אני רוצה כבר ילדים.

[לירי לא שרה]

אני עם האמא

מסכימה, כל אשה רווקה בגילאים 34+ צריכה לחשוב על זה כאופציה.

 

[MAYA280]

כל הכבוד לך על ההחלטה.את אמיצה.

 

[קרולינה38]

ולא תעדיפי שיהיה אבא לצאצא

הומו או לא הומו?

 

[Momy to be]

תראי...

לא כתבתי שאין אבא, יש גבר בתמונה, אבל אני לא אחיה איתו לעולם, והוא יהיה לא יותר מאשר תורם זרע... ואם הוא לא היה בתמונה הייתי הולכת לבנק הזרע
ולמען האמת, מאחר והעניינים לא סגורים איתו, הכנתי לעצמי גם תוכנית ב' בבנק הזרעץ
וכן, בטח שאני אעדיף שיהיה אבא, אפילו אם הוא רק דמות ולא יותר, ותאמיני לי שאני עושה הרבה ומוותרת על הרבה כדיי שזה יקרה, אבל, אם זה לא מסתדר, בנק הזרע היא אפשרות לגיטימית לחלוטין מבחינתי.

 

[קרולינה38]

אולי כן כדאי לתת צ'אנס לילד שיהיה לו אבא

גם אם לא תחיי איתו לעולם..

 

[Momy to be]

תקראי את הפוסט הזה שנכתב בקומונה לאימהות

יחידנית, ונקרא פוסט למתלבטת! ושוב.. זאת רק דעתי הצנועה, ואני לא באה לשכנע אף אחת ואף אחד לנהוג כמוני.. כל אחד יש לו את מכלול חייו והחלטותיו...

שמתי לב שבאחרונה היו כמה דיונים בקומונה אבל גם בפורום פה ושם על דייטים עם גברים בשלבי ההתלבטות לקראת הכניסה להרפתקה הקרויה אימהות יחידנית.

יש הרבה נשים (וגברים) שתאמרנה שעדיף לחכות לגבר המתאים להקים איתו משפחה. לטעמי הן צודקות. מאידך, כמו שכבר אמרתי במפגש הקומונה אצל טיפת הטל שלי גם אם תכירי גבר ויכול להיות אף שיהיה אדם נפלא, אין לכן שום יכולת להשפיע על הרצונות שלו שאגב עלולים להשתנות משבוע לשבוע. גם אין טעם לנסות להחיש את התהליך בשיחת יחסינו לאן וזאת מכיוון שבני אדם באופן כללי אוהבים להגיע להחלטות בקצב שלהם. רב הגברים כאשר הם יוצאים עם אישה בת 30+ מניחים שהיא מעוניינת להתחתן וללדת (למרות שיש נשים שלא מעוניינות בילדים) בגלל השעון הביולוגי אבל לגברים אין את הלחץ הזה ולכן דבר לא מונע מהן למשוך את הקשר עוד חודש ועוד שנה ואף יותר גם כי שום דבר לא בוער להם וגם כי הם לא את! אז זה נפלא לרצות קשר ואהבה ומחויבות אבל באותו הזמן עלייך המתלבטת לדאוג לאינטרסים שלך ולרוץ קדימה כי אם את לא תעשי את זה אז מר בחור לא יעשה את זה במקומך ובשבילך. זכרי: יחסים בין בני אדם, ולא חשוב אם מדובר בגבר או אישה הם לרב (למעט מערכת היחסים בין הורים וילדיהם) מפגש של רצונות ואינטרסים כאשר כל אחד מחפש למקסם אותם לטובתו ולעיתים לצערנו על חשבון האחר – כך למשל את עלולה לפגוש בחור שמבטיח שהנה אם תחכי רק עוד שנה, הוא יגיח עם הצעת נישואין מהסרטים כולל מופע זיקוקים וכל זאת כאשר הוא עצמו אינו בטוח בקשר ואינו רוצה לצאת קרח מכאן ומכאן ועל כן דווקא בטוח שלא אכפת לו למרוח אותך עם הבטחות שווא אלו ואחרות.

