אני צריכה להתלונן

[shirly25]

אני צריכה להתלונן

אז ככה אני מניקה כבר שנה וחמישה חודשים כולל לינה משפחתית ונמאס לי פשוט נמאס לי מההנקה ומהלינה המשפחתית בא לי להיות לבד בלילה עם בעלי ולא בא לי יותר לתת ציצי בלילה , אתמול בלילה רציתי לבכות מרוב שנמאס לי להניק באמצע הלילה ופשוטו כמשמעו פשוט קינאתי בכול הנשים שלא מניקות והילד שלהם ישן לילה שלם . טוב אז אחרי שצעקתי את הצעקה שלי מה אתן המניקות הותיקות ממליצות לי לעשות האם לגמול אותה מהלילה או לגמול לגמרי ??? ואם לגמול אז מה לתת במקום?? ואיך לכול הרוחות אני אצליח לגמול אותה ?? מהנימה של ההודעה אתן בודאי מבינות שממש אבל ממש נמאס לי !!!! משועת לעזרה שירלי

 

[אמא של ליה]

אני כל כך מבינה את התחושה שלך../images/Emo24.gif

ולי יש הרבה פחות ותק ממך - אני מניקה 8 חודשים ואני באותו מצב. אני בכלל הפכתי למוצץ וזה פשוט מדכא אותי כבר. אני לא יודעת מה לייעץ לך כי אני אובדת עצות בעצמי. אני כנראה אכניס את בעלי לתמונה בכדי לגמול אותה (לפחות בשלב ראשון מהלילות הקשים) - זה יהיה קשה אני יודעת, אבל אני גם לא יכולה יותר. אני בכלל מפחדת לכתוב כאן את מה שאני מרגישה (בשלב זה - אחרי 8 חודשים) כי אני לא רוצה שינזפו בי. אני מקווה ללמוד מהתגובות שתקבלי כאן. בכל אופן, תחזיקי מעמד, תנשמי עמוק ושיהיה לך בהצלחה

 

[shirly25]

תודה על התגובה המהירה

אני לא רוצה להפחיד אותך אבל כששחר היתה בת חצי שנה היא התחילה עם ההתעורריות בלילה והפכה אותי למוצץ שלה מאז ועד היום וכול פעם אמרתי שבטח משהו מפריע לה אולי השיניים אולי סיוטי לילה אולי אני פשוט מפחדת להתמודד איתה על מה שחשוב לי וזה נשמע לי הכי נכון אולי הגיע הזמן ,בשבילי, להפסיק לתרץ תרוצים ולעשות פעולה אולי????....

 

[אמא של ליה]

אני ממש מזדהה עם התחושות שלך

ולכן אני לא רוצה להתעורר מאוחר מדי. אני חושבת שזה שהיא הפכה אותי למוצץ הכי גומר אותי כי היא לא נותנת לי הפסקה ובעיקר מנוחה בלילה. הכי מעצבן זה שעד לפני שלושה חודשים היא לקחה מוצץ לפעמים (בעיקר כשהיא רצתה ללכת לישון) עד שהיא הבינה שאני אופצייה הרבה יותר טובה. אני מקווה לטוב. אם בעלך איתך באותה גישה ואף יותר קיצוני תגידי לו שאת זקוקה לעזרתו כי הוא יהפוך לדמות המפתח בגמילה (כך נראה לי לפחות בתכנון שלי).

 

[ציפי ג]

לפניחודש עמדתי במצב שלך

הרגשתי כלי הנקה, ולא אדם. התחושה שלי היתה של יאוש מוחלט. איך הצלחתי במו ידי ליצור תלות כזו ביני לבין ילדי? איך אני אפסיק את מעגל הקסמים המדכא הזה? היות וגמלתי שני ילדים בבת אחת, ידעתי שאת איתי אני רוצה לגמול לאט. בראש ובראשונה הייתי אני צריכה להחליט זה מה שאני רוצה. איתי קם בבוקר וביקש לינוק וסירבתי. פשוט לא הסכמתי. הוא מנסה כל בוקר, ומקבל כל יום את אותה תשובה - אמא לא רוצה. אני מלטפת אותו, מחבקת אותו, מנשקת אותו, ומסרבת. את הקטע של הבוקר, הוא די הפנים. אני מתכוונת להתחיל בקרוב עם הצהרים, שזה הרבה יותר קשה מבחינתי, כי אז הוא מאוד עייף. המטרה שלי היא, להגיע בערך לפסח ללא הנקה. שיטת הזבנג וגמרנו שנקטתי בה אצל נועם ועופר היתה יעילה מאוד, אבל גרמה לי אח"כ לתחושת פספוס גדולה (יכולתי להמשיך, ומאגואיזם הפסקתי). אני מקווה שהפעם זה לא יקרה. ואיתי בן שנה ו 11 חודש.

