אני לא שלך. את לא שלי. לא אז, לא היום ולא לנצח. אני אוהב אותך. אני מרשה לך לאהוב אותי. משתוקק לאהבתך. משתוקק לגופך. יש רק רגע אחד רגע אחד שבו אנחנו אחד.
אני שלך ואת שלך אין שותפים באהבה אני אוהב אותך וגם את אותך רוצה אותך ואת רוצה אחר אוהב אותך ואת הולכת עם אחר עורגת לגופי הורגת ליבי ברגעים קטנים שולחת מסרים וברגעים קסומים שולחת מכתב תנחומים...........
אני שלך ואת שלי. בעיקר את שלי. של שנינו. וגם אני. גם אני של שנינו. ושנינו של שנינו. ומה שבנינו. ישאר שלנו תמיד. ומה שמחוץ לנו לא יקופח. כי אין גבולות בנינו. בנינו, אני אוהב אותך. ולא בכדי. את מושלמת בעיני, בדיוק כפי שאני. זו בעיה בעיניך?
ואותך. ובכל זאת אנחנו של עצמנו. אילו רק היה לי האומץ: לאמר לך "בפרצוף", לחשוף את המסכות, לעמוד מולך ערום וערייה. אבל - פוחד לאבד את מה שלא שלי. ואת מה שבנינו. לכן אמשיך ככה (ואעבור לגוף שלישי) להתפתל בין חושך לאור, בשני עולמות מקבילים. מפוצל. האם היא תאהב אותי עדיין? **** ושוב תודה טאקי. (פעם שלישית