הלימודים, השתתף אחיו, פרנקו, באולימפיאדה, והביא את מדליית הזהב מתנה לג'יזרמו. לאחר מכן הלך פרנקו למכוניתו, שלפתע החלה להיתפרע, ופרנקו נהרג. אביו החורג של ג'יזרמו, מחליט לרשום את ג'ני לפנימיה בטומודה, ורושם גם את ג'יזרמו, כי הוא הפך אחראי עליו. בתחילת שנת הלימודים, פוגש ג'יזרמו את סיאורן, והם הופכים לחברים טובים מאוד. ג'יזרמו נדלק על טומויו כשראה אותה, ולכן יום למחרת, הציע לה חברות וטומויו הסכימה. ג'ני- ילדה תמימה וחמודה, לפחות נראת כך. היא אחותו החורגת של ג'יזרמו. היא טומויו וסאקורה מתידדות. בצפון אמריקה, היא הכירה חבר נפש בשם רוי, והם התחילו לצאת. כששמע שהיא עוברת ביה"ס, עבר גם הוא איתה. רוי- הוא וג'ני יוצאים. כבר שהגיע לביה"ס, הרגיש בזה שלסיאורן וסאקורה כוחות חזקים, ומאז הוא שונא אותם. הוא שונא גם את ג'יזרמו, כי הוא שונא את ג'ני. אני אפרסם את הפיק אחרי השיר שלנו. בנתיים תכתבו אם זה נראה לכם או לא.

 

[h p g i r l]

אמממ התחלתי פיק../images/Emo9.gif../images/Emo181.gif../images/Emo82.gif

כתבתי את הפרק הראשון, למרות שהוא לא ממש ארוך.... אני מוסיפה את הפיק בקובץ וורד ועוד רגע בהודעות... כתבתי אותו לבד ובליא ביטוא אז אם תוכלו גם לתת לי ביקורות בונות (אם תרצו) אני לא אתנגד, אני אשמח^^.

 

[טומויו האחת]

הגיע הזמן ש....

גם אני אכתוב פיק אז כתבתי אחד שהוא מבוסס בעיקר על סאקורה אבל מכיל אלמנטים מסרטים וסדרות רבות אחרות. כמעט בכל פרק מגיע אלמנט מסידרה אחרת אז ניראה אם תול כדי קריאה תזהוא מה הגיע מאיפה אני מקווה שתהנו

 

[ShuNka]

הפיק שלי !

כולם עושים .. לי לא מגיע ? ------------------------------- סאקורה הביטה בעלה האחרון שנפל מן העץ.. "כבר כמעט נגמר הסתיו.. והוא לא מגיע.." הביטה בעצב. "מי לא מגיע?" "אהההה!*נופלת* טומויו אל תבהילי אותי ככה!" *טומויו מצחקקת* "שאורן.." אמרה סאקורה בעצב, "מה?" טומויו שאלה "שאורן.. שאורן לא מגיע. הוא היה אמור לחזור בסתיו הזה. והוא עוד לא הגיע.." "אל תדאגי", ניחמה אותה טומויו, "אני בטוחה שהוא יופיע". "אני מקווה.." לחשה סאקורה. "נלך?" אמרה בשמחה טומויו. "כן!" אמרה סאקורה ודילגה אחריה. הן כבר לא נכנסו לכיתה ה'2, אלא לכיתה ח'2. עבר זמן רב מאז פגשתי את שאורן, חשבה לעצמה סאקורה. יותר מידי זמן. "בוקר טוב תלמידים!" אמרה המחנכת. "בוקר טוב!" ענו התלמידים. "אני רוצה להכיר לכם שני תלמידים חדשים - קיי אוקיטה וצ'יהו טוקאג'י. אני מקווה שתקבלו אותם יפה. טוקאג'י את יכולה לשבת שם". המורה הצביעה שולחן אחד ליד של טומויו. "ו..אוקיטה, אתה יכול לשבת מאחורי השולחן של קינומוטו". סאקורה הביטה מעבר לכתפה. פעם לי ישב מאחוריי, חשבה. אבל מלפני כל כך הרבה זמן. יכול להיות שלי לא יחזור? דמעות החלו לנזול מעיניה. "סאקורה?" אמרה טומויו במבט דואג, "את בסדר?" "כן", ענתה סאקורה וניגבה את הדמעות עם ידיה. סאקורה הרגישה שקיי מסתכל עליה והסתובבה להביט בקיי במבט נבוך. קיי התכופף אליה ולחש לה "אל תדאגי. חכי רק עוד קצת.." "אל תדאגי?" אמרה והביטה במבט לא מבין. "אל תדאגי?" חזרה על המשפט טומויו. "אל תדאגי, זה מה שהוא אמר לי" אמרה סאקורה לטומויו בחצר. "בקשר למה?" שאלה טומויו. "את כבר תראי.." סינן קיי והלך. סאקורה הביטה על טומויו. "מאיפה אני יודעת?" התוודתה טומויו. סאקורה וטומויו חלפו על פני חדר המוסיקה. הן שמעו מישהו מנגן על הפסנתר שיר מוכר מאוד לסאקורה. טומויו המשיכה ללכת, אך סאקורה נעצרה. היא הקשיבה לנגינה ואחרי נשימה עמוקה פתחה את הדלת ..