וכך עוברות להן השנים ואת מוצאת עצמך בגיל 40+ מבינה שהנסיך כבר לא יגיע וגם אם יגיע מישהו, סביר להניח שתיאלצי להתפשר עליו כי הוא לא מה שחלמת עליו והוא בכלל קרח, שמן, נמוך ולא חכם במיוחד אבל גם הוא בגיל 40+ עוד לא מצא את ה"אחת" (מעניין למה? הרי לגברים יש היצע רב הרבה יותר של נשים שרוצות להתחתן, לפחות מגיל מסוים) אבל את לא תרצי להתפשר ובצדק. מה שכן תרצי זה ילדים ומהר כי כבר אין זמן ואת קיר ההכחשות, אליבא דה דיגמונד פרויד שבנית לעצמך כמנגנון הגנה כי לא רצית להכיר בעובדה שהפוריות שלנו הנשים מתדרדרת עם הגיל ורצית לנסות קשר כזה וקשר אחר, אותו קיר שגם טובי מומחי הפוריות לו היו באים אלייך הביתה להרצאה פרטית כולל גרפים וטבלאות לא היו מצליחים לנפץ, אותו קיר יתפרק לך כמפולת של לבנים ויפגיש אותך עם מציאות שעלולה להיות מרה בייחוד אם תמצאי את עצמך מזריקה לעצמך שלל חומרים ועוברת טיפולים פולשניים.

אין באמור לעיל שום ניסיון להיות צינית חלילה או לנסות לאמלל ולהכעיס אלא רק להציג את המציאות כפי שאני רואה אותה. הדברים נכתבו מדם ליבי עבור אותן מתלבטות שהגיעו לגיל שאפשר להתחיל אבל לא בטוחות עדיין שגבר הוא בסך הכל עוד בן אדם ואי אפשר לתלות בו את כל התקוות



ולסיום אקנח עם תגובה שכתבה מישהי לאחת הכתבות שעסקו בתרומת זרע:



הילד שתביאי הוא האהבה האמיתית

עכשיו תגלי את האושר (07.11.11):


מנסיון... ועם כמעט אותו סיפור ובאותו הגיל כמוך. עשיתי החלטה להביא לעולם ילד בעצמי ו"האהבה תבוא אחר כך." וחמודה שלי, את בכלל לא מבינה - האהבה באה גם באה - מסתבר יקירתי שילד שבא לעולם, ילד שהגית, חלמת התפללת והתאמצת בכדי להביאו לעולם - הוא האהבה. הטהורה, האמיתית, המזוקקת. אין עוד אהבה כמו החיבור הזה - בין אמא והתינוק שזה עתה הופיע בחייה מתוך חייה. הכל מתגמד, יקירה, מול האמת הזו. כל עשרות הלוזרים שהיית צריכה לעבור על מנת להגיע אל האמת האחת. הילד שלך. בהצלחה. ומנסיון - תהיה לך רק הצלחה ורק אהבה

 

[קרולינה38]

נוגע ללב..יש על מה להרהר...

 

[דניאל12319]

יש לי קושי עם הטקסט הזה

בפיסקה הגדולה הראשונה, סיפרו לנו על בחורה בת 30+, שמנסה קשרים זוגיים כדי למצוא התאמה ולהתחתן מאהבה. היא מתוארת כבחורה נאיבית, חומר ביד היוצר, חסרת שליטה וסהרורית.

אני לא חושב שזו ההתנהלות הנכונה עבור בחורה רצינית ואחראית בגילאי ה 30. צריך להתנהל מתוך תכנון, ושמירה על אינטרסים חשובים.

נגיד ומדובר בבחורה בת 34 בעלת שני אינטרסים ברורים: הראשון הוא למצוא אהבה, והשני הוא להביא ילד. במקום להתנהל בצורה פאסיבית כמו הבחורה בסיפור, היא יכולה לפעול במספר ערוצים (לא לחכות לגילאי ה-40 כמו הפאסיבית מהסיפור ורק אז לפעול, אלא לפעול עכשיו!), והנקודות החשובות הן:

1. להקפיא ביציות – נכון שזה לא *יבטיח* הריון במועד מאוחר יותר, אבל זה ישפר באופן ניכר את הסיכויים.

2. להקציב זמן לקשרים (!) – אין דבר כזה לתת לבחור סתם למשוך. התחלת קשר עם מישהו, תציבי גבולות ברורים: לא עברתם לגור אחרי גג חצי שנה ביחד, להתראות. לא הציע נישואין אחרי גג שנה ביחד, להתראות. לא להתפתות לבזבז את הזמן על הבטחות שווא (אחרת אפשר בקלות לשרוף 3 שנים יקרות על בחור לא רציני).

