אני פותח שירשור חדש...

[שולי פ]

../images/Emo45.gif

 

[שולי פ]

ואני אפרט בהמשך....

 

[חָגָי]

השגות.

בקיבוצים ועוד איך מתדרדרים לדברים נוראים. וד"א, לא מזמן התפרסם מחקר באחד העיתונים שאומר שבני קיבוצים לא מתחתנים עם בנות מהקיבוץ למרות שלכאורה היינו מצפים שכן מפני שהם חיים איתן 24 שעות. ויש לשמירת נגיעה גם עוד צד, חוץ מסייג. בעצם, אפילו לחלק מהפוסקים זה איסור דאורייתא. משמע שזה לא רק סייג בעלמא. הצד השני: ברגע שאדם "משתפשף" בקטע של בנות, הזוגיות שלו בעתיד תלקה בחסר. (אין כוח לפרט יותר - תשאלו שאלות ממוקדות).

 

[ליאור השריף]

אני פותח שירשור חדש...

בס"ד מיד אעלה כאן את הודעתו של אריאל. אתם מוזמנים להמשיך או יותר נכון להתחיל את השירשור שוב מהיכן שהפסקתם. איני ביביסיטר ואני לא מתכוון להתחיל למחוק כל הודעה שלא נראת לחברי הפורום. שימרו על תרבות הדיון וכבדו אחד את השני. גם אם אינך מסכים עם דעתו של האחר אין זה נותן לך כל זכות לפגוע בו! גם בשירשור שפתחתי ובו דיברתי על זה שאיני רוצה שנאת חינם בפורום גם שם התחילו הרוחות להתלהט! הלו??? להתבגר!!! מי שחושב שהוא אינו מספיק בוגר להודעות מסוג של אריאל שלא ישתתף! בהודעה הבאה אביא את דבריו של אריאל... אני שוב חוזר ומבקש לשמור על תרבות הדיון...

 

[ליאור השריף]

ולהלן הודעותו של אריאל...

את בת 15-16. היום בסניף חבר מצויין בשבט הציע לך חברות. את מאז כל היום חושבת רק על מה לענות לו... כן? לא? מה עושים??? את מחליטה, אחרי שבועיים של התיעצויות, להגיד לו כן! את דתיה, מאמינה, שומרת מצוות, מקפידה על נגיעה וכו', ואת אומרת כן! וואלה, איזה כיף זה חבר.... בן! וכזה שאפשר לגלות לו ה-כ-ל (בצניעות כמובן)!!! את נהנית מהרעיון... את מתחילה לצאת איתו קבוע... את חושבת שהבן אדם הזה פשוט מופלא... מגלה בו צדדים כ"כ יפים שלא ידעת קודם... בכל בילוי איתו את מרגישה שהעולם פסק מלכת, שאת והוא הם מרכז העולם. הכיף של החיים. את נהנית מאוד!!! הזמן עובר, והחיבה הזאת שלך אליו רק מתחממת. את פשוט מאוד מתהההה על החמוד הזה. הוא ממש נשמה, חתיך, חמוד, חכם, מנומס וכו'. את מתאהבת בו! את חושבת שעוד כמה שנים את בטוח מתחתנת איתו. ורק איתו! יום אחד אתם מתבודדים איפשהו. את והוא. איזה ספסל נידח בגן הציבורי, או אולי אפילו בסרט. פתאום הוא אומר לך שהוא ממש אוהב אותך! את עונה לו שאת אוהבת אותו מאוד! את מרגישה מעיין הקלה כזאת... שאמרת את מה שהיה צריך להיאמר... נכון, את בת 16.5-17, אבל עדיין, זה עמד לך על הלב כ"כ הרבה זמן... עובר לו עוד קצת זמן, איזה חצי שנה. את בת 17-17.5, ואת מתה עליו!!! את כ"כ אוהבת אותו!!! חושבת עליו כל הזמן. בכל רגע נתון!!! יום אחד, עוד פגישה כייפית ביותר, הוא אומר לך שהוא חייב, אבל חייב, לגעת בך! ואת אומרת לו שאסור, למרות שעמוק בפנים גם את מתה לגעת בו. להרגיש את היד החמימה שלו. אולי את הלחיים האדומות, אלה עם הזיפים... את אומרת שאת לא מוכנה! הוא מתחיל לשכנע אותך... את לא מוכנה! בפגישה הבאה הוא שוב מנסה. מסביר לך עד כמה הוא חייב את זה... מסביר לך עד כמה היצר לא מניח לו... את אומרת שאסור, אבל מראש את משוכנעת שזה דבר טוב, לגעת. לגעת, אבל רק "נגיעונת תמימה!". כי יותר מזה זה כבר אסור ומוגזם! זה מה שאת עושה. אבל הוא ממשיך לשכנע אותך, ואת מסכימה. ונוגעת. נוגעת בבן! את אוהבת את זה. להרגיש אותו מעניק לך חיבה! חיבה כזאת, שרק אלה שאוהבים אותך, ואת אוהבת אותם, יכולים לתת. עובר לו עוד חודש, שבמהלכו הנגיעות הפכו לדבר שבשיגרה... אבל פה זה לא נגמר. בפגישה הזאת, אחרי חודש, כאמור, הוא אומר לך שזה לא מספיק לו... הוא חייב חיבוקון... את אומרת לו שזה כבר מוזם מאוד!!! הוא אומר לך שאת חייבת, אחרת הוא עלול לעבור על חטא יותר חמור... היא משתכנעת בסופו של דבר. היא לא מצליחה להאמין לזה... היא?! מחבקת בחור?!?!?! היא?! שעד לפני חודש שמרה נגיעה??? אבל מה לעשות? כנראה שהבחור שלה לא מושלם. יש לו יצר חזק.... אבל את מקווה שיותר מזה הוא לא יבקש... עוברים להם עוד חודשיים, שבמהלכם החיבוקים הופכים ליותר ארוכים... את מתחילה להתרגל לעובדה שאת נוגעת בבן שאת אוהבת... אבל רק בו! את מרגיעה את עצמך... פתאום הוא אומר לך שהוא לא יכול יותר... הוא ח-י-י-ב לנשק אותך... רק שם... על הלחי... את מסמיקה, לא יודעת מה להגיד.... זה עובר כבר כל גבול!!! את אומרת לו לא!!! זה אסור בבירור לפי ההלכה! אבל הוא לא מוכן לשמוע לא. הוא אומר לך שאם את לא מסקימה לתת לו לנשק אותך, הוא עוזב אותך... נכון, זה מאוד קשה לו, אבל הרבה יותר קשה לו להתמודד עם היצר שלו!!! מה תעשי?! תסכימי לעבור על כלל ברזל שלך?! תסכימי שהבחור שאת אוהבת ינשק אותך?! ואת כולה בת 17.5-18... שביעיסטית-שמיניסטית... את לא יכולה להתחתן עכשיו!!! והוא לא יכול להתאפק עוד חצי שנה עד סוף השנה, שאז יותר סביר להתחתן.... מה את עושה?! לעומת זאת את לא יכולה להיפרד ממנו... הוא. שכל החברות שלך כבר יודעות שהוא אהובך. שאיתו את הולכת להקים בית בישראל. שאת כבר יודעת כמה ילדים יהיו לך ממנו, ואיך יקראו להם... אבל רגע... אם תסכימי, מי אמר שהוא יפסיק בזה? ואם תוך חודש הוא יבקש נשיקה בפה?! ואם אח"כ הוא ידרדר אותי, בקסמו האישי, עד כדי יחסי מין?!?!?!?!?! אני דתיה!!!!! אז למה זה קורה לי?!?!?!?!

