אני צריכה להתלונן

[כוכביתי2]

כדי להימנע ממצבים כאלה,

אני מראה לו את החושך בחוץ - דרך החלון.

 

[כוכביתי2]

עדכון: רגרסיה קלה מאוד בלילה הרביעי

עברנו עוד לילה. הפעם הוא התעורר פעמיים במהלך הלילה, ביקש ציצי. הסברתי לו שוב שכמו (רשימה אינסופית) גם הציצי ישן. לשמחתי הוא קיבל את זה (אומנם תוך קולות התמרמרות קלה, אבל לא יותר מזה, וחזר לישון אחרי כרבע שעה. בבוקר הוא קם ברבע לחמש. שוב לא נתתי לו ציצי. הוא אכל יאמי, בינתיים "נהייה" בוקר, והוא קיבל את מבוקשו. בסה"כ - עם כל הקשיים, זה עדיף מאשר 4 התעוררויות ויותר בלילה, במיוחד אם זו התחלה של תהליך שבסופו הוא יישן רצוף (הלוואי....הלוואי...).

 

[נדיה ומשה]

ואו בנות...הסיפורים שלכם- ממש מעודד

אני רוצה לגמול מהנקות לילה אחרי שסידרת שיניים האחרונה תצא (מקווה תוך כמה שבועות, מסכן משה כל הפה שלו נפוח) אז מה שכתבתם, שכבר אחרי לילה אחד יהיה שיפור- ממש עשה לי אור בקצה המנהרה (כי בד´´כ בני היקר מוכן לבכות שעות ולא להכנע...אז ראיתי שגם אחרים ככה אבל זה מסתדר די מהר...)

 

[anat i]

אני לא יודעת אם אני אמורה לתת לך

עצות, מאחר ואין לי ניסיון לא בהנקה בגיל כזה בכלל, לא בהנקת לילה מעל גיל 3 חודשים ולא בלינה משפחתית, אבל אולי בתור אחת שנמנעה מזה מראש, מותר לי.... לדעתי, זה צריך להעשות בשלבים ולא בבת אחת לגמול אותה מהנקה. שלב ראשון נראה לי שצריך להיות גמילה מלינה משפחתית, כי כל עוד אתן ישנות יחד, הפיתוי להנקת לילה גדול יותר. קודם כל תעבירי אותה למיטה שלה. נכון, תעברו כמה לילות קשים מאד אבל את חייבת להיות חזקה ועקבית! כל פעם כשהיא תבכה, תגשי אליה, תלטפי אותה ותרגיעי אותה ותסבירי לה שזאת המיטה שלה ושכל אחד ישן בלילה במיטה שלו. אל תוציאי אותה מיד להנקה אבל כמובן שבמשך הלילות הראשונים, תצטרכי להוציא אותה מספר פעמים בכדי להניק אותה. בהמשך תתחילי להפחית את מספר ההוצאות שלה מהמיטה, עד מצב שאת לא מוציאה אותה בכלל, גם אם זה דורש מספר לילות בהם את כמעט כל הזמן ליד המיטה שלה, מרגיעה, מלטפת וכו´... (הכל עניין של כוח רצון, אבל בסוף זה עובד!). חשוב גם שטון הדיבור יהיה שקט (בשונה מטון הדיבור במשך היום) וגם לא להדליק אור בחדר על מנת להדגיש שמדובר בלילה. אחרי שתעמדי בכל זה בגבורה, תוכלי להחליט אם עכשיו את עדיין מרגישה צורך בגמילה מוחלטת או שבכייף שלך להמשיך להניק במשך היום... שיהיה המון המון בהצלחה!

 

[zimes]

ממ, בעצם נמאס לך?

הי שירלי! ש-נים! את נשמעת כאילו יצא ממך כל המיץ, אין לך כח לכלום, ואת רוצה חופש. אולי (רק אולי, אין לי מושג מה באמת קורה אתך) כמה ימים של מנוחה יתנו לך פרספקטיבה אחרת. אולי הורדת מספר הנקות הלילה תשפר את איכות השינה. תקראי, בהקשר זה גם את מה שכתבה צפי ללאה. ולגבי גמילה - כך או אחרת, בהדרגה. גם כדי שיהיה לך קל פיזית, גם כדי שלא יהיה טראומטי לה, וגם כדי שתוכלי להתחרט.

