אוו איזה שאלה .
ואתה חושב שבכמה תשובות תלמד הכל? לא משנה כמה תשובות ייתנו, הלמידה בכל מקרה היא אישית. כל מה שצריך זה לפקוח עיניים להסתכל סביב, לפתוח אוזניים ולהקשיב. לתת ביקורת אישית לכל דבר ששומעים, לנסות לשאוף את הדברים הטובים שאתה שומע, לשפר/לחדש תמיד. ביקורת אישית היא מאוד חשובה, לאהוב את מה שאתה עושה, ואם אתה לא אוהב תשנה,תתקן, תשכתב.. אל תתפשר. בקשר לנושאים לכתיבה, אין גבול לדברים שאפשר לכתוב עליהם, הגבול היחידי הוא הדמיון והיצירתיות שלך. זה לא שיש נושאים מסוימים : בית ספר,סמים,זיונים והמצב לשיר עליהם וזהו. החלק הכי קשה בכתיבת שיר מוצלח הוא קודם כל מציאת רעיון טוב לשיר עליו. אחרי שיש לך נושא, כל מה שנשאר זה לכתוב את מה שיש לך בנושא ולנסות להצמד אליו ולא להתפזר במשך השיר. כל נושא, לא משנה כמה בנאלי יהיה, אם תתחבר אליו, ותדע לכתוב דברים מעניינים הקשורים לעניין יעניין . המלצה- לכתוב דברים חכמים ולא ברמה של כיתה א´. העדפה אישית שלי - שירים הכוללים בתוכם פילוסופיית חיים קיומית. בקשר לכותב "נסתר", אחד שכותב את המילים בשביל ראפר אחר - ג´ייזי למשל הוא אחד כזה. או (סקופ?) יש גם קטעים בין סאב והצל שאחד כתב והשני ביצע.. בעניין מיקרופונים- זה עניין סובייקטיבי, כל מיקרופון עם איכות משלו, וכל אדם דורש משהו אחר. אני למשל הקלטתי סקיצה בבית עם מיקרופון שעלה 15 שקל מחנות מחשבים, ויצא לי פצצה מבחינת איכות. כמובן שלא מקליטים סתם, צריך לתת תשומת לב לעוצמת המיק ,ולכל מיני אפשרויות בתכנת ההקלטה, אבל כשמסבים תשומת לב התוצאה יוצאת טוב אפילו בלי אמצעים. כמובן שאין מה להשוות את זה למיק באלפי שקלים באולפן מיקצועי, אבל זה די טוב. עברתי למיק קצת יותר יקר, עדיין צעצוע, אבל זה רק עניין של נוחות.. ולדוגמא: גם נושא בנאלי-בית ספר,וגם הקלטה בדיסטורשן עצבני (אני בטוח שבכוונה) וזה נשמע מעולה.. בעיקר בגלל ביט מעולה -dead prez-they schools בקשר לתקשורת עם הקהל, לדעתי זה כבר עניין של כשרון ולא דבר נלמד. אבל מה שכן, קהל אוהב דברים שהוא מכיר, ואם בין לבין גם מכניסים דברים חדשים כל פעם (כמו שסאב עשה) זה בכלל מצוין. עוד דבר אחד, שמתי לב משום מה שהקהל מתלהב כשבאים בקטע מהיר ועצבני אפילו כשלא מבינים שום מילה.. לא יודע למה. הדבר הכי חשוב, שיר טוב וחכם ירים את הקהל או יוריד ,תלוי מה המטרה. אם זה שיר עצוב, והוא טוב, הוא יצליח לרגש.