אנשים מוזרים

אנשים מוזרים

אנשים מוזרים אנחנו מצהירים שטוב לנו עם ה"לבד" אבל כמהים לזוגיות. מנסים להתחכם לזוגיות אבל יוצרים בטיפשותנו מלחמות. חולמים חלומות וכשהם סוף סוף מתגשמים הורסים אותם בקלות. יודעים לאמר "תודה" אבל שוכחים שגם לימדו אותנו לאמר "סליחה", "טעיתי". רוצים להיות מחובקים אבל כשמחבקים אותנו אנחנו מרגישים לחוצים. משחקים משחקי גאווה אבל כשהאהוב/ה עוזבים מתייסרים על חסרונם. נפרדים...חוזרים אבל כל פרידה יוצרת משקע שלא תמיד ניתן להעלים. פותחים את הלב לחברים אבל סוגרים אותו בפני בן/ת הזוג. חברים של כולם אבל זרים לבן/ת הזוג. מתגעגעים, רוצים להיות ביחד אבל כשגרים יחד מרגישים ש"צפוף" לנו. מדברים על הכל אבל שוכחים את המשפט הבסיסי..."אני אוהב אותך". אנחנו חושבים שאפשר להפסיק לחזר ברגע שיש זוגיות. מוזר?
 
ענין של מינון ואיזון נכון

גם בזוגיות טובה צריך את הלבד והתחביבים האישיים [כך בכל אופן היתה הזוגיות שלי]. חילוקי דיעות......מותר שיהיו ......בתנאי שבבסיס היחסים יש כבוד הדדי אמיתי. כשיש " מלחמות" יודעים לא למתוח את החבל יותר מידי ומשאירים פתח לחזרה. אומרים תודה וטעיתי.........ולכל אחד דרך משלו לומר סליחה.[צריך להכיר בזה ] כשמחבקים-----לדאוג לא "לחנוק" בחיבוקים.-מינון פותחים את הלב בפני הבן/בת זוג-----את השמחה,הכאב,הקיטורים ,התמיכה והייעוץ . יותר מאשר לפני חברים . ה-אני אוהב אותך-מתבטא בעיני במעשים ובהתנהגות.
 

Yaara77

New member
This is so HUMAN

With a great love, all the bugs and pitfalls can be easily bridged over and then, only love matters Simple Lovely
 
ואולי

ואולי אסור לעשות הכללות וכל אחד בוחר בעולמו מה לישם לפרגן או לא לחבריו ויקיריו ולקבל אותם כמובן מאליו לחזר צריך תמיד אף פעם לא לחדול מהחיזור זה מבטיח התרגשות והעצמה של התחושות שוב ושוב איך לומר : .... או אמרתי לך היום שאני אוהבת אותך כל כך ככה המשפט לא נכנס לשגרה או בנאליות .ומרגש כל פעם מחדש לומר אני אוהב אותך זה משפט שקל לומר וקשה באותה נשמה כי אנשים נתנו למשפט הזה משמעות מעבר לרגש שהוא מביע לכן חשים אותו ופחות אומרים אותו חוץ מזה איש מקסים , אוהבת את החשיבה שלך תודה על תשומת הלב שלך , היא באמת מפרגנת
 
אני כל כך אוהבת לקרוא את כל

התאוריות והתורות וגם אני תוהה את כל התהיות. מישהו חכם אמר לי : בתאוריות אנחנו נהדרים אבל..... אקס ברבוע ומרי ויערה כולכם וגם אני כל כך צודקים וכל כך יודעים את התורה. אז מה בכל זאת קורה לנו שבמציאות משהו נעלם? במציאות כל כך הרבה אנשים לבד? כל כך קשה להוציא את התאוריות מן הכח אל הפועל? משהו קורה לתאוריות בדרך לקראת ישומן. אור ואהב שיהיו מנת חלקנו
 
היי ציפורת

שאלתי בסוף..."מוזר?" ובכן לא, לא כי אנחנו בני אדם, לא כי איננו רובוטים, לא כי אני רוצה להאמין שכולנו ערים לתהפוכות ושינויים בהתנהגותנו, הבעיה היא העירנות, לבדוק מדי פעם את ועם עצמנו אם אנו עדיין פועלים/מתנהגים נכון, לעשות מעין מאזן ביניים, ולתקן את הניתן תיקון.
 
היי אקס. נכון צריך כל הזמן לעצור

לבדוק, לחשוב, לשנות הבעיה שכדי ליצור זוגיות וגם כדי לשמר זוגיות צריך שניים כי לטנגו צריך שניים. לפעמים מתעייפים מרוב נסיונות, מרוב אכזבות ומגיעים למצב של בניית חיים בלי וזו החמצה אדירה. היום כבר קשה לי לחשוב על כניסה לזוגיות שבה עלי לוותר על דברים שכל כך משמעותיים בעיני רק כדי לא להיות לבד. לבד עם שלוות נפש עדיף לי על זוגיות ללא שלוות הנפש. מה דעתך?
 

magy

New member
הודעתך מעולה.................

