מי שיספר עלי בדיחות... ../images/Emo46.gif../images/Emo88.gif
סתם סתם
האמת שבלי שום קשר לעבודה שלי אני חושבת שאני לקוחה חמודה
(אופססס... מישהו החמיא לי כאן! די! תמשיכו!
) מעולם לא ניג'סתי למישהו, לא התעצבנתי (גם כשחיכיתי 5 דקות למענה במשרד החינוך ובסוף ניתקו לי!!), מתקשרת בשביל לקבל תשובה (רק פעם אחת יצא לי לדסקס עם מישהו, אבל זה בגלל שהיינו צריכים להמתין למחשב
), מבצעים לא מעניינים אותי, לפעמים מבקשת לשמוע בערך מה יש בשביל להבין שמה שיש לי זה הכי טוב בשבילי (מי אמר אורנג'!) מתי אני מתווכחת והופכת לאסרטיבית? כשאני בטוחה 100% שאני צודקת (100, לא 99!), למשל כשאמרו לי שהישוב שלי לא קיים
, ואחרי שהשתכנעו שהוא קיים מיקמו אותו משום מה בשטחים (
פעם שניה) או שהרחוב של ההורים לא קיים, או הבית שלי בקיבוץ... רק במקרים כאלו אני מרשה לעצמי להתווכח, ולגרום להם להביא מישהו מעליהם בלי שאני אבקש
חוץ מפעם אחת שהתקשרתי לאגד, שאלתי את הנציגה שם משהו והיה ניכר שהיא היתה אחרונה בתור כשאלוהים חילק שכל... אז היא נתנה לי תשובה (שעד היום אני תוהה איך לכל הרוחות אני אמורה לקשור אותה לשאלה שלי), אמרתי לה תודה רבה, והתקשרתי אליהם שוב בתקווה שנציג אחר יענה לי... אם אני מורידה את בגדי העבודה? אני אפתיע אותך קצת
אם אני עם בגדי העבודה- שואלים אותי אם יש לי נשק אם אני עם בגדים "אזרחיים"- מבקשים תעודת זהות
מבצעים אצלינו? ממממ.... "הבא 10 שקים ענקיים, קבל 6 שעות מנוחה במסוף..." או בקיצור- אין!