 

[Shellylove]

האם הוא יונק בלילה?

ואם כן, איך גמלת אותו?

 

[ציפי ג]

כבר לא

וגם זה משום שחשתי שאני אתמוטט. עברנו שנים שלושה לילות של בכי קורע לב, כשאני מחבקת אותו כמעט כל הלילה ואמרת לו שאני פשוט לא מוכנה להניק. בתום שלושת הימים הללו, נשארנו עם הנקה אחת בלילה, שבזמנו זה ממש לא הפריע לי. אח"כ הוא חלה, וחזר לינוק מלא, וכמובן להתעורר בלילה לינוק, ושוב הרגשתי שעוד לילה אחד כזה, יאשפזו אותי בגהה. אז לקחתי סנדביצ´ים למיטה, ואחרי שהוא גמר לינוק, והרגשתיאתפעולות היניקה עוברות למציצה, נתתי לו סנביץ´. זה הוכיח את עצמו כשיטה יעילה למדי, והוא חזר מהר לינוק רק פעם אחת. באיזה שלב ראיתישהוא מתעורר ומלטף אותי, ויושב לידי, ומחכה שאקום, והגעתי למסקנה שיכול להיות ויהיה לו יותר טוב בלעדי. אז הוצאתי אותו מחדר שינה, והוא לן עם אחיו. הוא מתעורר לפעמים בלילה ובא אלינו למיטה עצמאית. הוא קם כל בוקר בחמש ומגיע למיטה שלנו ואין לי בעיה עם זה, גם לגדולים ממנו נתתי תמיד לבא אלי לפנות בוקר. אני חושבת שהוא כבר מבין שהנקה זה משהו הדדי, ולא רק קפריזה אישית שלו, ולכן יותר קל לי כעת .

 

[Shellylove]

באיזה גיל הוא היה ?

(כשגמלת אותו מהנקת לילה)

 

[ציפי ג]

זה התחיל בעשרה חודשים

ונמשך עד לפני כחודשים, כלומר שנה ותשעה, שאז הפסקתי עם הנקת לילה לגמרי.

 

[Shellylove]

אסור שתפחדי מ"נזיפה" - לתשומת לב כו

אם אני מבינה נכון, הפורום הוקם למטרת תמיכה ולא חינוך ועם כמה שכולן פה מאמינות שההנקה היא הדבר הטוב ביותר וכו´ וכו´, אנחנו צריכות לדעת לתמוך בכל קשיי ההנקה, שחלק מהם הם מה שאת ושירלי מתארות. אני מאמינה שכל אחת הרגישה במידה זו או אחרת ובשלב זה או אחר כמוצץ אנושי או סתם ככבולות. כל אחת בחרה מה לעשות עם התחושות הללו וכל בחירה כזו יש לכבד. גם לי יש רגעים קשים כאלה אבל הם בדרך כלל קצרים וזה עובר, כך שעוד לא הגעתי לתחושה של: לא יכולה יותר. כשזה יגיע, אני אשקול אם להפסיק או לא (אם אני לא אאלץ לעשות זאת קודם מסיבות אחרות - אבל זה בפעם אחרת). אז תרגישו חופשי להתבטא ולפרק רגשות, גם אם לא כולן ישר יגידו לכן להפסיק להניק, אני מקווה שתהיה זו סביבה אוהדת (כך לפחות צריך להיות לדעתי).

 

[zimes]

../images/Emo45.gif ניסחת מצוין. חותמת על דברייך.

 

[אמא של ליה]

תודה רבה - הייתי צריכה את זה

 

[אמא של ע,ק,ת]

מצטרפת לחתימה!

