אני צריכה עזרה....

אני צריכה עזרה....

אני צריכה מונולוג מתוך "חלום ליל קיץ" של שקספיר(בעברית) עדיף לנקבה אבל אני יכולה גם לזכר.. לא משנה לי האמת... רק שיהיה מונולוג... מישהו יכול בבקשה לעזור לי? Thanks uoy zeri mach
 

ץץץץץ

New member
הנה התשובה...../images/Emo166.gif

את יכולה לפנות לתיאטרון "גשר" הם מעלים כעת את ההפקה בגרסה קצת מחודשת. תפני אליהם בבקשה לשלוח לך משהו או שתתאמי אתם פגישה אם את גרה קרוב ליפו. האמת היא שהם מאוד נחמדים, גם אני פעם נעזרתי בהם. חוץ מזה, למה שלא תחפשי את הספר בספרייה (של המחזה המקורי)
יהייה לך הרבה יותר נוח לבחור משם
have a good luck
 
ברור שיש בספריות מחזות!!

יש בכל ספריה עירונית לא תמצאי בספריות בית - ספריות במיוחד בבית אריאלה יש מבחר אדיר של מחזות וכמובן יש את "פרוזה" וחנויות ספרים אחרות שבהן ניתן לקנות מחזות
 
ב"פרוזה" אני יודעת שיש...

אבל נראה לי שאחרי הביקור האחרון שלי שם כבר אין (=..... בספריה שאני רשומה אליה אין בכלל מחזות לפי מה שאני יודעת אבל אני אנסה ללכת לספריה אחרת.. Merci-ku-ku נגה עם חולם חסר
 
יש לי את המחזה

אבל הגרסה המחודשת של תיאטרון גשר. אם את צריכה עזרה את מוזמנת להיעזר בי
 
Reallyyy????

הבעיה היא שאני צריכה את זה למחר....... אין לי כוח ללכת לספריה... טוב אני מבינה שאין לי סיכוי...... אווף לא נורא
 

Halloe

New member
זה דווקא רעיון ששווה מאמץ!

את יכולה לקחת למשל את המונולוג של "הלנה" שמדברת אל עצמה בחוסר עונים אחרי מרדף ממושך וחסר תוחלת אחרי אהובה שמאוהב אנושות במישהי אחרת. זה יכול להיות יפייפה..
 
כן זה בדיוק מה שרציתי....

אבל יש לי את זה רק באנגלית (מהאתר באינטרטנט)... לא נורא..... מקסימום אני אקבל 85 או תשעים בתעודה בדרמה מה זה משנה... אין לי כוח לעבודה הזאת... ד"א אגב.. איך היה יום העצמאות? איך חגגתם? איפה הייתם? אני הייתי עם השכבה שלי ועשינו קומזיץ היה ממש
שרשרו.....
 

Halloe

New member
לומר את האמת, יש מונולוג קטן

שהוא לא שייקספיק אבל הוא מאוד חמוד. זה על ילדה שמספרת על חבר שלה: "בהתחלה הוא מאוד מצא חן בעיניי, ככה זה תמיד, הייתי מסונוורת מצורתו החיצונית.. נדמה היה לי שאין יפה ומבריק ממנו. אהבתי לטייל איתו ברחוב דיזינגוף לעת ערב, הוא היה אז קרוב אלי מאוד, שנינו היינו קרובים זה לזה, וחם היה לי איתו וטוב.. אבל כמה זמן אפשר?!!" טוב, זה חלק קטן מזה, אני למדתי אותו בעל פה ושחקתי אותו לפני קהל של הורים וקבלתי המון שבחים על כך. בכל מקרה, הטריק הוא שאת "כאילו" תמיד מדברת על חבר שלך. בסוף את לוקחת סוודר שיש לך בהשג יד (עדיף על הגב) וזורקת אותו על הריצפה בזעם ואומרת "אני חייבת חייבת לקנות לי סוודר אחר במקומו!".. כלומר שכל הזמן הזה את מדברת על חבר שלך, ובסוף את מפתיע את הקהל. הם אוהבים את זה, סמכי עלי. אם את רוצה אני יתן לך את הטקסט, אם את עדין צריכה. אם את חייבת לעשות את העבודה על "חלומות ליל קיץ" אז שכחי מזה...
 