 

[OFIRB9]

יש מגפת פיקים...למה רק אני לא?

בעצם...אני כן, אופס, אני הראשונה...*הורגת את עצמי* אה שניה *מחזירה את עצמי לחיים* עוד פרק שחכתי *הורגת את עצמי שוב כי החזרתי את עצמי לחיים למרות שבכלל לא הייתי מתה וזה כואב* מייאן, ריי, והנשף של הקלפים האביב כבר הגיע, ועוד מעט מגיעה חופשת הקיץ, ואיתה נשף סוף האביב הגדול, רק שלפני כל זה צריך להצליח להעיר את מייאן... "קומי! קומי!" קראה סאקורה בכל קפיצה על המיטה, בסופו של דבר מייאן נפלה ממנה וקרעה חלק מהסדינים מרוב פאניקה "מה קורה?" קרו בקע מתוך המגירה, כשהתחבושות הקטנות עוד סביב גופו "חשבתי שהיום אין לימודים!" "כן, אבל צריך ללכת לעזור בארגון נשף הקיץ הגדול!" אמרה סאקורה "מייאן הבטיחה שתעזור אבל היא הלכה לישון אתמול ממש מאוחר!" "קמתי קמתי רק די עם הצעקות!" אמרה מייאן בפיהוק גדול "קדימה! הבטחתי לטמויו להביא עוד קישוטים!" אמרה סאקורה שהתלבשה בזריזות "סאקורה, מתי אני כבר אוכל להוריד את התחבושות המעצבנות האלה??" אמר קרו "היום בערב אני אבדוק את הפצע טוב קרו?" אמרה מייאן רצה החוצה אחרי סאקורה אווווף אני כבר מת לעשות אמבטיה!" אמר קרו "הנשף הזה רק לכיתה שלנו סאקורה?" שאלה מייאן בדרך לבית הספר "לטויה ויוקיטו יש מסיבה במכללה שלהם" אמרה סאקורה "הנשף שמאורגן אצלנו הוא רק לעל יסודי, אז זה לא הרבה" "בטח הרבה בנות ינסו לתפוס את טויה ואת יוקי" צחקה מייאן "סאקורה! מייאן!" קראה ריקה מהכניסה לבית הספר, וכל הראשים הופנו לשתי המאחרות "ממש סליחה על האיחור...." אמרה סאקורה "מייאן לא התעוררה" "אה, מייאן ישנה אצלך?" שאלה נאוקו, מייאן וסאקורה עשו שתיהן פרצופים מוזרים וצחקו צחוק של מבוכה "היי סאקורה, מייאן" אמר לי שעזר לימזאקי לסחוב כמה כיסאות, הוא לא לבש חולצה בגלל התחבושות "לא קר לך?" שאלה מייאן "לא ממש" הוא אמר "הרבה יותר נוח ככה" והוא נכנס לשים את הכיסאות "תגידי, עוד מאמינים שהוא נפל במדרגות?" שאלה מייאן בלחש "אני בספק" אמרה סאקורה "היי!" אמרה טמויו "ישנתן עד מאוחר הה?" "זו מייאן לא אני!" קראה סאקורה "לא נכון! גם את התעוררת חצי שעה אחרי הזמן!" "די די על תריבו, סאקורה תוכלי להביא לי את המספריים?" "היי טויה!" יוקיטו נכנס לחדר "מה?" טויה ישב על המיטה וכתב משהו במחברת "מה אתה עושה שיעורי בית עכשיו?" הוא שאל "בוא מארגנים את הנשף של הקיץ!" "תעשה טובה יוקי...אני שונא את השטיות האלה" "היי היי היי שותפי לכלא" אמר מאקו שנכנס לתוך החדר "מה אתה עושה פה באטרי?" שאל טויה "תעשה טובה, אני מעדיף מאקו, באטרי נשמע דבילי" הוא אמר כשהסתכל בספרים של יוקיטו "מה אתה רוצה?" הוא אמר שוב "כולם קוראים לכם, צריכים את כישרון התפירה שלך גברת" הוא אמר וצחק "אוי נו על תהיה רע, טויה מאוד טוב בזה" אמר יוקיטו מנסה להגן על טויה "ועוד דבר" מאקו התעלם "ימהגני מחפשת אותך כל היום" "מה? פרודי?" אמר טויה "אה, אז אתה כבר קורא לה בשמה מה? בדיוק כמוה" הוא צחקק שוב "טוב אנחנו באים עוד כמה דקות טוב?" אמר יוקיטו "בטח בטח, אגב טויה, תלכו מסביב, כדי שתוכל להגיע לימהגני לפני שכל הבנות מהאזור יזמינו אותך למסיבה" הוא קרץ ויצא החוצה "למה הוא התכוון?" שאלה יוקיטו "עזוב, בוא נלך" טויה לקח את המעלי שלו והתכוון לצאת "טויה מה קורה לך בזמן האחרון?" שאל יוקיטו לפני שטויה יצא "לא כלום, אני סתם עצלן, בוא" הוא אמר ויצא

