אישה יקרה
קראתי דיווח לקוני בפורום אחר ומיד באתי הנה כי הנחתי שאת מאד נסערת למרות או דווקא בגלל ההיסטוריה....
ראשית, אני מאד מאד מבינה את סערת הרגשות בה את נמצאת. המצב מאד מורכב, בן זוגך איבד את אמא שלו, על אף היותה טיפוס אנטיפט, מרושע ומרוכז בעצמו היא האמא היחידה שהיתה לו ואת אמורה להכיל את הכאב שלו ולהתמודד במקביל עם הכאב שלך על מה שהיה, על מה שכבר לא יהיה ועל המשפחה המורחבת החמה שהיתה אמורה להיות לכם, בעולם אידאלי. ובנוסף, גם להתמודד עם אחיותיו הגועליות. זה נשמע מאד קשה ומורכב אבל למרות סערת הרגשות הפנימית המובנת אני רואה שאת מתמודדת עם העניין בדרכך הרגישה והמעוררת כבוד. ועושה עבודה ממש טובה.
אז, כמו ayaht,אני רוצה לחזק אותך - את נמצאת שם בשביל האיש איתו בחרת לחלוק את חייך בצערו.
את לא יורדת לרמה של אחיותיו הגועליות.
את מעמידה גבולות ברורים - מי שמתעלם ממני לא יהיה אצלי בבית.
אין לך מה להצטער על המשפט שנאמר בסערת רגשות - זה כל כך אנושי.והיא באמת מגעילה.
מקווה שעם הזמן סגירת המעגל תביא עמה הקלה והשלמה עם הפרק הזה בחייך, שברובו היה מעבר לשליטתך והבנה שפעלת כמיטב יכלתך בנסיבות הקיימות.
נשמע שהיא הפסידה משפחה מקסימה.
ואת, את נהדרת בדיוק כמו שאת