3. לפתוח ערוץ מקביל של חיפוש "הורות משותפת" עם בחור מתאים (הורות משותפת זה אומר שהוא אחראי לילד בדיוק כמוך, זה לא תרומת זרע מתורם לא-אלמוני). זה אומנם לא כמו להביא ילד במסגרת זוגית רגילה, אבל יש לזה את היתרונות שלו, וזה עדיף מלבד (כשזה עם בחור מתאים, כמובן).

4. לקבוע גיל מקסימלי, נגיד 38, שאם עד אליו זה לא קרה בשיטות העדיפות, הולכים על תרומת זרע. צריך לזכור שגיל 38, הוא לא עד כדי כך מבוגר כדי להביא ילד והסיכויים עדיין טובים, ובנוסף יש את הגיבוי של הקפאת הביציות שנעשתה בגיל 34 (ועכשיו הטכנולוגיה של ההפשרה/הפריה/זריעת העובר גם השתפרה ב-4 שנים).

ולגבי הפיסקה הבאה:
"מנסיון... ועם כמעט אותו סיפור ובאותו הגיל כמוך. עשיתי החלטה להביא לעולם ילד בעצמי ו"האהבה תבוא אחר כך." וחמודה שלי, את בכלל לא מבינה - האהבה באה גם באה - מסתבר יקירתי שילד שבא לעולם, ילד שהגית, חלמת התפללת והתאמצת בכדי להביאו לעולם - הוא האהבה. הטהורה, האמיתית, המזוקקת. אין עוד אהבה כמו החיבור הזה - בין אמא והתינוק שזה עתה הופיע בחייה מתוך חייה. הכל מתגמד, יקירה, מול האמת הזו. כל עשרות הלוזרים שהיית צריכה לעבור על מנת להגיע אל האמת האחת. הילד שלך. בהצלחה. ומנסיון - תהיה לך רק הצלחה ורק אהבה"

זה טקסט מאוד עצוב. היא מתארת "לוזרים" שהייתה צריכה לעבור, אבל ההתפשרות הזו על "אהבה לתינוק" שמחליפה לגמרי "אהבה לגבר", היא גם סוג של לוזריות לטעמי. אלו אהבות שונות לגמרי שבאות לענות על צרכים שונים לגמרי. אחת לא באמת יכולה לפצות לגמרי על השנייה.

 

[קרולינה38]

יש הרבה תמימות

אמרתי לך כבר דניאל..
יש הרבה בחורות לא משנה באיזה גיל שהן תמימות וטרף קל לגברים
שמושכים אותן שנים וממשיכים הלאה...

אני מבינה מה שאתה אומר על אהבות שונות
אבל לא תמיד אהבה לגבר מתממשת
בצורת זוגיות טובה
הרבה פעמים זה הרסני יותר מאשר בונה

ואני מבינה בחורות שמעדיפות להיות עם אהבה לילד - בסופו של יום
מאשר לבד לגמרי רק כי לא מצליחות להיות בזוגיות טובה.

 

[דניאל12319]

לפי התוכנית שהצעתי בהודעה הקודמת

בחורה לא תגמור לבד לגמרי. זה פשוט ניצול זמן נכון יותר, ובדיקת כל האופציות טרם הפשרה הגדולה (של להיות אימא חד הורית).

 

[דניאל12319]

וקרולינה

אם את באמת בת 38, ואין לך ביציות מוקפאות, ואת חד משמעית רוצה ילד ביולוגי, את לא יכולה לחכות יותר. זה באמת הזמן לבדוק אם יש מישהו שמוכן להביא איתך בהורות משותפת, או ללכת על תרומת זרע.

 

[Momy to be]