 

[שאלמור]

מסכן ג'יזרמו...

 

[h p g i r l]

ובהודעות ../images/Emo181.gif../images/Emo82.gif

ולפיק אין שם... בינתיים פרק 1 הוא שכב על המיטה שלו בוהה בתקרה או באוויר אבל בעצם, הוא חשב עלייה, הוא דמיין את שערה, את עיניה, את פיה. הוא חלם עליה בהקיץ… מרוכז רק בה, בכולה, ומתענג מהמראה שלה כשפתאום נשמעה דפיקה בדלת. "יבוא…" הוא אמר בעצב "קיבלת מכתב ו-" "שים אותו כאן, על השולחן" הוא אמר תוך כדי נפנוף יד, כועס על עצם העובדה שהפריעו לו כך. הוא היה עכשיו לבד בחדרו מנסה לנסות לדמיין אותה מחדש, אך עצם כך שהוא קיבל מכתב (מה שלא קרה הרבה זמן) מנעה ממנו להתרכז והוא התיישב לקרא אותו. שאורן היקר מה שלומך? לא דיברנו הרבה זמן… אתה יודע, חבל לי שאתה לא כאן בטומודה, או בכלל ביפן, עצם זה שאנחנו רחוקים גורם לי להתגעגע אילך מאוד… סליחה שלא עניתי לך על המכתב האחרון שלך ועוד זמן רב כל כך, אני מקווה שלא דאגת… תראה, חשבתי לי, חופשת האביב מתקרבת ו… חשבתי אולי להזמין אותך לכאן, לטומודה, לחופשה, או לפחות לחלקה, למרות שאני אבין אם אתה מעדיף להישאר בהונג קונג או אם יש לך משהו חשוב לעשות שם… אבל זה יוכל להיות מאוד נחמד אם תבוא לכאן. מחכה לתשובה שלך סאקורה קינומוטו הוא חייך וכשהוא קרא את המכתב בשינית חיוכו גדל, לא היה לו משהו שהוא רצה לעשות בהונג קונג בחופשה והוא כבר ממש רצה לפגוש את סאקורה, ויש אפילו סיכוי גדול מאוד שהוא יוכל לנסוע לבד הפעם, אחרי הכל, אחרי חופשת האביב הוא יעלה לכיתה ח'… הוא מיהר לכתוב לה בחזרה סאקורה לא, אין לי משהו מיוחד כאן ואני אשמח מאוד לבוא לטומודה, גם אני כאן מאוד מתגעגע. אני אשתדל לבוא כמה שיותר מוקדם. תודה רבה על ההזמנה, אני שמח שכתבת לי באהבה שאורן לי ואז הוא נעצר ובהה בשורה האחרונה על ה"באהבה" שלו, הוא לקח מיד מחק ומחק את זה וכתב במקום מקווה להיפגש בקרוב שאורן לי "מה אני עושה?" הוא חשב לעצמו, לפני שהוא עזב בפעם הקודמת את טומודה הוא וסאקורה דיברו, ולמרות שהיא ספרה לו שהיא אוהבת אותו הם החליטו לא להיות ביחד, להישאר ידידים טובים, וזה מה שהיה לפחות רוב הזמן... כמו הפעם לשאורן היו פעמים שהוא רצה לומר לה שוב שהוא אוהב אותה... והוא אהב לדמיין אותה