אני שפנה אני..

babylon_a1

New member
לפעמים נדמה...

שהם משתפים פעולה עם חוסר הרצון לדעת כאילו הם אומרים אנחנו יודעים הכל או כמעט הכל אבל אנחנו מעדיפים לעשות קולות של כאלה שחיים בבועה
 

uri80

New member
זה מאפיין הרבה בני אדם.

האמונה שאם נטמון ראשינו בחול הבעיות יעלמו להן לבדן.
 

Guy K

New member
את בסדר גמור

נראה לי ממה שקראתי כאן שהם כן מנסים להבין. אז נחמד שגם את מנסה להבין אותם, גם אם זה לא מסתדר עם ה"לאמר את כל האמת גם אם היא כואבת" שתמיד מדברים עליה.
 

idonknow

New member
את בעמוד הראשי של תפוז..../images/Emo8.gif

ואפילו שמו תמונה כוסית ליד.. :)
 

liran boy

New member
יש לי שאלה אלייך קצת לא קשורה

למה את רוצה לחזור בשאלה? לא טוב לך להיות דתיה? ואם כן איך זה שכל הצעירים הדתיים כבר כולם רוצים לחזור בשאלה? למה? בגלל פיתויים מהחילוניות? יחס רע מהסביבה הדתית? אני פשוט לא מבין, זה יוצר הרגשה שכל הנוער הדתי ממש שונאים את הדת ומגבלותיה, אז על מה אנחנו כעם שהדת זה מה שמבדיל אותנו מכל העולם נהיה שונים מהעולם בעוד מס' שנים? אתם הנוער הדתי מבחינתי אמורים לשמש דוגמא לצעירים שבכם, ולחברה החילוניים (גם לי), ולהאיר לנו את דרך אבותינו, כי ממכם תצמח הישועה, לדת הרבה ערכים שאין בחילוניות, גם לה יש מגרעות אבל לפחות אין לכם (או לא אמורה להיות) הריקנות הזאת של החילוניות.
 

uri80

New member
ומה איתך?

אני מבין מדבריך שאינך דתי. מדוע אם כךאטתה משאיר את הדרך הזו לאחרים? מדוע אם היא כל כך נעלה בעיניך, אתה נשאר חילוני?
 

liran boy

New member
הלוואי והייתי חזק מספיק כדי לחזור

בתשובה אבל אני לא אני, הלוואי והייתי חזק כמוכם, למה אתם בהלם מהשאלה?
 

Tbear

New member
לכל אחד יש פה נסיון

אז תרשי לי להוציא לך קצת משלי... כשאני יצאתי בשאלה, ההורים שלי ידעו אבל במשך שנה לא דיברנו על זה... נתתי להם להבין דברים לבד...לאורך השנה הזאת היה בהתחלה תהליך של התרחקות מטורפת..אבל לאט לאט התחלנו לחזור, והתחלתי קצת יותר להגיע, אחרי שנה ירדנו יחד למסעדה ודיברנו, אמא שלי אחת ל10 דקות הלכה לשירותים (הייתה צריכה לשחרר נוזלים
) הם ידעו כמובן שאני לא דתי (אני גרתי בקיבוץ חילוני אלא מה..
) דיברנו ואמרתי להם שאני מרגיש שיש המון קצוות פתוחים ואני רוצה לדבר לעיהם...הייתה שיחה טובה. אמא שלי (ולא בכוונה..) זרקה שהיא מוכנה שאני יגיע הבייתה בלי כיפה. כמובן שקפצתי על המציאה ומאז אני מגיע בלי כיפה אליהם... אבל פתאום היא שמה לב שמאז שהיא הרשתה לי להגיע AS IS, אני מגיע כמעט כל שבוע הביתה ולא פעם באלף שנה.. עד כאן השתפכויות להערב..אני מסכים עם מי שכתב פה למעלה שצריך לתת לקשר איתם להתהדק. תני לזה את הזמן שלו, את לא חייבת לספר להם את מה שהם לא רוצים לשמוע.. תחיי את החיים שלך...זה ממש כיף כשההורים יודעים ומקבלים אבל זה די נדיר הורים כאלה, במקום לעשות את הכל בפיצוץ אחד גדול, תסיגי את הגבולות שלך אט אט.. כל פעם תעשי משהו אחד קטן שמפריע להם ותני להם להתרגל אליו... פעם חשבתי שאין מצב שאמא שלי תרשה לי להיות בבית ולא ללכת לבי"כ היום אני מגיע כמו שאני..והם הרשו לי להגיע אליהן אפילו בשבת!!! (ואם היית יודעת עד כמה ההורים שלי חרדים דוסים ועסוקים במה יגידו עליהם היית מבינה איזה הישג מדהים זה...) אם תפתחי את הכל בבום זה יכול לשבור אותם, כשעושים דברים לאט לאט זה נותן להם זמן להתרגל, לעכל לבנות מנגנוני הגנה חדשים, הסתגלות זה שם המשחק.. בהצלחה ענקית!!!! דב
 
למה להכאיב להם?

אני כבר חי ככה עם ההורים בבית 7-8 שנים בלי להגיד מילה ואנחנו משחקים את המשחק יפה מאוד, ונמצאים בקשר ממש טוב. אני מתנהג בבית איך שהם רוצים והם "לא יודעים" מה אני עושה כשאני לא בבית. כשאני נעלם בשבת בצהריים ואחרי זה שואלים איפה נעלמת? אז הייתי אצל חבר שגר קרוב ואיך יש לי ת'פלאפון אם נעלמתי בשבת הם ממש לא יודעים. אז אבא שלי בגלל שהוא יודע שלא כל הילדים שלו צדיקים ושומרים שבת התחיל לקנות רק יין מבושל שלא יהיה חס וחלילה יין נסך. ועוד אלו דוגמאות אז לדעתי פשוט ממש אין צורך בשיחה הזאת "אבא אמא שמעו אני לא דתי" מספיק כואב להם בלי שאני אגיד להם בפרצוף.
 

YEHOB

New member
אני מרגיש בדיוק כמוך....

תאמת לאמא שלי אמרתי את זה כבר אבל עדיין... הם לא משלימים עם זה.. מדי פעם אבא שלי משגע אותי תשים כיפה בבית שלי, או משו כזה... ואז מתחיל איזה ויכוח דפוק... דיי אני רוצה להגיד לו בפנים " אני לא דתי נקודה! צא לי מהורידים!" אבל זה קשה ועוד יותר עם הורים שחזרו בתשובה ועלו לארץ...
 
למעלה