אני רוצה למות

[נטע94]

אני רוצה למות

אני רוצה למות...אני מרגישה שאני לא יכולה יותר ליסבול השפלות מהמישפחה,מהחוורה ומיכולם.כל החברות שלי נתשו אותי והשאירו אותי לבד,אף אחד במישפחה לא מבין ותומך בי ואני מרגישה שאף אחד לא אוהב אותי וכולם שונאים אותי.אני הוברת היתאללויות בבית הספר מאז שהגאתי לחתיבה היבדתי את כל החברות שלי ונישארו לי רק שתיים שאפנו לי תגב והשאירו אותי לבד.בבית הספר היסודי האיתי באמצא של המקובלות ועכשיו אני בחרם.שנה הבאה אני עולה לכתה י אבל אני מרגישה שאני לא מסוגלת כל יום ליסבול שוב השפלות.כל הזמן פוגעים בי נפשית וגם גופנית מרביצים לי ומקללים אותי ואני לא יכולה ליסבול יותר.כל יום אני בוחה ובאה מושפלת.אני מתה מיפחד לחזור ללימודים.אבא שלי כל הזמן לא מבין אותי ומאשים אותי וגם אמא שלי וכולם במישפחה.אני ממש רוצה למות אבל אני מפחדת להיתאבד.אני לא יודאת מה לעשות יותר.ליסבול תכאב וההשפלות או להיתאבד שמיזה אני ממש פוחדת.אבל באיקר אני פוחדת מהמאבר לכתה י שאני איהייא במגמת גאוגרפיה עם מופרעים אני מתה מיפחד ולא יודעת מה לעשות

 

[פרפרי אהבה]

נטע ../images/Emo201.gif

עצוב לי לקרוא אותך ככה, ואני זוכרת את עצמי כואבת ומושפלת בחרם שעשו עליי, וזה היה כל כך לא קל. לא מזמן יצא לי במסגרת הלימודי הוראה שלי לעבור סדנת קבלת האחר ועלו שם דברים שהחזירו כמה מאיתנו שאנחנו בנות 24-25 אחורה לאותם הימים ולא נשארה אחת בלי עין דומעת. כולי מקווה שהדברים יפתרו ואת תראי עוד כמה שנים שכל אותם "חכמים" מתגלים בסופו של דבר כהכי לא מצליחים כי הם מסתמכים רק על דבר אחד מבחינתם וזה ה"קוליות" מה שמתבטל בסופו של דבר בחיים האמייתים. דברי איתנו, ספרי לנו עוד מה עובר עלייך, מה זה גורם לך להרגיש, פיתחי את ליבך. ואת מוזמנת לפנות גם לסה"ר- http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=203

 

[נטע94]

תודה לך

תודה לך על התמיחה.אבל באמת אני ממש לא יחולה יותר ליסבול תאשפלות האלה זה ממש קשה לי.

 

[פרפרי אהבה]

איך זה התחיל../images/Emo35.gif

מה היה הטריגר שהביא ליחס הזה של האחרים?

 

[נטע94]

אז ככה...

זה התחלי בזה שאהבתי פעם מישהו (עכשיו אני כבר לא אוהבת אותו)שחברה שלי לשעבר שעכשיו אני שונאת אותה אהבה אוהבת אותו.והיא כל הזמן איתו והיא מקובלת והכל ואני לא אז היא גרמה לזה שלא ידברו איתי וסיחסכה ביני לבין כל החברות שלי.ובחלל זה סיפור ארוך.עדשממש רבנו מקות וחברות שלה היתנפלו עלי ורדפו אחרי עד הבית והיא פוצצה אותי שם במקות ואני גם.אד שהפרידו כי היא כימאט חנקה אותי.היא היצמידה לי תפרצוף לריצפה וכולם הודדו אותה.זה היא ממש נורא פחדתי לבו לבצפר.וביגלל שיש לי אופי דפוק שאני מאוד בישנית ורגישה לצארי הרב.התחלתי לחבות ירידות לא רק ביגלל זה ביגלל הרבה דברים.שאני מאוד רגישה ואומרים שאני מיתנהגת כמו ילדה קטנה,כי אני אוהבת ליראות סרטים מצוירים ובאיחוד אנימות(סדרות ביפנית מצוירים)ירדו עלי גם כי אני לא אוהבת לדבר מלוחלך כמו כולם אז אמרו לי איזה טינוקת שאני לא מקללת.וביגלל שיש לי שגיעות כתיב,ואני בוחה מהרבה מאוד דברים שאומרים לי ואוד דברים.בקיצור תמיד אהיתי צריכה ליהיות זאתי שתמיד הידרכו עלייה וזה כבר נימאס אבל אני לא יודעת מה לעשות.איך להחזיר?כי בדרך כלל אני הולחת והחרכך בוחה כי אני מפחדת להחזיר.איך להחזיר במקות?אני מתה מיפחד.איך להפסיק ליהיות כזאת רגישה?איך להפסיק ליהיות כזאת בישנית?יש כולכך הרבה דברים שאני רוצה לשנות אצלי אבל זה קשה לי אני מנסה ובסוף תמיד שוב נישברת