והוא ידע שזה פשוט לא בסדר! הוא לא היה יכול להרגיש ככה ולהמשיך עם זה... הוא היה בטוח שהוא יוכל לא להיות ככה אבל הנה... ועכשיו אחרי שהם לא נפגשו בערך שנתיים וחצי הם יפגשו בקרוב והוא לא ידע מה הולך לקרות. הוא נשכב על המיטה ונאנח... "אני אוהב אותך סאקורה" הוא חשב "את הדבר הכי יקר לי בעולם..." ואחרי כמה זמן הוא נרדם ~*~*~ -" אוך מה אתה עושה קרו? תפסיק לשחק במשחקים הטיפשיים האלו! אני עייפה וזה מרעיש נורא! לך לשון!" -"רק עוד קצת! רק עוד קצת.... רגע רגע, שנייה, וווו יששששששששששששש ניצחתי!! האהאהא!!! אני הכי גדול בעולם! סיימתי את המשחק הזה! הא!" -"נהדר, עכשיו אתה מוכן ללכת לשון?" הוא שאלה דוחפת את הראש לתוך הכרית שלה. -"נו טוב בסדר, לילה טווב" -"לילה טוב קרו, חלומות מתו-" -" מה הולך פה?" - "ט ט ט ט ט טטויה!! הבהלת אותי! מה אתה עושה בבית בכלל? אתה לא אמור להיות בבית שלך עכשיו?" היא ואביה גרו לבדם עכשיו, טויה היה כבר גדול והוא עבר , הוא השותף של יוקיטו עכשיו -"אה, אני מבין, זה רק אתה..." הוא אמר מסתכל על קרו. "לכי לשון סאקורה, יש לך מחר בית ספר לא" הוא אמר מגחך מעט ועם פרצוף מרושע שאומר "האהא, את עוד לומדת, אני סיימתי ללמוד לפני שנתיים ויש לי חופש מוחלט, חוץ מעבודה שלי, אבל עדיין..." -" אוך, נו, שתוק טויה! תפסיק להציק!" -" מה שתגידי" אמר ויצא... -"אה כן, אני יודע שזה מאוחר אבל קיבלת מכתב..." הוא אמר לה במבט שהסביר מאוד ממי המכתב -"אז לילה טוב לך..." -"לילה טוב..." היא קראה סאקורה לא, אין לי משהו מיוחד כאן ואני אשמח מאוד לבוא לטומודה, גם אני כאן מאוד מתגעגע. אני אשתדל לבוא כמה שיותר מוקדם. תודה רבה על ההזמנה, אני שמח שכתבת לי מקווה להיפגש בקרוב שאורן לי "שאורן" היא חשבה, חיבקה את המכתב והניחה אותו מתחת לכרית שלה, היא אהבה אותו, היא באמת אהבה אותו... אבל, היא לא יכלה, הם סיכמו משהו, היא לא יכולה עדיין לאהוב אותו! הם רק ידידים, וממתי יש בין ידידים קשר רומנטי?... והם החליטו שהמרחק הוא גם סיבה למנוע את הקשה הזה... היא דמיינה אותו, "או שאורן, אין לך מושג כמה אני רוצה שתיהיה פה איתי עכשיו, אני אוהבת אותך..." ~*~*~*~

 

[טומויו האחת]

והנה בהודעות....