חחחחחחחחח גדול.....

אבל אני חייבת מחלום ליל קיץ...... אוף =( תודה בכל מקרה
 

dalitush

New member
האימילל שלי

[email protected] ובנושא תרשמי לדלית כדי שאח שלי יפתח כי זה שלו... ותודה תודה תודה תודה תודה!!!!!!!! רבה! דלית
 

רותיקה

New member
וואהי זה פשוט מהמם!!! בבקשה../images/Emo45.gif

תישלחי לי אותו או פה או לאימייל שלי: [email protected] בבקשה בבקשה בבקשה!!! ודרך אגב... מאיפה הוא??? תודה!!!
 

Halloe

New member
טוב... אחרי בקשות רבות. ואחרי יותר

מדי פעמים שלחצתי "קאט" ו"פייסט", החלטתי ברוח חגיגית זו, לצרף את המונולוג כולו להודעה זו: "די! גמרתי איתו! יותר לא אצא איתו אף פעם!: הוא גועלי, הוא צבוע, אני שונאת אותו, אני מתעבת אותו, אני לא יכולה לסבול אותו יותר!!!!......... בהתחלה... הוא מאוד מצא חן בעיני... ככה זה תמיד! הייתי מסונוורת מצורתו החיצונית: נדמה היה לי, שאין יפה ומבריק ממנו... אהבתי לטייל איתו ברחוב דיזינגוף לעת ערב, הוא היה אז קרוב אלי מאוד, שנינו היינו הדוקים זה לזה וחם היה לי איתו וטוב... אבל כמה זמן אפשר?! לאט לאט התחלתי להרגיש שאיני ששה לקראתו כמו אז, ולאחרונה החל אפילו להימאס עלי. החלטתי לדבר עליו עם אמא, חשבתי שהיא תבין אותי, שהיא תוכל לעזור לי... דחיתי זאת מיום ליום, אולם ערב אחד הרהבתי עוז, וניגשתי אליה. ספרתי לה הכל, לא הסתרתי ממנה שום דבר, את כל לבטיי הפנימיים גיליתי לה. ספרתי לה שאני מבוגרת, מבוגרת הרבה יותר ממנו, שהוא נשאר כמו שהיה... בשנה האחרונה שאני יוצאת איתו הוא היה היחידי שלי, לא יצאתי עם אף אחד אחר... אבל זהו זה, זה הגיע לי עד לכאן! אני לא יכולה יותר!!! אמא אכזבה אותי נורא, לא הבינה אותי בכלל! חשבה שאיזה חתול שחור עבר ביננו ונסיתה לשכנע אותי שהחתול יעבור הלאה ויעלם.... בעיניה הוא דווקא מצא חן מאוד, לדעתה זו הייתה בחירתי הטובה ביותר... ולא אכפת לה אפילו אם אני ילך איתו עד לחתונה! ספרתי זאת לבנות, הן דווקא ניסו לעודד אותי, אמרו: "הוא יפה, הוא חמוד, בדיוק בשבילך!..." עכשיו אני יודעת שהן רק רצו להחניף לי.. מאחורי גבי בטח דברו אחרת, אני מכירה אותן: צבועות שכמותן. די! נמאס! אני לא יכולה יותר! איני מסוגלת! אפילו הדיבורים של אבא לא יעזרו! הוא נמאס, נמאס, נמאס! די, החלטתי, אני יודעת מה העשה: אחביא אותו אחת ולתמיד בתוך המגרה הקטנה שלי, שירקיב שם אפילו, לא אכפת לי!!! אני חייבת, חייבת, לקנות לי סוודר חדש במקומו! זה הכל ידידי... (קצר לא?..
) שלכם טל
כאב ראש
 
למעלה