sugar lips16
New member
אני על סף שיגעון!
שלום לכם, אני קוראת כאן לפעמים, ומגיבה מידיי פעם והפעם יש לי בעיה משלי אני אומנם לא נשואה, אני בת 19 וחצי חבר שלי עוד מעט בן 22 אנחנו כבר שנה ושלוש ביחד אמא שלו מטריפה לי את המוח... הוא כרגע נמצא בחו"ל, הוא טס לחודשיים.. שלא נדבר על זה שגם ככה המצב בניינו לא משהו, היא הוסיפה לנו עוד בעיות בהתחלה אני והיא היינו ממש "חברות טובות" והוא התעצבן מזה מאוד, אפילו אמר לה פעם "את תראי שיום אחד אני והיא נפרד רק בגללך, תפסיקי לדבר איתה" ואני רבתי איתו על זה, והכרחתי אותו להתנצל, כי הרגשתי ממש לא נעים אפילו בשמו התנצלתי.. הכלבה הארורה (סורי, אבל אני ממש ממש פגועה ועצבנית עלייה) הולכת לסכסך בניינו משהו מטורף ההורים שלו גרושים, אבא שלו גם ככה לא מת עליי כי אני שמנה והוא אמר לחבר שלי "מגיע לך יותר טוב מזה" אבל נניח, עזבו לרגע.. עכשיו אמא שלו התחילה איתי.. מהרגע שהוא טס, היא שיגע לי את השכל היא כל היום רק התקשרה אליי ושלחה לי מליון הודעות כל הזמן חפרה לי במוח "נו מה איתו? מה החלטת? נו את רגועה? לאן את יוצאת? עם מי? מתי? תזהרי לא לבגוד, אל תעצבני אותו, תפרגני לו, את לא מפרגנת לו" חפרה והרגה אותי. אני שתקתי, ספגתי.. כיבדתי אותה בתור אמא שלו לפני חודש הייתה אי הבנה בניינו, שבה אני באמת עברתי את כל הגבול , מרוב חירפונים ובלבולים (שהיא הכניסה לי כל מיניי דברים לראש, כמו זה שדוד שלו אמר לו לקחת איתו קונדומים וכאלה), אז מרוב החירפונים, דיברתי עליו לא יפה ליד איזה מישהי שהיא מכירה היא נפגעה ממני שלחתי לה זר פרחים הביתה, התנצלתי, אפילו התחלתי לבכות אחר"כ היא דיברה איתי, אמרה לי שאני שולטת עליו שאני קובעת לו מה לעשות בחיים, אמרה לי "איפה תמצאי בחור כמוהו??" אני נפגעתי, ומאותו רגע כעסתי עלייה בטירוף לא רציתי לשמוע ממנה יותר כלום, כי לא הגיע לי המילים האלה היא המשיכה להציק לי ולהטריד אותי, אני הייתי קרה אלייה, היא אפילו לא ניסתה להבין למה! היא הייתה שולחת לי הודעות "אני מרגישה שאת כועסת עליי, אבל בכל אופן..." והיא הייתה ממשיכה לדבר רק על עצמה ורק על הקשר ביניי ובינו, רק נדחפת בניינו מאותו יום אני לא רציתי להכניס אותה ביניי ובינו יותר, אני הבנתי שהיא באמת עושה רק רע, ושתניח לנו. לפני כמה שבועות היא ביקשה ממני לעשות לה טובה, לקחת משהו ממישהו ולתת לה הסכמתי, לקחתי. לא יצא לי להיפגש איתה, שלא נדבר על זה שהמשהו הזה ממש עלוב, שזה כבר מצחיק, היא טימטמה אותי בגלל זה ! כל יום שאלה אותי מה עם זה, ואפילו כשהייתי חולה היא שלחה לי הודעה "אז אני מניחה שלא תגיעי היום לת"א להיפגש איתי ולתת לי את זה" את הכל אני לקחתי לעצמי, שמרתי במקום חבוי בבטן, וסתמתי.. לא דיברתי אלייה אפילו מילה אחת לא במקום!!! תשמעו היא אישה משוגעת, אין ספק אבל תבינו שאחריי הכל זאת אמא שלו איך אני אמורה עכשיו להסביר לו את כל מה שהיה אחריי שהוא לא היה כאן? ואם היא תדבר איתו לפניי? ואם הוא יגן עלייה ולא עליי? הרי היא ממש לא בסדר, היא חושבת שהיא יכולה לקבוע לו ולהחליט לו, והיא ממש מתערבת בניינו.. ואני לא יכולה יותר... אני רק חייבת לציין שהוא בחור שנורא קשור לאמא שלו, הוא גם נורא תומך בה ואני חושבת שהיא נשענת עליו יותר מידיי , מכל בחינה. היה יותר מידיי בזמן הזה ביניי ובינה, היא פגעה בי אתמול במיוחד, היא דיברה אליי ממש מגעיל אפילו אמרה לי בפרצוף שהיא מקווה שאני והוא נפרד. איך מסבירים לו עכשיו את המצב? אחריי שהוא השאיר את שניינו כאן, והיינו חברות והכל היה טוב בניינו... איך?? אני ממש נואשת לעצות....