החלום השעה הייתה עשרה ל7 .השעון המעורר עדיין לא צלצל אבל סאקורה בכל זאת התעוררה מתנשפת ומתנשמת. מה קרה? שאל קרו בעודו יוצא מהמגירה שלו, שוב חלמת את החלום הזה? כן אמרה סאקורה, קרו וסוקורה ישבו שניהם בלי להוציא הגה, אפשר היה לראות לפי הבעת הפני שלהם שהם היו מודאגים מאוד, אחרי הכל זו כבר לא הייתה הפעם הראשונה שסאקורה חלמה את החלום הזה החלום הזה תמיד התחלק לשני חלקים: בחלק הראשון סאקורה ראתה סלע בוער ענקי מתקרב במהירות לכדור הארץ, היא רואה את הסלע מתרסק במדבר כלשהוא וממנו יוצאים יצורים אפלים שמתחילים לפזר איזשהוא עשן שחור סאקורה פחדה מאוד מהיצורים האלה... כל פעם שהיא ראתה אותם או חשבה עליהם היא הייתה מקבלת הרגשה ממש איומה כאילו שאותו העשן השחור אוכל אותה מבפנים ולאט לאט קורע אותה לגזרים. בעוד היא הייתה רואה את האופל לאט לאט מתפזר היה מופיע הבזק אור וסאקרוה הייתה מוצאת את עצמה ברחוב לו מוכר. זה מה שהיווה את חלקו השני של החלום: היא הייתה רואה את עצמה פוסעת ברחוב הזה כאשר מסביב שוכבות מאות גופות חסרות חיים, הבניינים ברחוב הזה נראו שוממים ומאיימים להתפורר עם רק ידעו בהם, היא הייתה פוסעת ברחוב ההוא תקופה שניראתה לה כמו נצח. היא הסתובבה שם בין כל האנשים המתים האלו עם הרגשה צורבת שאיכשהוא זה הכל קרה באשמתה בילבד. תגיד קרו..... אמרה סאקורה בהיסוס אתה זוכר ש... שפעם אמרת לי שחלק מהחלומות שלי יהיו נבואיים? אני זוכר אמר קרו, גם אני חשבתי על זה בעצמי, האמת היא שהעניין הזה מדאיג אותי מאוד קרו....אמרה סאקורה והקול שלה רעד, אם החלום הזה מראה את העתיד אז זה אומר ש.... זה....... זה אומר ש..... אומר שמה סאקורה?!?!?!?! שאל קרו זה אומר ש.... סוף העולם קרו היסתכל עליה כאילו היא הייתה רוח רפאים. על תדברי ככה סאקורה!!! הוא צעק, יש לך יותר מדי צרות מכדי שתתני כל כך הרבה חשיבות לסתם איזה חלום רע. ואל תשכחי שהיום זה בכלל היום האחרון שלך בטומודה לפני הנסיעה לארצות הברית!!! עדיף שתבלי אותו בפרידה מהחברים שלך מאשר בדאגה לאיזה חלום טיפשי שחלמת אחרי הכל את לא תראי אותם עוד הרבה זמן... והוא צדק, הפעם הגיעה תורה של סאקורה להיות תלמידה חלופית ומחר היא וריי סוריו מהכיתה המקבילה אמורות לנסוע לניו יורק למשך חצי השנה האחרונה של כיתה ו'. אני יודעת אמרה סאקורה, אתה צודק, טוב אני יורדת לאכול. היא אמרה את מלים האלה ויצאה מהחדר והשאירה את קרו לבד. הוא פשוט ניסה להרגיע אותה אבל הוא ידע שהיא לא האמינה לא והוא גם ידע שהיא צודקת. אם החלום הזה מראה באמת את העתיד הוא אמר, אז זה הסוף שלנו מצטערת שזה כזה קצר אבל אני רוצה לבנות את המתח... אז תתנו לי תגובות ועל תתדאגו כי אני לא נעלבת מקצת ביקורת בונה ואני רוצה לשפר...

 

[OFIRB9]

גיהי יפה!

כמות הפיקים פה מפחידה אותי! נראה לי אנחנו הפורום האמוס ביותר בכישרונות צעירים לא? 0.-; יפה נורא! אהבתי את ה"אאאאאאא! *נופלת*" חחחחח ^^

 

[OFIRB9]

חלק ב'

