טיפטיפ שלי
New member
שוב את נכנסת למסקנות מיותרות..
אמרתי שהיא נפלה? נחבלה? התייבשה? אמרתי שהכל היה תקין ורגיל עד שזה קרה, אמרתי שמיד התקשרתי למוקד אחיות ושוחחתי עם האחות שבעצמה אמרה לי שבנתיים אין צורך לרוץ לרופא אלא לעקוב (וגם ציינתי זאת בפני חמותי). כשהחלטתי ללכת לרופא זה היה דווקא אחרי שהמצב השתפר קצת אך בכל זאת העדפתי ללכת כדי שיבדוק אותה. בעלי כן היה בדרך, בסוף הוא בכלל הגיע לפני גיסתי. ולכל המגיבות בכלל- לא רק לפרצלה. לא אמרתי שאני כועסת עליה. אמרתי שאני רק נטרפת מאיך שעושים בלאגן והיסטריה מכל דבר. כששוחחתי עם חמותי זה היה אחרי שהילדה כבר התעוררה משינה ולא היתה אפאטית יותר- וחמותי ידעה זאת. ובכל זאת עשתה את כל הבלאגן הזה. ידעתי גם שזה טיפשי להוציא את גיסתי מהים כי בעלי מתכוון להגיע הביתה וכי לגיסתי יש שעון משלה- כשהיא אומרת שהיא מיד מגיעה- זה אומר שהיא תגיע מתישהו במהלך ה 3-4 שעות הקרובות...אם בכלל, וזה כולל מקרי חרום.(ודרך אגב היא גרה מרחק של 7 דקות הליכה מאיתנו והים נמצא במרחק של 10 דקות נסיעה מביתי). בסוף בעלי הספיק לסיים את עניניו, להיתקע בפקקים הנוראיים ועוד הגיע הביתה לפני אחותו.- וזה היה ברור שכך יהיה. דרך אגב- חמותי אישה יחסית צעירה, בריאה, עם רשיון נהיגה ורכב צמוד שעובדת במקום עבודה שנמצא ברחוב הסמוך לביתנו. אם המצב היה כזה חמור והיא היתה כלכך בלחץ, היא היתה יכולה לצאת בו ברגע מהעבודה ולקחת אותנו לרופא ( כפי שבעצם בעלי ביקש ממנה מלכתחילה לעשות אבל היא בחרה להתקשר לגיסתי) ולפני שתתנפלו עלי... לא ביקשתי שהיא תצא באמצע העבודה. לא ביקשתי שתרוץ ותבוא, לא ציפיתי ממנה לכלום וגם לא היה צורך. מכל הבלאגן הזה רק רציתי שבעלי ישוב הביתה בשעה שעדיין יש קבלת קהל של הרופא ולא מאוחר יותר. ולחמותי רק סיפרתי על המצב כשהיא התקשרה לדרוש בשלומנו. סיפרתי לה כי אני לא אוהבת לשקר ולהסתיר- אבל אני כנראה כן אצטרך להתחיל לעשות זאת.
אמרתי שהיא נפלה? נחבלה? התייבשה? אמרתי שהכל היה תקין ורגיל עד שזה קרה, אמרתי שמיד התקשרתי למוקד אחיות ושוחחתי עם האחות שבעצמה אמרה לי שבנתיים אין צורך לרוץ לרופא אלא לעקוב (וגם ציינתי זאת בפני חמותי). כשהחלטתי ללכת לרופא זה היה דווקא אחרי שהמצב השתפר קצת אך בכל זאת העדפתי ללכת כדי שיבדוק אותה. בעלי כן היה בדרך, בסוף הוא בכלל הגיע לפני גיסתי. ולכל המגיבות בכלל- לא רק לפרצלה. לא אמרתי שאני כועסת עליה. אמרתי שאני רק נטרפת מאיך שעושים בלאגן והיסטריה מכל דבר. כששוחחתי עם חמותי זה היה אחרי שהילדה כבר התעוררה משינה ולא היתה אפאטית יותר- וחמותי ידעה זאת. ובכל זאת עשתה את כל הבלאגן הזה. ידעתי גם שזה טיפשי להוציא את גיסתי מהים כי בעלי מתכוון להגיע הביתה וכי לגיסתי יש שעון משלה- כשהיא אומרת שהיא מיד מגיעה- זה אומר שהיא תגיע מתישהו במהלך ה 3-4 שעות הקרובות...אם בכלל, וזה כולל מקרי חרום.(ודרך אגב היא גרה מרחק של 7 דקות הליכה מאיתנו והים נמצא במרחק של 10 דקות נסיעה מביתי). בסוף בעלי הספיק לסיים את עניניו, להיתקע בפקקים הנוראיים ועוד הגיע הביתה לפני אחותו.- וזה היה ברור שכך יהיה. דרך אגב- חמותי אישה יחסית צעירה, בריאה, עם רשיון נהיגה ורכב צמוד שעובדת במקום עבודה שנמצא ברחוב הסמוך לביתנו. אם המצב היה כזה חמור והיא היתה כלכך בלחץ, היא היתה יכולה לצאת בו ברגע מהעבודה ולקחת אותנו לרופא ( כפי שבעצם בעלי ביקש ממנה מלכתחילה לעשות אבל היא בחרה להתקשר לגיסתי) ולפני שתתנפלו עלי... לא ביקשתי שהיא תצא באמצע העבודה. לא ביקשתי שתרוץ ותבוא, לא ציפיתי ממנה לכלום וגם לא היה צורך. מכל הבלאגן הזה רק רציתי שבעלי ישוב הביתה בשעה שעדיין יש קבלת קהל של הרופא ולא מאוחר יותר. ולחמותי רק סיפרתי על המצב כשהיא התקשרה לדרוש בשלומנו. סיפרתי לה כי אני לא אוהבת לשקר ולהסתיר- אבל אני כנראה כן אצטרך להתחיל לעשות זאת.