וכל כך נכונה.......... שאלי גם לדעתי.....
 
יקירתי, על זה דיברנו כבר

אסור בפירוש להרים ידיים ואנא אל תעשי זאת, עד שיגיע בן הזוג (והוא יגיע) אפשר לעשות הכל להנאתך ואת יודעת לעשות זאת יפה ולעסוק במלאכתך, יצירותיך היפות ויודעת גם לשמור על שלוות הנפש והשפיות. חייב להודות שגם תיאוריות הן מעין רשימות מכולת, ניתן בנקל להתעלם מהן, לפעמים הן לא מוסיפות אלא בוחשות ומבלבלות את המחשבות, אני סמוך ובטוח שלאחת עם איכויות כשלך ישנו מישהו שנמצא אי שם, מנסים, לא מרימים ידיים, בסוף הוא יגיע.
 
אני שמחה שאתה חושב שיש לי איכויות.

אולי תספר לכמה עם איכויות על כך....... אני ממש לא לחוצה ובונה את חיי כך שאם יבוא יבוא אם לא חיי מלאים ועשירים למרות שאין תחליף לזוגיות טובה על כל המשתמע
 

סימפתי

New member
מה בולם ומונע אותנו, מיצירת קשר חדש

רבים מאתנו אינם מלאים נחת, חדווה ושביעות רצון מלחיות בדד בין 4 קירות. כולנו, להוטים, נכספים ומשתוקקים לבן/בת זוג. אז מה חוסם בעדינו? מה מניא ומפריע לנו? מה נועל ועוצר אותנו? הייתכן, שאולי לנו יש: צפיות מרקיעות שחקים חופש, אי-תלות ועצמאות אנוכיות ואינטרסנטיות חשש מהשקעה שתרד לטמיון רתיעה מלעבור משבר וכאב פחד מדחיה, לכן מבטלים איווי לסיפוק צרכים מיידי שנאה עצמית ומזוכיזם חשיבה וראייה שלילית אני למשל, נהנה לעיתים להציג את עצמי כמסכן... נזקק, אומלל ותלותי... רק כך, מקבל אני מלא החופן תשומת לב! מה אתכם?
 
רק הזמינות

לא בכל מחיר אבל לא דוחים על הסף, השאיפה לזוגיות עדיין גדולה מכל משקעי עבר... לגבי הסייפא של הודעתך, עדיין לא החלטתי אם זאת פרובוקציה או משהו אחר שאינני רוצה להגיב עליו.
 
כי............

אני לא צריך אישור מאף אחד לאמר את מה אני רוצה לאמר ובסגנון שלי שלפעמים הוא רמז למישהו שמוטב שלא היה כותב את מה שכתב. "מלא סתירות"? בוודאי, מי לא, אוהבים לא אוהבים, ישנים ערים, צוחקים בוכים, מחבקים דוחים...גם את מלאה סתירות, עוקצת וכותבת "איש יקר", נאה דורש נאה מקיים.
 

בלסימה

New member
איש יקר, כי כולנו יקרים למישהו\י

אפשר גם לקרוא הודעה ולא להגיב, אף אחד לא לוחץ לך את האצבע על המקלדת, אם אתה מיתנגד לנאמר, אז בטא זאת בשפה מובנת שמכבדת את עמדתך, לבטל דעה ,בהינף יד, זה אקט מיותר. זו דעתי
 
נסי לקרוא שוב את תשובתי לסימפטי

לפני שמגיבים להודעתי... הנ"ל שאל ואני עניתי לשאלתו, לא ביטלתי דבר, התייחסתי בחשדנות לסייפא בלבד ואני עומד מאחורי כל מילה שכתבתי. אם הסייפא מקובלת עליך יבושם לך, אבל בבקשה לא להוציא דברים מהקשרם רק בשביל להגיב.
 

בלסימה

New member
אני מגיבה לך פה,כדי שלא תחשוב שאני

מסכימה איתך, הייתי מעדיפה לא להגיב כלל,
 
מסכימה עם אקס ברבוע ועם צלליתה. גם

אני לא בעד להציג עצמי כמסכנה ואני אף לא מרגישה כך. מעדיפה שיקנאו בי מאשר ירחמו עלי. גם בתקופות הקשות ביותר שעברתי תמיד אמרו לי טוב לא חוכמה את חזקה. אנו מחליטים אם להתנהג מתוך עוצמה או מתוך של תחינה:"רחמו עלי אני מסכן....." זה מחליש עוד יותר וזה גם מבריח אנשים כי לכל אחד יש חבילה משלו ואין לנו כח להעמיס עוד חבילות להיות אמפטיים ולהקשיב ולעזור כן אבל הכל במידה....
 
למעלה