 

[shirly25]

רציתי להוסיף

שהגדלתי לעשות וקראתי את הדיונים "באופן טבעי" על גמילה מהנקה ויש שם נשים שמניקות כבר 4 שנים ואז הבנתי שאין לי למה לחכות זה לא יבוא לבד שחר לא תגמול את עצמה לפני שתהיה בת 5 ואני לא יכולה לחכות לגיל הזה כמו כן אין לי את כמות הנתינה שיש שם לרוב הנשים לתת לילדיהם (לפחות ככה זה נראה ) כי זה עולה לי יותר מידי במי שאני , בקיצר אני אחפש את הדרך להוריד הנקות בלילה והאמת היא שחוץ מכמה צרחות היא נרגעת וחוזרת לישון תמורת עיסוי נעים בגב , חבל שאין מי שיתן לי את העיסוי הזה אחרי שהיא נרדמת כי גם אני רוצה להירדם ככה בכיף

 

[zimes]

את לא צריכה להתנצל! ../images/Emo106.gif

היי שלמה עם בחירותיך, כאלה שיסבו לך אושר.

 

[נדיה ומשה]

יש את הימים האלה, בדיוק אתמול

אמרתי ליוסי שברגע שיצאו למשה השיניים האלה- אני עושה לו איזו סידרת חינוך עדינה בנושא של התעוררויות לילה...זה כבר לא הגיוני להניק כל חצי שעה תינוק בן שנה. אני חושבת שכשאת במצב כזה צריך לשבת ולראות מה הכי משגע אותך, ומזה לגמול אותו, בהדרגה. יכול להיות שזו המיטה המשפחתית או דוקא ההנקות. אי אפשר לצפות מתינוק שיגמל בבת אחת מהכל, כי לו לא נמאס. אבל את בהחלט צריכה קצת לעשות לך סדר בחיים לפי מה שאת מרגישה כרגע. אין סיבה להיות מתוסכלים ולהצטער על ההחלטה להניק רק כי עכשיו זה כבר לא מתאים לך. אם תהיי נחושה הוא יקלוט את המסר מהר מאוד, לא לדאוג. בהצלחה.

 

[תפוח עץ]

אחותי לצרה !

שירלי, יונתן שלי בן שנה וארבע. לינה משפחתית. אנחנו כבר כמעט 3 שבועות בגמילה מהנקת לילה (לפי שיטת עדי - תראי מה רשמתי לכוכביתי). מתעורר פחות כי הוא כבר לא יונק בלילה ??? הייתי רוצה. רק גרוע יותר. אני מתחילה לגמול לגמרי. בהדרגה. היום ויתרנו על יניקת הערב, אתמול ויתרנו על הצהרים, לאט לאט אני מקווה שהוא יגמל לגמרי. אני גם חייבת להתוודות שהגמילה שלנו מלווה בבקבוקי תחליף. ז"א אני נותנת לו בקבוק ובדר"כ הוא מוותר על ציצי או שיונק רק קצת ומוכן לקבל את הבקבוק. ושתדעי לך, גם לחברות הלא מניקות שלי, שהילד שלהן ישן במיטה שלו בחדר שלו. גם הילד שלהן מתעורר בלילה. מנחם ??? אני יודעת שלא ...

 

[ציפי ג]

יש ליהרגשה לא כל כך נעימה

ואמרתי אותה לא מזמן גם במפגש לה לצ´ה אצלנו. אני מרגישה, שיש נשים שחשות שהיות וההנקה היא דרך חיים שאנחנו מאמינות בה, באיזה מקום אסור להפסיק בה כאשר זה נמאס לאם. אני חושבת שיש להבדיל בין נמאס לי כשהילד בן שבועיים לבין נמאס לי כשהילד בן שנה וארבע. אם ההנקה דורשת מהאם כוחות נפש גדולים מידי בגיל מבוגר, אני מוצאת שהאם צריכה לפעול לגמילת הילד. אני גמלתישני ילדים עם בקבוקים. אני לא מוצאת בזה איזה דבר רע. הילד כבר אוכל הכל, אז מה זה משנה אם הוא מקבל עוד חלב דרך הבקבוק? אם זה מרגיע את הילד, מקל על הגמילה, ומקל על האם שמרגישה שפוטה, לדעתי זו דרך טובה להגמל בדיוק כמו אור וחושך. אלא מה, לא כל הילדים מוכנים בקבוק. אצלנו עומדת דוגמא כזו בארון. איתי לא מוכן להכניס אותו לפה.

