אני רוצחת בעל כורחי
אמש הפכתי לרוצחת. בעל כרוי. ולבי נמרח על הכביש, כמו החתול הקטן שניסיתי להציל וכנראה דווקא דחפתי אל מותו. הייתה לי כוונה טובה מאוד, אבל מסתבר שהדרך לגיהנום באמת רצופה כוונות טובות. ניסיתי להציל חתלתול קטן שישב על גדר הפרדה בין שני כבישים סואנים ויילל שעה ארוכה, אך כשניגשתי אליו נהם לעברי באיום. לא התרגשתי מהאזהרה, כי כבר הצלחתי לגשת לגורים מאיימים, וניסיתי לתפוס אותו. ואז הוא קפץ למטה, תחילה על אי התנועה, ואז למרבה הזוועה קפץ לכביש בדיוק כשעבר רכב. בינינו חצצה גדר הפרדה, ולזוועתי ראיתי אותו מפרפר על הכביש ולא נותר לי אלא לרוץ אליו לפני שידרוס אותו עוד רכב. נשאתי אותו אל צד הדרך, אך מצבו היה כבר לאחר יאוש וכעבור דקה או שתיים הוא מת. אני מתנחמת, אם יש בכך איזו נחמה, שלפחות מת מהר, בלי לסבול עוד הרבה זמן. אבל הלב שלי בוכה והנפש שלי מכה ומכה על חטא. אני יודעת שאני אשמה לא פחות, ואולי יותר, מנהג הרכב הדורסני, שהיה מוכרח, לרוע המזל, לעבור דווקא באותו רגע, ודווקא בנתיב השמאלי, הקרוב לאי התנועה. הרי אני הפחדתי את הגור הקטן והמבוהל. אלמלא אני, אולי היה נשאר על הגדר ויורד ממנה בבטחה בזמן המתאים. אני דחפתי אותו למותו. אולי אילו לא הייתי מתערבת, מישהו או משהו (אלוהים?) היה מציל אותו. ואולי גורלו נחתם בכל מקרה, ורק צירוף מקרים אכזרי וזוועתי הטיל עליי את האחריות הישירה. אינני יודעת. מדי פעם אני מבצעת ניסיונות הצלה של חתולים מסכנים שאני מוצאת במצבי מצוקה ולא פעם הניסיונות האלה נגמרים ברע, במותם.לפעמים הם חולים ואני מנסה לטפל בהם, אך לשווא, ולפעמים מתברר שגרמתי בכך למות אחרים שאני מטפלת בהם ובאו איתם במגע ונדבקו. אני מתייסרת כל הזמן בייסורי מצפון, אם עשיתי ואם לא עשיתי. אם לא עשיתי, אולי יכולתי לעזור? ואם עשיתי, אולי התערבותי דווקא הזיקה? פעם אספתי חתולה מתוקה שניכר בה שהלכה לאיבוד או שהושלכה לרחוב וכעבור זמן מה היא מתה אצלי לאחר שנתקפה פתאום במחלה. היא מתה בזרועותיי בזמן שניסיתי להאכיל אותה ( במזון נוזלי במזרק) וחששתי שמא גרמתי לה לחנק. אמנם הווטרינר קבע לפני כן שלא תחזיק מעמד יותר מיממה, אבל מצבה לא נראה לי כל כך גרוע. בקיצור, אני מתלבטת אם להפסיק לטפל בחתולים במצוקה ולהניח להם לנפשם ולגורלם ואני גם מתחבטת בשאלה אם יד הגורל מכוונת אותי לקשור את גורלם בגורלי (העצוב והמר). מה דעתכם? ואיך אני יכולה לכפר על מות הגור אתמול?
אמש הפכתי לרוצחת. בעל כרוי. ולבי נמרח על הכביש, כמו החתול הקטן שניסיתי להציל וכנראה דווקא דחפתי אל מותו. הייתה לי כוונה טובה מאוד, אבל מסתבר שהדרך לגיהנום באמת רצופה כוונות טובות. ניסיתי להציל חתלתול קטן שישב על גדר הפרדה בין שני כבישים סואנים ויילל שעה ארוכה, אך כשניגשתי אליו נהם לעברי באיום. לא התרגשתי מהאזהרה, כי כבר הצלחתי לגשת לגורים מאיימים, וניסיתי לתפוס אותו. ואז הוא קפץ למטה, תחילה על אי התנועה, ואז למרבה הזוועה קפץ לכביש בדיוק כשעבר רכב. בינינו חצצה גדר הפרדה, ולזוועתי ראיתי אותו מפרפר על הכביש ולא נותר לי אלא לרוץ אליו לפני שידרוס אותו עוד רכב. נשאתי אותו אל צד הדרך, אך מצבו היה כבר לאחר יאוש וכעבור דקה או שתיים הוא מת. אני מתנחמת, אם יש בכך איזו נחמה, שלפחות מת מהר, בלי לסבול עוד הרבה זמן. אבל הלב שלי בוכה והנפש שלי מכה ומכה על חטא. אני יודעת שאני אשמה לא פחות, ואולי יותר, מנהג הרכב הדורסני, שהיה מוכרח, לרוע המזל, לעבור דווקא באותו רגע, ודווקא בנתיב השמאלי, הקרוב לאי התנועה. הרי אני הפחדתי את הגור הקטן והמבוהל. אלמלא אני, אולי היה נשאר על הגדר ויורד ממנה בבטחה בזמן המתאים. אני דחפתי אותו למותו. אולי אילו לא הייתי מתערבת, מישהו או משהו (אלוהים?) היה מציל אותו. ואולי גורלו נחתם בכל מקרה, ורק צירוף מקרים אכזרי וזוועתי הטיל עליי את האחריות הישירה. אינני יודעת. מדי פעם אני מבצעת ניסיונות הצלה של חתולים מסכנים שאני מוצאת במצבי מצוקה ולא פעם הניסיונות האלה נגמרים ברע, במותם.לפעמים הם חולים ואני מנסה לטפל בהם, אך לשווא, ולפעמים מתברר שגרמתי בכך למות אחרים שאני מטפלת בהם ובאו איתם במגע ונדבקו. אני מתייסרת כל הזמן בייסורי מצפון, אם עשיתי ואם לא עשיתי. אם לא עשיתי, אולי יכולתי לעזור? ואם עשיתי, אולי התערבותי דווקא הזיקה? פעם אספתי חתולה מתוקה שניכר בה שהלכה לאיבוד או שהושלכה לרחוב וכעבור זמן מה היא מתה אצלי לאחר שנתקפה פתאום במחלה. היא מתה בזרועותיי בזמן שניסיתי להאכיל אותה ( במזון נוזלי במזרק) וחששתי שמא גרמתי לה לחנק. אמנם הווטרינר קבע לפני כן שלא תחזיק מעמד יותר מיממה, אבל מצבה לא נראה לי כל כך גרוע. בקיצור, אני מתלבטת אם להפסיק לטפל בחתולים במצוקה ולהניח להם לנפשם ולגורלם ואני גם מתחבטת בשאלה אם יד הגורל מכוונת אותי לקשור את גורלם בגורלי (העצוב והמר). מה דעתכם? ואיך אני יכולה לכפר על מות הגור אתמול?