 

[פרפרי אהבה]

את מתארת דברים בהחלט לא קלים ../images/Emo10.gif../images/Emo201.gif

אבל ככה את רוצה לתת במתנה את חייך בגלל בנות מפגרות שמתנהגות ככה- מרביצות, משפילות, עושות חרם, דורכות עלייך?? אני בטוחה שלא, כי הן לא שוות את זה. את נמצאת בתקופה שבה מאוד חשוב לך, אני מניחה, שיקבלו אותך, שתהיי חלק מהמקובלים, שתרגישי שייכת וזה בהחלט חשוב, אבל תזכרי שאם תמצאי את החברת האחת או שתיים שהן חברות אמת, זה מה שבאמת חשוב, זה מה שישאר שם אחרי התיכון, ואחרי הצבא ואחרי הלימודים. אני גם סבלתי תקופה ארוכה מהצקות מכך שנראיתי בערך כמו צימוק, כי הייתי רזה מאוד והייתי מאוד ביישנית ושקטה, כמעט בלתי מורגשת אבל מה, נצמדתי לכמה חברות שהכרתי ועדיין אנחנו חברות אחרי כל כך הרבה זמן וזה אומר דרשני- הן ליוו אותי כשהיה לי קשה, עשו לי טוב על הלב ועד עכשיו למרות שהתרחקנו טיפה, אני כולי מלאת הערכה אליהן. אולי שווה למצוא חברות וידידים שאת יודעת שכל הקטע הזה של מקובל ולא מקובל לא רלבנטי מבחינתם ושיהיו שמחים לחברה חדשה בחבורה שלהם ולהתחבר איתם. אולי תנסי לברר אם יש מישהו שמתעניין באותם דברים שאת מתעניינת?

 

[עוקפת מלמעלה]

...

אני לא יודעת עד כמה אפשרי להבין את זה מהמקום בו את נמצאת אבל כל עניין החברות והחברה- יהיה מאוד רחוק ממך בעוד, נניח, שלוש שנים... יום אחד, אני מקוה וככל הנראה, תלמדי להרגיש שלמה יותר ולשדר את זה לסביבה. בחור? חברה? אנשים שלא מדברים איתך? אנשים קטנים וילדותים. ובאיזה שהוא מקום, הרבה יותר פחדנים מאנשים "כמוך". מי ששופט אותך רק בגלל בישנות או שגיאות כתיב או מזג נוח, גם הוא איש קטן. את יכולה לנסות ולשנות בכל זמן שרק תרצי. לאט לאט . וזאת באמת העצה הכי טובה. להבין שהזמן עובר ודברים משתנים. ובטח לא לחשוב על לשים קץ לחיים בגיל כל כך מוקדם שהדברים בו עוברים כל כך הרבה שינוים... תני לעצמך כמה חודשים. כמה שנים. יהיה בסדר!

 

[נטע94]

אני איתן לעצמי איזדמנות

תודה על כל התמיכה שלכם,אתם ממש אוזרים לי.אני החלטתי לתת לעצמי היזדמנות.ולהיתרכז בבגרויות בשנה הבאה אני מקווה שאיהייא לי יותר טוב מהשנה הקודמת אבל אני לא בטוחה.אבל למות זה לא הפיתרון אתם צודקים זה ממש פיתרון טיפשי.יש לי במישפחה אנשים שאוהבים אותי כולל ההורים שלי שאמא שלי ממש חשובה לי ואבא שלי למרות שלא מבין אותי גם.ובנות דודות שלי המקסימות,בן דוד שלי בן ה-3 שאותו אני מאוד אוהבת והוא מאוד אותי חח הוא כל הזמן רוצה ליהיות איתי והוא כזה ממי אז למה שאני יאזוב אותו עכשיו,בת דודה שלי בארצות הבאית שאני כולכך אוהבת וקשורה עליה והיא ממש כמו אחות גדולה בישבילי,ודוד שלי סבתא שלי למה לי לעזוב אותם.אני החלטתי לתת היזדמנות ולנסות להישתנות אולי אני ינסה ליהיות פחות בישנית ורגישה.למה שאני אתן להפסים האלה בבית ספר לישבור אותי למה?מי הם בחלל?הם לא חברות אמיתיות ולא כלום בישבילי.אני צריכה מהיום והלאה לידאוג לעצמי לבד וליסמוך באיקר על עצמי.אני ינסה להישתנות וליהיות כמה שיותר חזקה מקווה שאני יצליך ושוב תודה על האזרה

