זה יהיה טריגרי, כנראה.
אני אחרי כמעט שנה של חופש מהעולם מאז שאנסו אותי בפעם האחרונה. זה התחיל מזה שהייתי עייפה מהעולם ואז נכנסתי למערבולות של חולי, גם אם אנורקטי פחות בטבעו. היו: חדרי מיון, אוברדוזים, פציעה עצמית, אבטלה, חובות, ניתוק קשרי מהעולם וגם מה שנראה באופן די מטריד כמו סכיזופרניה קלה. את רק יכולה לדמיין מה זה עשה לי ולאנשים (טוב, בעיקר נשים) שסביבי ככה שנראה לי מאוד שפוי לנוח, אבל במקביל אני חושבת שאת צריכה לשאול את עצמך איך את עושה את זה בלי לסכן את כל מה שהשגת וכל מה שאת אוהבת. את יכולה לחשוב על דרך טובה?