סנופקין המקורי
New member
אני צריך עצה...
אני לא יודע אם זאת הקהילה, אבל בכ"ז... יושב לי על הלב כבר הרבה זמן... הכל התחיל פני 10 וחצי חודשים. אני קצין והיא חיילת פז"מניקית על סף שיחרור. לקח לי בערך חודש להתאהב בה קשות. לדעתי גם היא התאהבה בי. היינו ידידים מאוד טובים ואח"כ זה גם נהיה רציני. אחרי 3 חודשים היא השתחררה. היא גרה רחוק מאוד ממני, ואני הרבה בצבא. דיברנו בערך כל יום בטלפון איזה 4-5 שעות. מדי פעם נפגשים והכל סבבה. יום שישי אחד, לפני 3 חודשים קבענו להיפגש בת"א - אני הייתי אמור ללכת לפגישה עם אחד המפקדים שלי והיא ביקרה חברה משותפת. בשיחה ם המפקד שלי קיבלתי בשורות מאוד קשות בשבילי ויצאתי כמעט עם דמעות. ישר התקשרתי אליה, רציתי לדעת מתי ניפגש. היא אמרה לי שייקח לה עוד שעה להגיע לת"א ושאלה אם אני מוכן לחכות. אמרתי לה שבטח. אחרי 2 דקות היא התקשרה שוב ואמרה שלא בטוח שיהיה לה זמן (כי לה ולחברה המשותפת היה איזה פגישה) אז שאני אסע הביתה. אמרתי לה שבסדר. כמובן שמאוד התאכזבתי. היא שמעה בקול שלי שמשהו לא בסדר ושאלה אותי. לי לא היה מצב רוח לדבר ואמרתי לה שלא משנה וביי. נסעתי הביתה ובערב התקשרתי שוב, אבל היא לא ענתה. חשבתי שהיא בטח יצאה אז לא הצקתי לה יותר מידי. במשך השבועיים שאחרי ניסיתי להתקשר אבל היא לא ענתה. כבר חשבתי שקרה לה משהו. בסוף היא ענתה לי ומאוד כעסה על מה שהיה בטענה שאני לא יכול להחליט מתי היא חברה שלי ואני משתף אותה ומתי לא, ושנמאס לה מהמצבי רוח שלי. הייתי קצת בהלם והתחלתי לצעוק עליה, שעבר עלי הרבה מאוד בחודש האחרון, ושהוא היה מאוד קשה בשבילי וחבל שהיא לא היתה שם לתמוך בי. ניתקנו בעצבים. באותו סופ"ש שלחתי לה מכתב עם החברה המשותפת, וניסיתי להסביר כמה שאני אוהב אותה ומצטער על זה שהקשר התנתק ככה. כתבתי לה איך אני מרגיש כלפיה וכמה לא בא לי לשחק משחקי כבוד, אלא פשוט להיות איתה. היא קיבלה את המכתב ביום חמישי. ביום שבת, אחרי שהשתגעתי כל הסופ"ש שלחתי לה הודעה ושאלתי אותה מה קורה. היא לא ענתה. למחרת, פגשתי את החברה המשותפת והיא אמרה לי שהיא מאוד התאכזבה שלא סמכתי עליה(בכך ששלחתי את ההודעה) ולא בא לה לדבר איתי. ביום שלישי התקשרתי אליה והשארתי לה הודעה, שאני מצטער אם היא הבינה אותי לא נכון ובבקשה שתתקשר אלי ונבהיר את ההדורים. היא התקשרה אלי בערב ואמרה שהיא רוצה לדבר. סיכמנו שנדבר כשאני אגיע הביתה. ביום שישי, אחרי שהורדתי מדים והתקלחתי התקשרתי אליה ואחרי בערך דקה של שיחה היא אמרה שנראה לה שהקשר ביננו מיצה את עצמו וכדאי שניפרד וזהו. הייתי קצת בהלם אבל לא התכוונתי להתחנן יותר ונפרדנו. מאז (זה קרה לפני חודשיים) לא דיברנו. לפני יומיים היא התקשרה (אני לא יצרתי איתה שום קשר בחודשיים האחרונים, כי רציתי לכבד את ההחלטה שלה) ואמרה לי שנה טובה. לא ידעתי מה להגיד והשיחה הסתיימה מהר מאוד. מה לעשות? להתקשר? אני ממש מתגעגע אבל כבר עברו חודשיים. הרבה דברים השתנו. וגם מאוד התאכזבתי ממנה ואני לא יודע כמה אני רוצה בקשר איתה. בבקשה תעזרו לי.