 

[עוקפת מלמעלה]

../images/Emo140.gif

אני בטוחה שלכולם כאן כיף לשמוע את המילים שלך, את נשמעת לי בחורה בהחלט מקסימה, מקוה באמת שתזכרי שהמשפט "לקחת הכל בפרופורציות" הוא לא רק נדוש אלא גם המלצה מצוינת ושתחייכי ברוב הזמן

 

[פרפרי אהבה]

יהיה בסדר, יקירתי ../images/Emo24.gif

פשוט תחזיקי את הראש מעל המים, תמיד תזכרי את כל הטוב שיש סביבך, את אלה שאוהבים אותך. ואנחנו פה בשבילך תמיד.

 

[האוקינוס השקט]

../images/Emo201.gif

נטע חמודה, לפעמים יש תקופות רעות בחיים שנראות כאילו אין להן מוצא אבל הדבר אחד הדברים החשובים בחיים הוא לזכור שלכל ירידה יש גם עליה. עוברת עלייך תקופה לא קלה, אבל זה זמני, היא תעבור, אני מבטיחה לך. את עוד תסיימי ללמוד, ותמצאי אנשים בוגרים יותר, נחמדים יותר שתאהבי והם יאהבו אותך. תנסי לפנות ליועצת בבית ספר אולי היא תעזור לך, אולי אם את יכולה תנסי לעבור בית ספר, לפתוח דף חדש ונקי. התאבדות היא לא פתרון, כי זה תשובה קבועה למצב זמני. את תראי שאת תעברי את התקופה הזאת ואולי היא תהיה קשה אבל היא בהחלט תעבור ואת עוד תחייכי, תצחקי ותראי שאת רק תצאי חזקה וטובה יותר מזה. תנסי למצוא תחביבים מחוץ לשעות בית הספר ליצור קשרים עם אנשים חדשים, שונים. ועצה נוספת אחת אחרונה זה לכתוב יומן, זה אולי נשמע ילדותי ומוזר אבל לפעמים לפרוק אל הדפים עושה את ההבדל. עד שתחייכי קבלי

ואת כמובן יכולה לשתף פה בכל רגע שרק תצטרכי...

 

[נטע94]

תודה לך

ממש תודה על התמיכה ואני מקווה שאת צודקת.אני לא רוצה לעבור בית ספר שלי יש את מישה אני אוהבת שזה גם מסובך לעבור בית ספר עכשיו ואני לא רוצה כי כבר היתרגלתי למורים,למורות ולכל

 

[ChulChul]

היי

רציתי לעודד אותך שברגע שמסיימים תיכון נגמרים השטויות של בני נוער. המצב משתפר מאד. אם כל כך רע לך בביהס אולי בכל זאת תשקלי לעבור ביהס. תמצאי שם אנשים חדשים. אם יש מישהו שאת רוצה לשמור איתו על קשר מהביהס הישן את יכולה לשמור גם בשעות אחהצ. רק אל תתיאשי. יש כל מיני מסגרות תמיכה אולי תלכי לאחת מהן.

 

[TheBigBrother]

../images/Emo45.gif

אחרי התיכון השטויות האלה באמת לרוב נגמרות

 

[eladz3]

לנטע

היי נטע. קראתי את כל ההתכתבות בינך לבין "פרפר" ואכן זה נוגע ללב. מסכים מאוד עם "פרפר" ובטוח שהתקופה הזאת היא זמנית בחיים שלך. נסי לשתף את ההורים שלך או כל אדם אחר שאת מרגישה בנוח בדברים שסיפרת פה. מנסיון החיים שלי אני יכול להבטיח לך שדברים משתנים עם הגיל(את,האנשים שסביבך הציפיות של הסביבה וכו') ותתחזקי מכך שהתקופה הזאת היא זמנית ואכן כדאי לך להמשיך לחפש אחרי חברים אמיתיים. את אכן צריכה לחזק את הבטחון העצמי שלך ולזכור שאת לא פחות מהבנות האלה. בהצלחה.