מסר אתה אומר..
לכל המדברים בשבח המסרים אבל בירידות על בתי הספר, על קריאת ספרים, עיתונים, והקשבה לדברי השבוע, יש לי טענות נגדם. כדי לצאת עם מסר את צריך לבסס אותו על משהו, למזלנו, מעטים הם האנשים שחיים מחוץ למסגרות בית-ספר, חטיבה תיכון ויכולים לשיר על נסיון החיים המר שלהם, ושוב! למזלנו, ולמזלם שכך הוא המצב! אבל מצד שני, צריך מסר בשיר, אם לא נקרא לו מסר אפילו.. צריך שהשיר ידבר על "משהו", צריך לומר משהו בשיר. אי אפשר, ולא משנה כמה ילכו סחור סחור ויתחמקו מזה, לצאת עם אמרות חזקות, כש:לא קוראים עיתונים, לא מקשיבים לחדשות, ולא מרחיבים את הדעת בדרכים נוספות (בין אם זה לקרוא מאמר באינטרנט שמעניין את הכותב או לקרוא ספרים בנושא) וכד´. חייבים להמשיך ולהאכיל את העיגול הזה שמונח על הצוואר. במוקדם או במאוחר, ואם לא נוסיף ´דעת´, ולא נמשיך להתחדש, החומרים שלנו יהיו ממוחזרים, משעממים, וארוזים אצלי בבויידם, חייבים חייבים להתחדש, לקשיב וללמוד.