אני מציע שלא תשתמש בכעס
כעס טוב לדבר אחד- לתת ביטוי חיוני לרגשות שהודחקו ולא ניתן להם שום לגיטימציה להתבטא. הוא פורץ מחסום פנימי, אבל גם אז רצוי להשתמש בו לטווח הקצר ובצורה שלא תפגע באף אחד אחר. מאוד לא רצוי לטפח כעס. כעס, למרות תחושת העוצמה שבו, מרוקן מאנרגיה, לא מוסיף לה. כמו שמדורה בוערת על עצים ומכלה אותם, כך כעס בוער על האנרגיה שלנו ומכלה אותה. כעס מתמשך מביא לירידת אנרגיות, תשישות וכאב. הוא גם משתק זמנית רגשות הרמוניים יותר ומונע ממך לראות את האחר או להבין אותו. כעס מתמשך גם פוגע בבריאות (בעיקר כשהוא מודחק, אבל לא רק) הוא גם משתק את ההיגיון ומונע ממך לפעול בצורה יעילה, ממוקדת ומדוייקת. כעסים טוב לשחרר, לא לאגור (ולא לשחרר על אנשים. עדיף על חפצים. שק איגרוף למשל) אבל הגנה עצמית, תמיד זה טוב (אם אין שום דרך אחרת)