אני המשך שאלה
ניסוי קביעת הלידים בעזרת טיטרציות שיקוע, פייאנס ו-וולהרד. בנוהל...אני אגיד מה הבנתי ואתם תתקנו אותי... בפיאנס שיקענו כסף עם ברומיד בנוכחות אינדיקטור ספיחה. ריכוז יוני הברום ניקבע על פי כמות המטטר- כסף חנקתי. חיסרון: צריך ליצור עודף של יוני כסף בתמיסה כדי שהאינדיקטור יספתח אליהם ויוביל לשינוי צבע. בוולהרד שקעו יוני כסף עם ברום, ואז שקעו יוני כסף עם יוני תיוציאניט, ואז כשכולם שקעו יצרנו עודף יוני תיוציאניט, אשר ביהקשרות לברזל (ששימש כאינדיקטור) שינה את צבע התמיסה ובישר על סיום הטיטרציה. ב-2 השיטות היינו צריכים ליצור עודף של המטטר, מה שגרם לנו לחשב שיש יותר ברומיד בתמיסה מבאמת, אז איזו שיטה לעאזאזל עדיפה? מי יותר מדוייקת? ולמה הדוח הזה לא ניגמר!? בברכת שלווה ורוגע...
