טיפטיפ שלי
New member
אני תכף משתגעת!!!
למה צריך לעשות בלאגן מכל דבר?? אני ובעלי שונים מחמותי ביחסינו לעניני בריאות-חולי ורופאים. אנחנו מהאנשיןם שלא רצים לרופא על כל פיפס וחמותי היא ההפך מאיתנו- רופאים זה אחד התחביבים שלה. אבל כשזה נוגע לילדים- היא משגעת לנו את השכל. הקטנה שלי לא מרגישה טוב מאחר הצהריים. בהתחלה קצת נלחצתי כי היה נראה שהיא אפאטית ומנומנמת אז שוחחתי עם אחות בקופ"ח והתייעצתי ועשיתי כל מה שהיא הנחתה לי לעשות. בסופו של דבר החלטנו שבנתיים אין צורך לגשת לרופא כי המצב השתפר ונראה כי הקטנה מרגישה טוב יותר. חמותי במקרה התקשרה אז סיפרתי לה שהקטנה קצת לא מרגישה טוב. מיד היא נכנסה לסרט והתחילה להיכנס ללחץ ולהטיף לי שחייב ללכת לרופא. הסברתי לה שמצב השתפר ובנתיים אין צורך ואם אראה התדרדרות אז אגש לרופא. ואחרי כרבע שעה. הקטנה שלי שוב הקיאה אז התקשרתי לבעלי וביקשתי ממנו שישוב הביתה כדי לקחת את הקטנה לרופא. הוא אמר שהוא חייב להתעכב מעט אבל ישתדל להזדרז. אחרי כ 2 דקות פתאום חמותי מתקשרת בלחץ ופוקדת עליי להלביש את הילדים ולהתארגן. להתקשר לרופא לקבוע תור כי גיסתי בדרך לקחת אותנו לרופא (הוציאו אותה מבילוי בים). חטפתי עצבים והתקשרתי לבעלי. אמרתי לו שאני לא מוכנה לסחוב את כולם וכל הבלאגן כדי ללכת לרופא ובכל מקרה אין לגיסתי סל-קל באוטו ואני לא נכנסת לאוטו בלי סל-קל (לחמותי אין בעיה עם זה). בעלי הבין ואמר שהוא יגיע בכל מקרה בהקדם הוא פשוט חשב שזה יהיה מהיר יותר אם גיסתי תגיע לפניו (דרך אגב המצב לא חמור כלכך כדי להיכנס ללחץ והיסטריה). אז התקשרתי חזרה לחמותי ואמרתי לה שתגיד לגיסתי שהיא יכולה להישאר בים אם בא לה. חמותי מיד התעצבנה ואמרה שחייב לקחת את הקטנה לרופא ורק אחרי שאמרתי לה שאין לי סלקל לא היה לה מה להשיב לי אבל בכל זאת התעקשה לטרטר את גיסתי להגיע לכאן. מצד אחד לא אכפת לי. תהיה לי עוד עזרה כאן- אבל כל הלחץ וההיסטריה והבלאגן....סתם בזבוז אנרגיה. אני לא כועסת על חמותי- יש לה רק כוונות טובות. אבל זה משגע אותי.
למה צריך לעשות בלאגן מכל דבר?? אני ובעלי שונים מחמותי ביחסינו לעניני בריאות-חולי ורופאים. אנחנו מהאנשיןם שלא רצים לרופא על כל פיפס וחמותי היא ההפך מאיתנו- רופאים זה אחד התחביבים שלה. אבל כשזה נוגע לילדים- היא משגעת לנו את השכל. הקטנה שלי לא מרגישה טוב מאחר הצהריים. בהתחלה קצת נלחצתי כי היה נראה שהיא אפאטית ומנומנמת אז שוחחתי עם אחות בקופ"ח והתייעצתי ועשיתי כל מה שהיא הנחתה לי לעשות. בסופו של דבר החלטנו שבנתיים אין צורך לגשת לרופא כי המצב השתפר ונראה כי הקטנה מרגישה טוב יותר. חמותי במקרה התקשרה אז סיפרתי לה שהקטנה קצת לא מרגישה טוב. מיד היא נכנסה לסרט והתחילה להיכנס ללחץ ולהטיף לי שחייב ללכת לרופא. הסברתי לה שמצב השתפר ובנתיים אין צורך ואם אראה התדרדרות אז אגש לרופא. ואחרי כרבע שעה. הקטנה שלי שוב הקיאה אז התקשרתי לבעלי וביקשתי ממנו שישוב הביתה כדי לקחת את הקטנה לרופא. הוא אמר שהוא חייב להתעכב מעט אבל ישתדל להזדרז. אחרי כ 2 דקות פתאום חמותי מתקשרת בלחץ ופוקדת עליי להלביש את הילדים ולהתארגן. להתקשר לרופא לקבוע תור כי גיסתי בדרך לקחת אותנו לרופא (הוציאו אותה מבילוי בים). חטפתי עצבים והתקשרתי לבעלי. אמרתי לו שאני לא מוכנה לסחוב את כולם וכל הבלאגן כדי ללכת לרופא ובכל מקרה אין לגיסתי סל-קל באוטו ואני לא נכנסת לאוטו בלי סל-קל (לחמותי אין בעיה עם זה). בעלי הבין ואמר שהוא יגיע בכל מקרה בהקדם הוא פשוט חשב שזה יהיה מהיר יותר אם גיסתי תגיע לפניו (דרך אגב המצב לא חמור כלכך כדי להיכנס ללחץ והיסטריה). אז התקשרתי חזרה לחמותי ואמרתי לה שתגיד לגיסתי שהיא יכולה להישאר בים אם בא לה. חמותי מיד התעצבנה ואמרה שחייב לקחת את הקטנה לרופא ורק אחרי שאמרתי לה שאין לי סלקל לא היה לה מה להשיב לי אבל בכל זאת התעקשה לטרטר את גיסתי להגיע לכאן. מצד אחד לא אכפת לי. תהיה לי עוד עזרה כאן- אבל כל הלחץ וההיסטריה והבלאגן....סתם בזבוז אנרגיה. אני לא כועסת על חמותי- יש לה רק כוונות טובות. אבל זה משגע אותי.