 

[shirly25]

וזה בדיוק מה שמפחיד אותי

שהיא תתעורר בלילה ולא יהיה לי מענה כי לא יהיה ציצי ואני אצטרך לעבוד הרבה יותר קשה כדי שהיא תירדם היום היא מעירה אותי מקבלת ציצי ונדבקת עליו כאילו זה מוצץ ומכיוון שאני כבר מתוסכלת אז אני לא נרדמת ישר אלא מרחמת על עצמי והראש לא מפסיק לעבוד ולשאול שאלות איך להפסיק את ההנקה בקיצר מדכא. אמא של ילדה מהמשפחתון סיפרה לי שגם הבת שלה מתעוררת בלילות ותאמינו או לא היא לוקחת אותה לסלון שמה אותה בטרמפולינה ומחכה שהיא תירדם הילדה בגיל של שחר שלי והיא לא יונקת והאם לא רוצה שהיא תעיר את אחיה הגדול ולכן היא מעבירה אותה לסלון , לי זה נשמע הרבה יותר מסובך מהמצב שלי השאלה היא מי מאיתנו סובלת יותר , אולי אני סובלת יותר כי נתנו לי להאמין (החברה) שבלי ציצי מצבי יהיה טוב יותר?? אבל המצב של האמא של הילדה שאני מספרת אליה לא נראה טוב יותר ממצבי , היא נדרשת להרבה יותר פעולות כדי להרדים את הבת שלה אבל אולי החברה חינכה אותנו שמצבה עדיף?? אולי הדיון פילוסופי מדי ולא משש עונה לי על הבעיה??

 

[ציפי ג]

אני חושבת ששתיכן סובלות

שתיכן סובלות מילדות ערות שלא נרדמות, וכל אחת מצאה דרך אחרת להרגיע את הבת שלה. לי יותר קל לשכב במיטה ולהניק. מה לך יותר נח? אם יותר נח לך להניק, שיקפצו כולם. ואם לא, אז לנסות לגמול בלילה, זה אף פעם לא מזיק. מקסימום, לא ילך, תוכלי לחזור להניק. זה לא שאם גומרים להניק את הילד בלילה, לעולם אין לחזור להניק אותו. כמו שכתבתי, כשאיתי חלה חזרתי להניק אותו בלילה, וגם כשנסענו לבית מלון, והוא היה מחוץ לבית הנקתי אותו. אני חושבת שלי היה הכי חשוב להקשיב למה אני צריכה, מה אני רוצה. אם אני עושה את מה שאני צריכה ורוצה, כבר יותר קל לי להתמודד עם התוצאות.

 

[inbale]

שירלי ../images/Emo24.gif../images/Emo47.gif

ישבתי וקראתי בשקט בשקט את מה שכתבת ואת מה שאחרות כאן כתבו ואני חושבת שבשורה התחתונה את חייבת לעשות מה שטוב לגביך. את אמא מדהימה בעיניי במיוחד שאני יודעת את הסיפור האישי מהיום הראשון שלכן ביחד ואני מעריצה אותך על כל יום ששחר קיבלה את החלב שלך. מגיע שלב באמהות שלנו שאנחנו צריכות לדאוג גם לצרכים שלנו ועושה רושם שאת הגעת לאותו שלב. תהיי טובה לעצמך ותבחרי בדרך שהכי נכונה לך.