אני לא יודע אם זאת הקהילה, אבל בכ"ז... יושב לי על הלב כבר הרבה זמן... הכל התחיל פני 10 וחצי חודשים. אני קצין והיא חיילת פז"מניקית על סף שיחרור. לקח לי בערך חודש להתאהב בה קשות. לדעתי גם היא התאהבה בי. היינו ידידים מאוד טובים ואח"כ זה גם נהיה רציני. אחרי 3 חודשים היא השתחררה. היא גרה רחוק מאוד ממני, ואני הרבה בצבא. דיברנו בערך כל יום בטלפון איזה 4-5 שעות. מדי פעם נפגשים והכל סבבה. יום שישי אחד, לפני 3 חודשים קבענו להיפגש בת"א - אני הייתי אמור ללכת לפגישה עם אחד המפקדים שלי והיא ביקרה חברה משותפת. בשיחה ם המפקד שלי קיבלתי בשורות מאוד קשות בשבילי ויצאתי כמעט עם דמעות. ישר התקשרתי אליה, רציתי לדעת מתי ניפגש. היא אמרה לי שייקח לה עוד שעה להגיע לת"א ושאלה אם אני מוכן לחכות. אמרתי לה שבטח. אחרי 2 דקות היא התקשרה שוב ואמרה שלא בטוח שיהיה לה זמן (כי לה ולחברה המשותפת היה איזה פגישה) אז שאני אסע הביתה. אמרתי לה שבסדר. כמובן שמאוד התאכזבתי. היא שמעה בקול שלי שמשהו לא בסדר ושאלה אותי. לי לא היה מצב רוח לדבר ואמרתי לה שלא משנה וביי. נסעתי הביתה ובערב התקשרתי שוב, אבל היא לא ענתה. חשבתי שהיא בטח יצאה אז לא הצקתי לה יותר מידי. במשך השבועיים שאחרי ניסיתי להתקשר אבל היא לא ענתה. כבר חשבתי שקרה לה משהו. בסוף היא ענתה לי ומאוד כעסה על מה שהיה בטענה שאני לא יכול להחליט מתי היא חברה שלי ואני משתף אותה ומתי לא, ושנמאס לה מהמצבי רוח שלי. הייתי קצת בהלם והתחלתי לצעוק עליה, שעבר עלי הרבה מאוד בחודש האחרון, ושהוא היה מאוד קשה בשבילי וחבל שהיא לא היתה שם לתמוך בי. ניתקנו בעצבים. באותו סופ"ש שלחתי לה מכתב עם החברה המשותפת, וניסיתי להסביר כמה שאני אוהב אותה ומצטער על זה שהקשר התנתק ככה. כתבתי לה איך אני מרגיש כלפיה וכמה לא בא לי לשחק משחקי כבוד, אלא פשוט להיות איתה. היא קיבלה את המכתב ביום חמישי. ביום שבת, אחרי שהשתגעתי כל הסופ"ש שלחתי לה הודעה ושאלתי אותה מה קורה. היא לא ענתה. למחרת, פגשתי את החברה המשותפת והיא אמרה לי שהיא מאוד התאכזבה שלא סמכתי עליה(בכך ששלחתי את ההודעה) ולא בא לה לדבר איתי. ביום שלישי התקשרתי אליה והשארתי לה הודעה, שאני מצטער אם היא הבינה אותי לא נכון ובבקשה שתתקשר אלי ונבהיר את ההדורים. היא התקשרה אלי בערב ואמרה שהיא רוצה לדבר. סיכמנו שנדבר כשאני אגיע הביתה. ביום שישי, אחרי שהורדתי מדים והתקלחתי התקשרתי אליה ואחרי בערך דקה של שיחה היא אמרה שנראה לה שהקשר ביננו מיצה את עצמו וכדאי שניפרד וזהו. הייתי קצת בהלם אבל לא התכוונתי להתחנן יותר ונפרדנו. מאז (זה קרה לפני חודשיים) לא דיברנו. לפני יומיים היא התקשרה (אני לא יצרתי איתה שום קשר בחודשיים האחרונים, כי רציתי לכבד את ההחלטה שלה) ואמרה לי שנה טובה. לא ידעתי מה להגיד והשיחה הסתיימה מהר מאוד. מה לעשות? להתקשר? אני ממש מתגעגע אבל כבר עברו חודשיים. הרבה דברים השתנו. וגם מאוד התאכזבתי ממנה ואני לא יודע כמה אני רוצה בקשר איתה. בבקשה תעזרו לי.