קצת קשה לרוץ בכל כך הרבה ערוצים במקביל

והבחורה שבטקסט פשוט פחדה מאוד מהמחוייבות הענקית הזאת, להיות הורה יחיד, לכן בחרה להאמין שיש לה עוד סיכוי לאהבה.
בחרה להאמין לכל פלאי הטכנולוגיה... שיהיה לה ילד גם אם תזכר בגיל 42 ....
ואולי, בגיל 30+ חשבה שזה יותר נורא להיות ללא זוגיות מאשר ללא ילדים.. ופתאום בגיל 40+ המשוואה השתנה.. אתה לא חושב שיכול לקרות דבר כזה???
ההחלטה להיות אמא יחידנית היא החלטה שמאוד מאוד קשה לקחת, אבל מרגע שלקחת אותה, את לא מסתכלת אחורה.
ובקשר להתפשרות, ילד לעולם לא יחליף בן זוג, ובן זוג לעולם לא יחליף את הרצון והצורך בילד ביולוגי, זה שני דברים שונים מאוד אחד מהשני.
את הלוזרים היית צריכה לעבור, כי כל כך רצית בילד משלך.. וקיווית שמישהו מהם יהיה האחד שלך.. ועכשיו את לא צריכה אותם יותר...
והאהבה שמציפה אותך כשנולד הילד שלך היא כל כך גדולה, שהיא שווה את הכל, זה כל מה שכתוב כאן. אני לא רואה כאן התפשרות, רק הפסקה זמנית מהחיפוש...
איך בכלל אתה יכול לכתוב התפשרות כשמדובר על ילד?? יש כאן רק אהבה ענקית ואפס התפשרות.
התפשרות זה לחיות עם גבר ללא אהבה רק כי השעון הביולוגי מתקתק, התפשרות זה לוותר על ילדים משלי...למרות שרציתי מאוד...
אין לי איך להסביר לך את זה, אבל היום אני כל כך שלמה עם ההחלטה שלי, שאני לא רואה לא ימין ולא שמאל, זה מקום שמגיעים אליו אחרי הרבה לבטים, וכששלמים איתו פשוט יודעים, שנגמרה ההתלבטות הגדולה. אני פשוט יודעת שעברתי שלב, שנכון להיום, זוגיות פחות מעניינת אותי מאימהות.
בגלל זה גם כתבתי שקשה לרוץ בכל כך הרבה ערוצים במקביל, כשאת כל כך רוצה להיות אימא, קצת קשה לצאת לדייטים ולחפש את ה"אחד" כי את בכלל במקום אחר, של בדיקות גנטיות ופוריות...
מישהי כתבה באיזה מקום (לא זוכרת איפה) "כדיי להביא ילד לבד, הייתי צריכה להרוג את האישה שבי שרוצה בקשר זוגי" אז כן, באיזשהו מקום גם אני מרגישה כך, אבל בשום פנים ואופן לא מרגישה שזאת התפשרות, להיפך, סוף סוף אני עושה את הדבר שאני רוצה בו יותר מהכל.

 

[דניאל12319]

טוב, אני שמח בשבילך

כי את נשמעת שלמה עם עצמך ובגדול מאושרת מהדרך בה את צועדת.

אם אני הייתי צריך לבחור ילד או אהבה לאישה, הייתי בוחר אהבה לאישה. לפחות היום זו הרגשתי. ואולי גם אי אפשר להשוות, כי לגברים השעון הביולוגי יותר גמיש.

בכלל השיקולים שלי להביא ילד בשלב הזה הם לא בגלל שאני מת לגדל תינוק (ממש ממש לא מתלהב מהרעיון, למרות שאני בטוח שאני מאוד אוהב אותו), אלא בגלל שאני חושש מהזדקנות ערירית.

 

[tatiana6]

זו אופצי השגם אני שוקלת, אז יש לי כמה שאלות

איך מוצאים כזה גבר? ואני הכי פוחדת מזה שאם זה לא טבעי, זאת אומרת זרע לא מיד נכנס לרחם, אז תינוק פחות איכותי.

בנק זרע בכלל מפחיד אותי רק בגלל זה. האם ילדים משם חכמים כמו ילדים רגילים? זה משהו חי שהיה קפוא, אני מצטערת שאני כותבת משהו מטמטם, אבל זה מפחיד אותי.
לא היו לך מחשבות כאלה? אם 100 אחוז נותנים לי ביטחון שילדים ממזרק או מבנק הזרע הם חכמים כמו ילדים בנישואין, אני מחר כבר שם.
אני רוצה עוד ילד, ואני לא מוכנה לוותר.

 

[דניאל12319]

צריך להיות גבר משוגע

כי הוא יהיה חשוף לתביעות אבהות כל חייו...

 

[tatiana6]

הפוך גוטה.

הוא יקשור אותי למגורים באותה עיר בארץ ל-18 שנים.

 

[דניאל12319]

מי יקשור אותך למגורים באותה העיר ?

תורם הזרע ? כל התפקיד שלו הוא הרי לתרום זרע ולהעלם מחייך...

 

[Momy to be]

ה פתאום ילדים פחות חכמים???

אם כבר הילדים משם הם יותר חכמים, במיוחד אם פנית לבנק פרטי ושילמת ממיטב כספך כדיי לבחור זרע בקטלוג! מבטיחה לכתוב לך מחר לפרטי