בא ואפתיע אותך.
אני מקבל את התוכנית שלך בתיקון קל, אך עקרוני. בעצם אני חש כאילו אני עצמי כתבתי את החלק שאני מסכים לו, ואני מצטט את הנוסח שלך: "במקביל מקימים גבול בינינו לבינם, גדר גבוהה, אלקטרונית, עם מעברי גבול מסודרים, עם ויזות רק למי שעומד בסטנדרט לקבלת ויזה, עם שמירה על הגדר. גבול כמו שצריך, כמו בסיפורי קומיקס. מי שעובר את הגבול מקבל כדור בראש, בלי שחקים ובלי נהלי מעצר. בשלב הזה מגיבים לכל ירי כלפינו בירי מכוון היטב לאותה נקודה. כאשר יש להם מדינה משלהם, כאשר אנחנו ויתרנו על הכיבוש וההחזקה בשטח שאינו שלנו, כאשר אנחנו בתוך גבולותינו (לא רק בעזה, אלא בשטחים כולם) - אז יש לגיטימציה חוקית ומוסרית לירי חזרה. ירו קסאם? - יקבלו בק'ס-אימם. התכנית פשוטה, היא יכולה לעבוד והיא בטח יותר הגיונית ממה שקורה היום " ההסתייגות שלי היא על הנסיגה מהשטחים. משתי סיבות: האחת, עקרונית: אני מאמין שהשטח שלנו, ולא רואה סיבה לוותר עליו רק כי הערבים מאלצים אותנו לעשות זאת. השניה, אסטרטגית, אני מאמין שהערבים רוצים בסופו של דבר הכל. גם עכו, גם חיפה, גם טבריה, וכמובן ירושלים (המערבית). ובשטח שיקבלו יכילו את זכות השיבה. ולכן דעתי היתה (עוד כשהפזמון האהוב על הממשלה היה שאנו לא מדברים עם אש"פ) שעלינו לקבוע באופן חד צדדי את הגבול שלנו, כשרוב השטחים בשטחינו, עם תיקוני גבול. וסביב השטח שלנו, להקים גדר בדיוק כפי שתארת, ולירות על מנת להרוג בכל מי שמתקרב אליה. במקביל לפתוח בגדר מעברי גבול מאובטחים רבים, ולאפשר לכלכלה חופשית לשגשג, כולל עובדים ותוצרת. ובצד השני של הגדר, להקים מדינה פלשתינאית. משום שאנחנו צריכים גוף שיעמוד מולינו ויקח אחריות על מה שקורה. במקום מיליון פלגים עויינים שכל אחד נוקט טרור פרטי נגדינו, שתהיה מדינה פלשתינאית אחת שאחראית על כל התגרות במדינה השכנה, קרי ישראל. על כל קסאם שהמדינה הפלסטינאית תשגר, הם יקבלו בתמורה פצצה של טון. הפצצה הראשונה על תשתיות חיוניות של חשמל ומים, תוך הבהרה שגם מעל ישובים אנחנו יודעים לנווט. שידעו שאנחנו רוצים לחיות כאן בשלום, ושאיתנו לא משחקים. אחלה תוכנית אבל מה, אתה וודאי לא תקבל אותה. כי אתה רוצה שקודם נפנה את השטחים. כאן אנחנו תקועים עמוק בזבל.אתה רוצה לפנות, אני לא, והערבים חוגגים על הגב של ההתכתשות הפרטית שלנו. אגב, שכחתי לציין מה גורל הערבים שיבחרו להשאר תחת ריבונות ישראל. שישארו, אני לא קורא לטרנספר. שיחיו כאן את חייהם בכבוד. אבל כל אחד מהם יתחייב אמונים למדינה, וכל אחד שייתפס עוסק בטרור יגורש לאלתר, ללא זכות שיבה. ומי שאינו מוכן להתחייב לשמור אמונים למדינה, שיחפש מדינה אחרת. כאן יגורו רק אילו שמוכנים לשלום ודו קיום.