 

[נדיה ומשה]

כולנו אמנם מאוד בעד ההנקה אבל../images/Emo4.gif

אנחנו כאן בעיקר בעדך, האמא המניקה עם כל רגשותיה, מצוקותיה והתלבטויותיה. אז נראה לי לא סביר לפחוד לחלוק כאן רגשות שקשורות להנקה

גם אם הייתה כותבת פה שגמלת סופית את ליה, הייתי רק כותבת לך כל הכבוד שהחזקת מעמד עד עכשיו. כולנו יודעות כמה קשה זה להניק. ככה שקצת כעסתי על מה שכתבת.

 

[אמא של ליה]

אני מאוד מתנצלת אם פגעתי כאן במישהי

זו בהחלט לא הייתה הכוונה. מה שכתבתי נבע באמת מתוך חשש פנימי מהתגובות, לכאן או לכאן. אני משוכנעת שהמשכתי להניק עד עכשיו הרבה בזכותכן וגם כמובן בגלל שנהנתי לעשות זאת, אבל ללא ספק בלי התמיכה המדהימה שלכן אני לא יודעת אם הייתי מצליחה להניק עד עכשיו. אני מרגישה שבגלל שקיבלתי כאן תמיכה מלאה לכל בעייה שהעלתי, לא הייתי רוצה לאכזב (ולכן אולי פחדתי להינזף...) - וזו בעצם כנראה הבעייה שלי שאני אאכזב (אני בעצמי כנראה עדיין לא שלמה עם גמילה מוחלטת - אבל אני שלמה עם הרצון לגמול מהנקות לילה). אני שוב ממש מתנצלת אם העלבתי כאן מישהי ואני בעיקר מתנצלת בפניך נדיה, שתמיד תמכת ועזרת לי בכל שאלה ששאלתי

. אני מקווה שהצלחתי להבהיר את הדברים, למרות שאני מתקשה אפילו להבהיר אותם לעצמי. תודה שאתן כאן.

 

[נדיה ומשה]

סליחה, לא התכוונתי לסחוט מחמאות ../images/Emo9.gif

אני סתם קצת רגישה לאחרונה לכל האשמה, ולו המרומזת ביותר, בפאנאטיות. בעיה שלי.

 

[מור של תומר ומיה]

כאן זה בדיוק המקום להתלונן ../images/Emo3.gif

ולגבי הגמילה - ברור שברגע שההנקה מפסיקה להיות כיף לשתיכן - כדאי לגמול. אבל את צריכה להיות שלמה עם ההחלטה. אני גמלתי את תומר בגיל שנה וחצי - ואח"כ הצטערתי ורציתי אפילו להתחרט - אבל היה מאוחר מדי (שבועיים אחרי הגמילה תומר חלה והיה אומלל ומסכנצ´יק וכל-כך רציתי להניק אותו קצת ולהקל עליו את הסבל). נשמע לי ממה שאת מתארת שבעיקר נמאס לך מהנקות הלילה ומהלינה המשפחתית אז למה שלא תנסי לגמול אותה קודם מהנקות הלילה, ואח"כ תראי איך הולך ואיך את מרגישה עם ההנקה ביום? בכל מקרה נשמע לי שכדאי להתחיל בהדרגה. דרך אגב - אני לא מניקה בלילה - למעט במקרים שבהם מיה מוציאה שיניים, או פעם אחת כשהיא היתה חולה. ביום אני מתי שמתחשק לשתינו (זה קורה כמה פעמים ביום ותמיד בבוקר ובערב). אם לא מתחשק לי - מיה מבינה את זה ומסתפקת במוצקים. אולי גם אצלכן זה יעבוד? לפחות אצלי אני יודעת שהשתחררתי מרגשות השעבוד ברגע שגיליתי שמיה מוכנה להסתפק גם בסתם פינוקים או באוכל אחר כשלי לא מתחשק להניק (בעיקר זה קורה לי כשיש אורחים או כשאנחנו במקום ציבור ואין לי כוח להתחיל להתבודד או לדאוג כל הזמן לצניעותי ולמה רואים ומה לא). בכל מקרה מה שלא תחליטי - שיהיה המון בהצלחה. שנה וחמישה חודשים עם הנקה זה נהדר (ובמיוחד עם התחלה קשה כמו שהיתה לכן...) ושחר קיבלה ממך המון!