 

[לאה_מ]

בדיוק שאלתי כאן שאלה דומה לפני כמה

ימים. קיבלתי המון תשובות. בינתיים התחלתי לנסות לגמול את אורי (בן שנה ורבע) מהנקת לילה, ואני מצרפת לך קישור לתאור של הלילה האחרון (הראשון ב"תכנית הגמילה" שלנו). כמו שכתבתי, אני לא רוצה להפסיק להניק בכלל. רק בלילה. התכיפות של ההנקות הליליות שלו מאד קשה לי. אני מחזקת אותך, שירלי. בהצלחה עם גמילת הלילה.

 

[כוכביתי2]

תכנית הגמילה

אם גם אצלכם הלילות בסה"כ ילכו וישתפרו, כמו אצלנו, אז נראה שהגמילה מהנקות הלילה תהיה הרבה יותר קלה משחשבת (הלוואי...) ראיתי את ההודעה המקורית שלך קצת באיחור, ולכן לא הגבתי. הרגשתי שאנחנו באותו מצב, מכיוון שגם אצלי בן-זוגי כבר לא ממש מעודד את ההנקה, וישמח מאוד אם אפסיק להניק. כרגע אנחנו כבר ארבעה לילות בלי ציצי (פירוט בשרשור זה, קצת יותר למעלה), ונראה לי שגמילת עידן מהציצי בלילה היא השלב הראשון בתהליך הדרגתי (וארוך אני מקווה), של גמילה סופית. התחלנו בלילה מכיוון שזה התחיל להפריע גם לי. נראה מה יהיה הלאה. שיהיה בהצלחה!

 

[ציפי ג]

שמחתי לקרוא את מה שכתבת

זה מחזק את דעתי, שנובע מתובנה של אסתר, שבגיל מסוים אפשר להגיד לילד לא, ולדבוק בו, ואז זה מאפשר הנקה לטווח יותר ארוך. נראה מה יהיה הלאה. מחזיקה לך אצבעות.

 

[ליט אמא של תומר]

תוכנית הגמילה שלנו

תומר בן שמונה וחצי חודשים עד לפני שבוע היה קם 3-4 פעמים בלילה נרגע רק על הציצי לא היה מוכן בשום אופן שאבא שלו ירגיע אותו זה רק היה מכאיס אותו עוד יותר רק היה רואה אותי היה משתתק יונק דקה ונרדם חוזר למיטה שלו וכל הסיפור חוזר שוב אחרי שעתיים הרבה זמן לא הייתי שלמה עם הגמילה ולפני שבוע החלטתי שזהו נמאס לי לא רוצה להיות מוצץ יותר ולא רוצה להיות עייפה כל הזמן ולא מתאים לי שהוא ישן איתנו כי אני לא ישנה טוב בקיצור הבנו שהוא חייב ללמוד להרדם לבד בעצמו בדרכים אחרות שמנו מזרון בחדר של תומר ובעלי עבר לישון שם החלטנו שהוא לא מוציא אותו מהמיטה שהוא מתעורר אלא עומד מעליו מלטף אותו מרגיע נותן לו מים או סימילאק בלילה הראשון הוא קם בצרחות לקח לבעלי 25 דקות להרגיע אותו אחרי כמה שעות הוא קם שוב ואחרי 15 דקות הוא נרגע עם בקבוק מים היו עוד פעמיים אבל ממש קצרות ביום השני הוא עדיין קם פעמיים שלוש אבל נרגע הרבה יותר מהר בעלי אומר שכמה פעמים תומר הציץ מהמיטה לראות שהוא לא לבד וחזר לישון מהיום השלישי בערך הוא קם פעם אחת שותה מים שתי דקות וחוזר לישון לא יודעת מה יהיה שבעלי יצא מהחדר אבל נראה לי שהחלק הקשה מאחורינו וזה לא היה נורא בכלל רק היה צריך להחליט ולא להשבר מקווה שזה יחזיק מעמד זאת היתה נראת לי דרך בינתיים בלי לתת לו לבכות ולהרגיש לבד ובכל זאת בלי להוציא אותו מהמיטה מקווה שעזרתי

 

[אמא של תו ובר]

תשאבי ותני לאבא לתת לו לאכול

 

[zimes]

נדמה לי שזה לא הפתרון פה ../images/Emo13.gif