"מה את תלבשי היום סאקורה?" שאלה נאוקו, כל הילדים עשו הפסקת צהריים מהעבודות, רוב הבנות ישבו באותו מקום ולא הפסיקו לדבר על מה שילבשו באותו ערב "אני בטוחה שטמויו תדאג לך למשהו טוב!" אמרה מייאן "אוי מייאן לא יפה לומר דבר כזה אין לה הרבה זמן לתפור..." אמרה סאקורה "זה בסדר, באמת הכנתי לך תלבושת מקסימה!" אמרה טמויו "אוי טמויו..." סאקורה עשתה פרצוף מובך, ומייאן צחקה בקול "היי ריי" אמר לי כשהתקרב אליו "שלום" אמר ריי בלי להביט למעלה "איך הכוחות שלך?" "חזרו במלואם, מה איתך?" "אני מרגיש טוב, הפצעים כבר לא ממש כואבים" "תגיד מה אתה רוצה?" שאל ריי "למה אתה פונה אליי? מה אתה צריך לדעת?" "סתם" אמר לי "חבל שאתה תמיד לבד, גם כשאנחנו תופסים את הקלפים אתה נראה לי די בודד" "לאו דווקא" אמר ריי, באותו רגע הצחוק של מייאן בקע מבחוץ, "רק רגע..." אמר לי "אתה צריך משהו??" ריי קם "לא, נראה לי שהכל בסדר עכשיו, תודה ריי" והוא פנה החוצה "אוי לכל הרוחות!" צעק ריי "איזו שמלה מהממת! והיא נראית כל כך טוב עלייך!" אמרה טמויו סאקורה לבשה שמלה ערוכה וורודה עם קישוט של פרחי דובדבן, היה אפשר לראות שטמויו תפרה אותה במיוחד, טמויו לאומת זאת לבשה שמלה כחולה קטנה עם תיק למצלמת הוידאו שלה "סיימתי!" אמרה צ'יהרו, היא סיימה להכין לריקה את התסרוקת "וואו איזה יופי ריקה" אמרה סאקורה ,צ'יהרו אולי תעשי גם לי איזו שהיא תסרוקת יפה?" "לא צריך" אמרה צ'יהרו "כשחושבים על זה, אני חושבת שיהי יפה במיוחד עם הפעם לכי עם פזור וחלק! בואי" תוך כמה דקות השיער של סאקורה היה מוחלק מלפנים בלי קוקיות "וואו סאקורה אני בקושי מזהה אותך!" "טה דה!" קפצה מייאן "נכון שצ'יהרו מוכשרת בטירוף??" השיער שלה היה חלק עם סרט צדדי "מאיפה השגת את השמלה הזו מייאן??" שאלה סאקורה בתדהמה מהשמלה של מייאן "הקלפי סאקורה הממש נחמדים עזרו לי! מעט מקלף הפרח קלף הקול וקלף הזוהר, וואלה!!" היא עשתה סיבוב "נחמד מצידן" אמרה סאקורה "בנות קדימה, רוצים כבר להתחיל....וואק!!!" ימזאקי קפא במקום "אוי תלך מפה! כשנצא תוכל לראות אותנו!" צ'יהרו זרקה אותו החוצה "וואו, מה עשיתן שזה השפיע עליו ככה?" שאלה מייאן "ליופי יש הרבה השפעה" אמרה טמויו כולה נוצצת "בסדר...." מלמלה מייאן "אימאלה..." אמר לי כשראה את סאקורה סאקורה צחקקה והושיטה לו יד "רוצה לרקוד?" "בסדר" "היי מייאן, את וטמויו תסתדרו בלעדיי לכמה דקות נכון?" "לכי כבר מאהבת קטנה" מייאן דחפה את שניהם לרחבה "רק שניה" אמר לי ותפס את ריי "היי, אולי תזמין את אחת משתיהן לרקוד? גם להן אין בין זוג" הוא דחף אותו קלות לכיוון טמויו ומייאן שצחקו על משהו "מ..מה??" הוא הביט סביב, לי וסאקורה כבר התרחקו "נו באמת..." הוא אמר והתקרב אליהן "ערב טוב ריי!" אמרה מייאן "אוף נו שוב אותה חליפה??" היא הצביעה על הבגדים שלו "אין לי אחרת..." הוא אמר, מייאן צחקה "הי..אולי אחת מכן רוצה..." "לא אני! אני לא יודעת לרקוד!" אמרה מייאן "טוב, את?" הוא פנה לטמויו "לא לא, אתה יכול ללמד את מייאן לרקוד קדימה" "טוב..." "נו אז מה עושים?" שאלה מייאן שהסתכלה לכל הכיוונים לראות מה האחרים עושים ברחבה "אני לא בטוח...