 

[כוכביתי2]

אנחנו בדיוק בשלבי גמילה מהנקה בלילה

עידן עוד מעט בין שנה וחצי. לפני כחודש הוא התחיל להתעורר לפחות 3-4 פעמים בלילה, וכרגיל, חזר לישון רק עם ציצי. זאת אחרי שהוא כבר התרגל להתעורר מקסימום פעם-פעמיים. חשבתי שהוא מפתח איזו מחלה, וזרמתי איתו. אחרי חודש, אין לי מושג מה גורם לו להתעורר כל-כך הרבה. מכיוון שאני עובדת, וצריכה לתפקד במהלך היום, החלטתי שזהו - גומלים אותו מהנקה בלילה. החלטתי ללכת על השיטה של המסעדה הניידת. התחלנו ביום חמישי האחרון, כאשר במהלך היום הסברתי לו שביום הציצי ער, אבל בלילה, הוא עייף ורוצה לישון בדיוק כמו... (וכאן פירטתי לו את כל מי שהוא מכיר, כולל הבובות-חיות אותן הוא משכיב כל ערב לישון). עברו בינתיים שלושה לילות. הלילה הראשון היה סיוט. הוא התעורר כהרגלו בסביבות אחת-עשרה. המסעדה הניידת הציעה לעשות איתו בלילה כל דבר - רק שלא יבכה. כלום לא עזר. הוא בכה וצרח "ציצי, ציצי". הלב נשבר. אבל ידעתי שאם אכנע, בהמשך זה יהיה עוד יותר קשה לכולנו. זה נגמר בזה שבעלי הרדים אותו אחרי כשעה וחצי של בכי. ככל הנראה, בגלל שהוא חזר לישון רק אחרי שעה וחצי, הוא התעורר שוב רק בארבע, ולא לפני כן. ושוב אותו סיפור: "ציצי - ציצי", "עכשיו לילה וציצי ישן". הפעם הוא לא חזר לישון, ואחרי שבכה כחצי שעה, הסכים לשתות ולאכול משהו. בשלב הזה הוא נרגע קצת, אבל לא חזר לישון. בפעם הבאה שביקש ציצי,בסביבות חמש, הכרזתי שעכשיו כבר בוקר - והנה ציצי. הוא כמובן התנפל בשמחה. לילה שני: הרבה יותר טוב: התעורר באחת עשרה. "ציצי-ציצי" ושוב: "ציצי ישן". הפעם הוא בכה "רק" 5 דקות. במהלכן הסתובבתי איתו על הידיים בבית והראתי לו שכולם ישנים. אחרי כרבע שעה הוא הסכים לחזור לישון בלי ציצי. ההתעוררות הבאה הייתה בחמש וחצי. אז הוא כבר קיבל ציצי כי "זה כבר בוקר וציצי כבר התעורר". לילה שלישי: ממשיך להשתפר. כמו בלילה השני, רק שהפעם הוא לא בכה, אלא קיטר קצת והסכים לחזור לישון אחרי חמש דקות. גם הפעם ההתעוררות הבאה שלו הייתה כבר בבוקר. נראה מה יהיה הלילה.

 

[תפוח עץ]

אוי כוכביתי ../images/Emo29.gif

בדיוק נכנסתי לפורום כדי לכתוב סטטוס על גמילה מהנקות הלילה. אני מנסה את השיטה של עדי (המסעדה הניידת) כבר כמעט 3 שבועות. לא עובד אצלנו !!!! הלילות הראשונים היו סיוטיים - בכי קורע לב. אח"כ זה גלש ל"אלימות" הוא ניסה בכוח לינוק וצבט וניסה וצבט שוב. ההתעוררויות אחרי שבוע בערך פחתו ל 2 בלילה. ומאז עדיין פעמיים בלילה הוא מתעורר, מנסה להרים לי את החולצה (לינה משפחתית) ולא נרדם לפעמים כמעט שעה. יש בי כל כך הרהורי כפירה. אני אדם עובד, צריכה לקום בבוקר. לפחות כשהוא ינק בלילה הוא היה מתעורר פעמיים. יונק ונרדם חזרה. עכשיו יש סימפוזיונים בלתי נגמרים. נשבר לי. בכל אופן, מקווה שאצלך זה ילך מהר יותר.

 

[תפוח עץ]

ועוד משהו בקשר לציצי-אור-ציצי-אור../images/Emo42.gif

כבר היו לילות שבגלל שהוא יודע שציצי מקבלים ב"אור", הוא פשוט ניגש למתג החשמל ליד המיטה ופתח ת´אור.