אני עייפה

TinaBa

New member
אני עייפה

מלהחזיק מעמד
בא לי חופש מהעולם.
מי מצטרף?
 

levshavur

New member
אשמח להצטרף...


טינה שלום,
אני קוראת הרבה קושי בהודעה שלך. רוצה לשתף קצת למה כול כך קשה לך להחזיק מעמד?...

(גם אני עייפה ...ממלחמות עם בירוקרטיה אטומה ומעצבנת
ועייפות מזה שכול דבר שצריך לעשות, לוקח לי כול כך לאט...היום 'ביליתי' שעות!!! בסופר רק בשביל למצוא את כול האוכל שהייתי צריכה לקנות...
)

האם יש לך רעיון, במחשבה, אילו היית לוקחת 'חופש' מהעולם, איפה החופש הזה היה? מקום ממשי שאת יכולה לחשוב עליו? או מרחב דמיוני כלשהו?

אילו אני הייתי צריכה לחשוב על מקום כזה להיות בו - הייתי בוחרת איזה מקום יפה בטבע, ונקי, עם שדה מלא בפרחים צבעוניים ונחל של מים נקיים שזורמים, אוליי אפילו מפל...
...

האם היית יכולה לדמיין מקום ל'חופש' מהעולם? האם היית לוקחת אתך משהו לשם?

חיבוק גדול,
לבשה...
 

TinaBa

New member
תודה

ששמת לב ותודה על השאלות הנהדרות.
גם אני בד"כ בענייני טבע ומים וכזה, אבל הפעם ממש בא לי לקחת אותי ואותו ולנסוע לחו"ל... צריכה להתרחק מהחיים שלי.
 

levshavur

New member
חו"ל זה כייף!
לטינה (ולכולן)

טינה שלום,
לא יכולתי להגיב אתמול והיום כי הייתה לי בעייה עם האינטרנט שכול הזמן נפל, אז לא הייתה לי גישה למחשב...אני מקווה שזה לא ייקרה עכשיו שוב...
בכול אופן אני מבינה אותך...גם אני הייתי שמחה לצאת קצת עכשיו מכול האווירה הלחוצה בארץ, יחד עם בעלי, לטובת איזה טבע נהדר בחו"ל, לטיול של איזה חודש לפחות חחח...אבל זה רק בחלומות שלי...

איך ההרגשה שלך עכשיו?
לבשה.
 

Lital 172

New member
יקירתי..

כמה פעמים הרגשתי ככה ומתגנבת ההרגשה הזו של רצון לשקט ולברוח רחוק ולא לחשוב על כלום..
אולי תוכלי לאפשר לך יום חופש השבוע או כמה שעות עם חברה טובה? קפה? כל דבר שמרגיע ועושה לך טוב..זה יכול לעשות פלאים ולהחזיר את הכוחות ברגע..
מאחלת לך לילה שקט ושליו..
מחבקת אותך
 

TinaBa

New member
תודה יקרה

עושה את כל אלו... ונעזרת.
מקווה שבקרוב זה יעבור.
&nbsp
(ומה שלומך? שרשור שלי אז מותר לי לחטוף אותו...)
 

Lital 172

New member
גאה בך שאת עושה דברים

שירגיעו.. ומתמודדת למרות הקושי הרב.

אני בסדר. מזמן שלא דיברנו... (אשמח שנדבר בפרטי...)
 
זה יהיה טריגרי, כנראה.

אני אחרי כמעט שנה של חופש מהעולם מאז שאנסו אותי בפעם האחרונה. זה התחיל מזה שהייתי עייפה מהעולם ואז נכנסתי למערבולות של חולי, גם אם אנורקטי פחות בטבעו. היו: חדרי מיון, אוברדוזים, פציעה עצמית, אבטלה, חובות, ניתוק קשרי מהעולם וגם מה שנראה באופן די מטריד כמו סכיזופרניה קלה. את רק יכולה לדמיין מה זה עשה לי ולאנשים (טוב, בעיקר נשים) שסביבי ככה שנראה לי מאוד שפוי לנוח, אבל במקביל אני חושבת שאת צריכה לשאול את עצמך איך את עושה את זה בלי לסכן את כל מה שהשגת וכל מה שאת אוהבת. את יכולה לחשוב על דרך טובה?
 

TinaBa

New member
זאת שאלה מצויינת.

אולי התשובה היא להיעזר- לשתף שנגמרים לי הכוחות ושאני צריכה שיחזיקו בשבילי לקצת.
ואולי להזכיר לעצמי שוב ושוב שזה הגיוני וטבעי להרגיש מה שאני מרגישה בסיטואציה הבלתי הגיונית שאני נמצאת בה, ולא לנסות להילחם בזה.
ואולי ליישם את הדברים הכל כך חשובים שאני לומדת בטיפול בחודשים האחרונים- להאמין שהכאב שלי שם גם אם הוא לא בא לידי ביטוי בגוף או בהתנהגות, וששום דבר ממה שעשו לי לא מתבטל, לא בעיניי ולא בעיניי אחרים, גם אם אני מצליחה לשמור על עצמי.
&nbsp
(ועם זאת, אני לא יכולה להגיד בביטחון שאני לא בעיצומה של נפילה, והטיפול שלי נהיה פחות אינטנסיבי בזמן ממש לא טוב. ואולי הכל קשור להכל)
בא לי שיחזור להיות טוב יותר. אני עייפה....
 

levshavur

New member
מדאיג...

טינה שלום,
זה נשמע מדאיג מה שאת כותבת...האם יש משהו שיכול לדעתך לעזור לך להימנע מנפילה? במיוחד שאת מודעת לסכנה הזו (שזה כבר משהו טוב, כי ככה יותר תשימי לב...) האם יש לך תמיכה רגשית מספיקה בשביל שזה לא ייקרה?
חיבוק גדול,
לבשה.
 

Lital 172

New member
חושבת עליך עכשיו..

אני חושבת שאת מתמודדת באומץ רב, ואני גאה בך באמת....
ואני פה להחזיק איתך... אני חושבת שהכלים מהטיפול יכולים מאוד לעזור לך... להמשיך להגיד אותם, להיזכר בתובנות..
ולהגיד לעצמך שהסערה תעבור... רק צריך להישמר ממנה...

טוב?
 

TinaBa

New member
יש בי חלק

שכל מה שהוא רוצה עכשיו זה את האוברדוז, את חדרי המיון, את הפציעה. חלק שרוצה להחריב אותי ואת כל מה שהשגתי. חלק שמקנא בך שאת יכולה להגיע למקומות האלה...
בא לי שכל העולם יידע מה עשו לי, ובמקביל לגמרי אני בעצמי לא רוצה לדעת כלום.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
ואני ממש ממש לא רוצה שהיא תהיה פחות...אני צריכה אותה עכשיו. מאוד. וזה כואב להצטרך. וזה כואב יותר להצטרך כשהיא מתרחקת.
 
למעלה