 

[איילת כ]

אנשים פספתם נקודה חשובה

בנוגע לשמירת נגיעה. אתם תמיד כותבים שלא נוגעים בבני המין השני מחשש שזה יתגלגל ל... אם הטענה הנ"ל הייתה נכונה אז מה היה מפריע בלחיצת יד, תסכימו איתי שזה לא גורר לשום דבר אחר אלא שהאיסור הוא בעצם הנגיעה . וזה הנקודה שאסור לגעת. אם הייתי בנאדם חילוני יכולתי לחשוב ע"פ מה שכתבתם שהאיסור של שמירת נגיעה הוא רק סיג על מנת שלא להגיע למצבים יותר חמורים שהם בעצם האיסור.

 

[lali37]

../images/Emo45.gif

 

[מתנצ]

איילת

לחיצת יד סתם ככה היתה מותרת, והאיסור הוא באמת שלא יגיעו למצבים...כשהאישה היא נידה. מהתורה האיסור היה רק להגיע למצבים אינטימיים עם האישה שהיא נידה, ואם האשה היתה טובלת הכל היה מותר. רבנן אסרו שגם אם היא טובלת אסור לגעת בה בכלל(הכוונה אישה שהיא לא אשתך למי שלא הבין עד עכשיו), וגם אסור אפילו ללחוץ לאישה יד(אם זה מגע של חיבה, או שיכול לעורר משהו ביניהם), אומנם זה לא כל כך חמור אבל באמת כפי שאריאל תיאר זה יכול להוביל לדברים חמורים הרבה יותר. בגלל זה גם פוסקים רבנן, שאם אישה מושיטה לך יד ללחיצת יד, אתה צריך כן ללחוץ לה את היד, כדי לא לבייש אותה, כי באמת זה מגע אפלוטוני בלבד. ד"א שמעתי על רב, שהיה מחתן אנשים, וכדי שלא יושיטו לו נשים ללחיצת יד, תמיד היה הולך במשך החתונה עם כוס ביד אחת, וצלחת אוכל ביד בשניה.

 

[אוריר]

לא מדויק

אומרת לנו התורה בספר ויקרא פרק י"ח פסוק י"ט: "ואל אשה בנדת טמאתה לא תקרב לגלות ערותה" מה לומדים מכאן? כולנו למדנו בכיתה ב' שהתורה לא כותבת אף מילה סתם. לכן, ככל הידוע לי, אם האיסור היה רק לא להגיע למצבים כמו שמתנצ אמר, היה אמור להיות כתוב: "ואל אשה בנידת טמאתה לא תגלה ערותה" מדוע כתבה לנו התורה "לא תקרב לגלות ערותה"? מכאן לומדים את איסור קרבה - הוא הוא איסור נגיעה. וזה המקור לאיסור נגיעה מהתורה - לכן לחיצת יד אסורה מפורשות גם מהתורה. ובקשר לעניין שאם אישה מושיטה לך יד ללחוץ לה - גם זה לא עניין פשוט כל כך. אין פסיקה נחרצת שצריך ללחוץ לה את היד כדי לא לבייש אותה. ולדעתי ברוב הפעמים אף פוסקים שלא ללחוץ לה את היד - ובמיוחד אם מדובר באשה דתיה. ועיין בקישורים הנוספים.