אני צריכה עזרהההה

[ליילנד]

"ילדי הפרחים" בשבילי זה "שיער"

מאוד אהבתי את ההצגה ואת הסרט, אהבתי את התלבושות שלהם, את השירים את הסיסמאות, מדבקות הפרחים וסמל השלום בכל מקום, אהבתי אותם (למעט הסמים). אבל מה לעשות, ההיפים שלאז הפכו ליאפים של היום

 

[גלי®]

לא טעית בשנתון , אבל תהית ב"מהות"..

כנופיתו של צ'רלס מנסון לא היו "ילדי פרחים" ... הוא היה אסיר משוחרר שישב בכלא על עבירות מעבירות שונות ( הכוללות אלימות ) ... קצת קשה לי לתאר אותו עטור פרחים ושר את "Give Peace a Chance"....

 

[bimbo.]

הפרטים על צ'רלס מנסון נכונים,

אבל בזמנו כללו במלים "ילדי הפרחים" כל מה שהיה שונה, משונה או מופרע. נכון שזה לא היה צודק כלפי ילדי הפרחים, אלה שהתכוונו באמת רק לטוב, אבל זו היתה האווירה. וכשמנסון רצח, קיבלו ילדי הפרחים תדמית שלילית במיוחד. מי אמר שהחיים הוגנים? (לקוח מפרסומת)

 

[גלי®]

לא יודעת מה היה הלך הרוח בארץ

באותה התקופה , אבל קראתי די הרבה מאמרים זרים על הרצח , ולא מצאתי ולו אחד מהם שקישר את מנסון עם ילדי הפרחים ...

 

[ליילנד]

מנסון לא היה מילדי הפרחים../images/Emo20.gif

הוא היה קשור לטקסים מוזרים ואימתנים, אולי כת השטן? או משהו דומה. ילדי הפרחים התנגדו למלחמת וייטנאם ואף הרבה מהם שרפו את צו הגיוס שלהם בהפגנתיות, הסיסמא המפוסמת שלהם היתה MAKE LOVE NOT WAR. מנסון לא היה קשור לכל זה, זאת היתה כנופיה של רוצחים מופרעים.

 

[bimbo.]

להבהרת דברי...

כל מה שנכתב פה על ילדי הפרחים ועל צ'רלס מנסון נכון בהחלט. אבל באותה תקופה, עד שהתברר מי נגד מי, כאן בארץ היו בטוחים שמנסון הוא תוצר של ילדי הפרחים וקישרו ביניהם.

 

[הניבלונגים]

איפה עשו את זה ב"דבר"?

קודם כל אני חייב להגיד שעד היום אין לי מושג מה זה "ילדי פרחים", זה ביטוי ישראלי שאין לו מקבילה באנגלית, אני יודע מה זה היפים, מה זה ביטניקים, אבל אין לי מושג למה מתכוונים שאומרים "ילדי פרחים", בעיקר משום שבארץ, שנות השישים לא קרו בכלל, כלומר הייתה תקופה בזמן בין 1959 ל 1969 שהזמן חלף בה וקרו דברים אבל "שנות השישים" כתופעה תרבותית בכלל לא הייתה בארץ. מה שמכונה "שנות השישים" הוא בעצם תקופה שבדרך כלל מתארכים אותה בין השנים 1965 ל 1974-5 תקופה, שהתאפיינה (בעיקר בארה"ב אבל גם בחלק ממדינות אירופה) בלידתה ב"תרבות נגד" שהתנגדה קטגורית למעשי הממשלה ובחלק מהמקרים גם לעצם קיומה של ממשלה, מנהיגים רבים של תנועה זו הביעו התנגדות למוסדות מבוססים בחברה המערבית, כך אייב הופמן שהיה לוחם במאבק נגד המלחמה הביעה פעמים רבות (עוד לפני שהתחיל את המאבק שלו נגד המלחמה) את שאיפתו לחלוקה מחדש של ההון במדינות הקפטילסיות (באופן קצת דומה לרעיון המרקסיסטי המקורי), טימוטרי לירי והסופרקן קיזי, כל אחד בדרכו הטיף לשימוש בסמי הזיה כאמצעי לשיחרור הנפש ושיחרור מעקבות פסיכולוגיות (לירי כתב על כך מספר מאמרים מאוד מעניינים), מרטין לותר קינג והתנועה שלו לשיוויון זכויות, העלה את הדרישה לבטל ההפרדה שעדיין התקימה בחלק מהמדינות בארה"ב בין שחורים ללבנים, ולשיוויון זכויות בין כל האזרחים במדינה, התנועה הפמניסטית קמה לתחייה אחרי שנים רבות של תרדמת וביקשה שיוויון זכויות לנשים, גם קבוצות אחרות, כמו הקהילה ההמולסבית שסוף סוף החלה לראות בעצמה קבוצת מיעוט שיש להעניק לה זכויות משלה, התעוררו וביקשו את לקבל את הזכויות האזרחיות שלהן. ככלל התנועה המהפכנית שסחפה במידה רבה את אמריקה, הייתה אחת הפעמים היחדות בהיסטוריה שלה שארה"ב עמדה בפני תנועה שקרא תיגר על הערכים הבסיסיים "המובנים מאליהם" שלה (קפיטליזם, לאומיות מגוזמת, דתיות, משפחה גרענית וכו'), כמו כל דבר באמריקה גם תנועה זו, שהחלה כתנועת אוונגרד, הפכה לחלק מהתרבות הפופלרית, זמרים ולהקות החלו ליצור מוסיקה מהפכנית, סופרים ומשוררים, כתבו ספרות בהתאם למאפיינים של "ההיפים" הצעירים, במיוחד רבה הייתה השפעת המוסיקה הפופלרית, להקות רוק כתבו שירים שהפכו להימנוני המפכה שלהם (כך נולד בין השאר הרוק הפסיכדלי שהיה במובנים רבים הקול של אותה מהפכה), ובמשך מספר שנים קצר הייתה אמריקה מסיבה ענקית של חופש, אהבה והתנגדות למלחמה. באופן טבעי הממסד האמרקאי הרגיש מאויים מול התופעה הזו, והחל (במידה רבה בהנהגתו של ג'י אגדר הובר, ראש ה FBI באותם שנים) להלחם נגד ההיפים ותרבות הנגד שהם ייצגו, סדרה של מעצרים מפוברקים, האזנות סתר, השתלת עדויות, שלוו במאמרי שיטנה בעיתונות קיקעו את האמינות המהפכנית של מנהיגי המאבק, ברוטאליות משטרתית ומשפטים מפוברקים מהתחלה עד הסוף הרחיקו את אחרוני ההיפים מהמפכה שלהם, עד כדי כך שרק המילה "ליברלי" היא היום סוג של קללה פוליטית באמריקה. ומה בארץ?, בשעה שבאמריקה התמסטלו מ LSD לצלילי "הכרית הסוראיליסטית" של "ג'פרסון איירפליין" בארץ התמסטלו מהריח המשכר של מלחמת ששת הימים לצילי "ירושליים של זהב", האמרקאים והאירופאים כבר חזרו ממרכז הגמילה שלהם, מעניין מתי אנחנו נתעורר...