תחנה בזמן
אנחנו תחנות בזמן של אחרים. כמו רכבות שדרכן מצטלבת, לעיתים ההצטלבות היא תאונה, לעיתים מסע יפה בזמן עם כמה תחנות בדרך. פעם המחשבה הזו הטרידה אותי, רציתי נצח. היום אני מבינה ש"הדרך עודנה נפקחת לאורך" ושאני רק עוברת אורח בזמן ולעיתים בחייהם של אנשים. שוב איני צריכה להיות נצחית בחייהם של אנשים והם אינם נצח עבורי. זה לא מי יודע מה יציב, אבל זה גם מסיר ממני אחריות גדולה. לחיי התחנות שבדרך. נעמה