פשוט" הוא הסתכל על לי וסאקורה "הנה ככה" הוא החזיק לה את היד והראה לה איך רוקדים "נחמד, אבל לא ממש מובן לי" היא אמרה, והמשיכה לשתף פעולה, מסתכלת רוב הזמן לראות שהיא לא דורכת עליו, אבל בסופו של דבר היא הסתכלה עליו, והוא היה צריך להזיז את הראש הצידה, ולי סימן לו משהו "אה...מסנג'ר..." אמר ריי "אוי נו מה אתה קורא לי מסנג'ר? אני לא קראתי לך קופי נכון?" פתאום ריי עצר במקום "מה קרה?" "איך ידעת שזה מה שאני?" הוא אמר המום "ניחשתי, לפי מה שעשית בליל כל הקדושים, נחמד להיות קלף הקופי לא?" למרות שלא נראה שנחמד לריי, הוא פשוט התחיל ללכת משם "היי לאן אתה הולך??" היא רדפה אחריו בדרך החוצה "די תעזבי אותי מסנג'ר" הוא אמר "היי מה...זה?" הוא עצר כשיצא החוצה אישה עם שמלה גדולה ואדומה עמדה בחוץ והלכה לכיוון הכניסה, מחייכת חיוך מוזר מאוד "זה.." הוא אמר האישה נכנסה בלי להתייחס אליו ואז התחילה לרקוד בלי לשים לב שיש רק ילדים בסביבה "מה הקטע של המוזרה הזו?" שאלה מייאן פתאום מתוך התיקרה נכנסה עוד אישה, וגם היא התחילה לרקוד "מה זה??" צעק ריי ומייאן נבהלה "סאקורה!" "מה קורה?" כל הילדים למטה הביטו בשתי הנשים שרקדו בלי לשים לב למבטים, הילדים שמו לב רק כשהאישה השניה נחתה, ולא נראה שזה ממש מפריע להם להמשיך לרקוד "היי! עכשיו תפסתי!" קראה מייאן ותפסה את ריי "בוא לרקוד!" אחרי שהנשף הסתיים סוף סוף, וכל הילדים התחילו ללכת הביתה במצב רוח מרומם, רק אז סאקורה התפנתה לשתי הנשים המרקדות "אז, ראיתן שיש נשף ורציתן גם להשתתף הה?" היא שאלה, ושתייהן הנהנו “הקלפים מאוד אוהבים מסיבות" צחקה מייאן "עכשיו אתן מוכנות לחזור לקלפים שלכם?" היא שאלה אותן "רק עוד דבר אחד" אמרה האישה בלבן וסאקורה נבהלה "את מדברת!?" "אנחנו רוצות להזהיר אותך, יש קלף שמסתובב חופשי, והוא רוצה לגנוב ממך את שני הקלפים החזקים ביותר שלך, תהיי זהירה סאקורה "הקלפים החזקים ביותר שלי? את מתכוונת לאור וחושך?" "לא" אמרה האישה בשמלה האדומה "הקלפים החשובים ביותר לאדם, לא לעולם עצמו" ושתייהן הפכו לכדורי אור ולקלפים "איזה מן קלף יגנוב ממני קלפים?" היא שאלה

 

[טומויו האחת]

כרגיל.....

סיפור מעניין וכיף לקריאה אני יודעת שאני יכולה לפרגן יותר אבל פשוט התרגלתי שעד עכשיו כל מה שכתבת היה יפה ונגמרו לי כבר המחמאות....

 

[OFIRB9]

וואלה יופי

עם מחברים שירשורי פיקים אז לא מגיבים לכולם ;; לא יפה

 

[סיון בטירוף]

מ ה מ ם!!!

טוב זה דיי הגיוני שילדה מהממת כותבת פיק מהמם

 

[OFIRB9]

-^.^- ../images/Emo24.gif

 

[סיון בטירוף]

מדליקקקק!!!!! ../images/Emo45.gif

 

[ShuNka]

טודע ../images/Emo13.gif

 

[White Magic]

וואי.........ממש יפה!!

המשך המשך!!!!

 

[טומויו האחת]

נו בבקשהההההה...............

אנשים בבקשה תגיבו אני רוצה לדעת מה אתם חושבים....אני כבר מתייבשת פה

 

[סיון בטירוף]

שתי מילים- מהמם בטירוף!!!!!!!!!!!!!

 

[ShuNka]

יפה!

קצת סימני פיסוק לא יזיקו