מקווה שתוכלו לעזור לי
שלום לכם, אני קוראת כאן לפעמים, ומגיבה מידיי פעם והפעם יש לי בעיה משלי אני אומנם לא נשואה, אני בת 19 וחצי חבר שלי עוד מעט בן 22 אנחנו כבר שנה ושלוש ביחד אמא שלו מטריפה לי את המוח... הוא כרגע נמצא בחו"ל, הוא טס לחודשיים.. שלא נדבר על זה שגם ככה המצב בניינו לא משהו, היא הוסיפה לנו עוד בעיות בהתחלה אני והיא היינו ממש "חברות טובות" והוא התעצבן מזה מאוד, אפילו אמר לה פעם "את תראי שיום אחד אני והיא נפרד רק בגללך, תפסיקי לדבר איתה" ואני רבתי איתו על זה, והכרחתי אותו להתנצל, כי הרגשתי ממש לא נעים אפילו בשמו התנצלתי.. הכלבה הארורה (סורי, אבל אני ממש ממש פגועה ועצבנית עלייה) הולכת לסכסך בניינו משהו מטורף ההורים שלו גרושים, אבא שלו גם ככה לא מת עליי כי אני שמנה והוא אמר לחבר שלי "מגיע לך יותר טוב מזה" אבל נניח, עזבו לרגע.. עכשיו אמא שלו התחילה איתי.. מהרגע שהוא טס, היא שיגע לי את השכל היא כל היום רק התקשרה אליי ושלחה לי מליון הודעות כל הזמן חפרה לי במוח "נו מה איתו? מה החלטת? נו את רגועה? לאן את יוצאת? עם מי? מתי? תזהרי לא לבגוד, אל תעצבני אותו, תפרגני לו, את לא מפרגנת לו" חפרה והרגה אותי. אני שתקתי, ספגתי.. כיבדתי אותה בתור אמא שלו לפני חודש הייתה אי הבנה בניינו, שבה אני באמת עברתי את כל הגבול , מרוב חירפונים ובלבולים (שהיא הכניסה לי כל מיניי דברים לראש, כמו זה שדוד שלו אמר לו לקחת איתו קונדומים וכאלה), אז מרוב החירפונים, דיברתי עליו לא יפה ליד איזה מישהי שהיא מכירה היא נפגעה ממני שלחתי לה זר פרחים הביתה, התנצלתי, אפילו התחלתי לבכות אחר"כ היא דיברה איתי, אמרה לי שאני שולטת עליו שאני קובעת לו מה לעשות בחיים, אמרה לי "איפה תמצאי בחור כמוהו??" אני נפגעתי, ומאותו רגע כעסתי עלייה בטירוף לא רציתי לשמוע ממנה יותר כלום, כי לא הגיע לי המילים האלה היא המשיכה להציק לי ולהטריד אותי, אני הייתי קרה אלייה, היא אפילו לא ניסתה להבין למה! היא הייתה שולחת לי הודעות "אני מרגישה שאת כועסת עליי, אבל בכל אופן..." והיא הייתה ממשיכה לדבר רק על עצמה ורק על הקשר ביניי ובינו, רק נדחפת בניינו מאותו יום אני לא רציתי להכניס אותה ביניי ובינו יותר, אני הבנתי שהיא באמת עושה רק רע, ושתניח לנו. לפני כמה שבועות היא ביקשה ממני לעשות לה טובה, לקחת משהו ממישהו ולתת לה הסכמתי, לקחתי. לא יצא לי להיפגש איתה, שלא נדבר על זה שהמשהו הזה ממש עלוב, שזה כבר מצחיק, היא טימטמה אותי בגלל זה ! כל יום שאלה אותי מה עם זה, ואפילו כשהייתי חולה היא שלחה לי הודעה "אז אני מניחה שלא תגיעי היום לת"א להיפגש איתי ולתת לי את זה" את הכל אני לקחתי לעצמי, שמרתי במקום חבוי בבטן, וסתמתי.. לא דיברתי אלייה אפילו מילה אחת לא במקום!!! תשמעו היא אישה משוגעת, אין ספק אבל תבינו שאחריי הכל זאת אמא שלו איך אני אמורה עכשיו להסביר לו את כל מה שהיה אחריי שהוא לא היה כאן? ואם היא תדבר איתו לפניי? ואם הוא יגן עלייה ולא עליי? הרי היא ממש לא בסדר, היא חושבת שהיא יכולה לקבוע לו ולהחליט לו, והיא ממש מתערבת בניינו.. ואני לא יכולה יותר... אני רק חייבת לציין שהוא בחור שנורא קשור לאמא שלו, הוא גם נורא תומך בה ואני חושבת שהיא נשענת עליו יותר מידיי , מכל בחינה. היה יותר מידיי בזמן הזה ביניי ובינה, היא פגעה בי אתמול במיוחד, היא דיברה אליי ממש מגעיל אפילו אמרה לי בפרצוף שהיא מקווה שאני והוא נפרד. איך מסבירים לו עכשיו את המצב? אחריי שהוא השאיר את שניינו כאן, והיינו חברות והכל היה טוב בניינו... איך?? אני ממש נואשת לעצות....
מקווה שתוכלו לעזור לי